הלנגוסים בדרך - להפליג רחוק לחיות חופשי: פברואר 2017

סובב מרינה די רגוזה- יופי ופאר בצד הזנחה
מעיירת הנופש המנומנמת מרינה די רגוזה, אנחנו יוצאים לטיולים באיזור עם הרכב . הנוף העיקרי כאן הוא כפרי ונע בין אירופה ואפריקה. שדות חרושים , חממות , פרות "חופש" הרועות בשדה. גדרות אבן עתיקות המסמנות בין חלקות. עצי דקל ,שיחי צבר וקני סוף גבוהים .הנסיעה ברכב דורשת זהירות, במיוחד בלילה : הכבישים בחלקם משובשים ובנוסף יש לא מעט נהגים חסרי סבלנות השועטים במסלול הנגדי , כדי להספיק לעקוף .
העיר הגדולה רגוזה ( Ragusa) נמצאת במרחק כחצי שעת נסיעה וזו למעשה עיר "הבית" של הקרוזרים במרינה . כמו כל עיר גדולה יש בה שפע מהכל ובנוסף יש לה עבר מפואר שניבט אליך ממקומות רבים ( העיר מוכרת כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו ) .העיר מחולקת לשניים באמצעות קניון צר ועמוק. החלק החדש יותר, משקיף בחלקו על החלק העתיק של העיר(ונקרא איבלה) ומחובר אליו במספר גשרים.
לשכת התיירות המקומית ,ממוקמת מול קתדרלה ענקית בעיר החדשה ,ומספקת מפה מפורטת עם מסלול מומלץ בעיר העתיקה ואנחנו מטיילים לפיו.
בכנסייה סמוכה במבנה יפהפה ,אנחנו מקבלים חוברת מהודרת עם פירוט על המבנים השונים. מתברר כי זוהי חוברת נפרדת המפרטת רק את הכנסיות באיזור. מתחילים בעיר החדשה ויורדים כל הדרך לעיר העתיקה (מספר ק"מ). האיזור שופע במבנים יפים, ארמונות וכנסיות. הנוף הנשקף מלמעלה ,מרהיב.
בסוף המסלול ממתין גן גדול ,שידע ימים יפים יותר , עם כנסיות וארמון בתוכו, עצי דקל ופרחים ,שנעים לטייל בו . גם מכאן נשקף נוף של השדות באיזור.
סה"כ למרות מבנים מוזנחים וסביבה לא מטופחת בחלקה, הטיול כאן מהנה ומומלץ ויש אפילו קו אוטובוס ליד הגן ,שמעלה חזרה את התיירים העייפים במעלה התלול, חזרה לעיר החדשה.
סיכומון- יש התאמה חלקית בלבד ,בין המסלול המוצע ע"י העיריה וזה המוצע ע"י פרנסי הכנסייה. כל מסלול מציע עשרות מבנים שונים. עדיף לכן לדעתי ,לבחור במסלול העירוני שהוא מגוון יותר.
2 כפרי דייגים נחמדים ,בטווח של כרבע שעת נסיעה ברכב לאורך הים, הם: פונטה סכה(punta secca)מערבית למרינה ודונה לוקטה donna lucata )הנמצא מזרחית למרינה). בפונטה סכה , יש נמל קטן, מגדלור מהמאה ה-19ומגדל שעון עתיק מהמאה ה-16. חוף הים כאן רחב ידיים וחולי ויש לא מעט מבקרים. מתברר כי צילמו כאן חלק מסידרת בלשים פופולרית וביתו של הבלש בסרט נמצא כאן ליד החוף. (אגב, שמו של הבלש מונטלבאנו והוא דמות מתוך סידרת ספרים מצליחה, שתורגמה לכמה שפות באירופה. ויש אפילו סיור בסיציליה במקומות בהם צולמה הסידרה. ). קצת יותר מערבה, יש כמה כפרי קרוונים ממונעים על שפת הים ,באחת מהן ראינו קהילה של אנשים המתגוררים כאן בחורף , יש כאן את כל הנדרש למחייה במקום, חיבורי חשמל ומים וכיוצ"ב. מעניין לראות את המקבילים שלנו ,הנעים על היבשה.
כפר הדייגים דונה לוקטה , שקט ושלוו. כמעט ולא רואים אנשים .טיילת רחבה וארוכה משתרעת ליד החופים הזהובים . בתי דייגים קטנים צמודים לטיילת . נמל זעיר עם כמה סירות דייגים קטנות. סיבוב בעיירה מאפשר להתרשם מחיים במקום, שלא בונה על תיירים ויש בו פינות חמד חבויות.
מקום נוסף קרוב למרינה, היא העיר הקטנה קמרינה (santa croce camerina) .יש באיזור אתר עתיקות גדול ,אבל אנחנו העדפנו לטייל בעיר. במרכז העתיק והקטן של היישוב, יש כנסייה ולידה מתגודדים מהגרים ,דוברי ערבית (סורים?). כביסה תלויה כאן בכל מקום פנוי ובאין מקום ,מושמים בסמטאות מתלי כביסה ניידים, המונים מהם. נתקלנו כאן בתמרור לא מזוהה. מסתבר שהוא מצביע על תחנה קרובה של משטרת הקרביניירי.(ראה תמונה) .באיטליה מבחר גדול של כוחות שיטור . הקרבינרי הם כח שיטור לאומי ,העוסק בשיטור צבאי וגם בשיטור אזרחי, כמסייע למשטרה העירונית. יש עוד שלל רכבי שיטור ברחובות בצבעים שונים ולא ברור מי מטפל במה.(גם לחברים האיטלקיים שלנו השוהים במרינה, לא תמיד ברורה החלוקה ו) .סה"כ קמרינה היא עיר עייפה ולא חיננית.

במרחק של חצי שעה מזרחה מהמרינה, נמצאת עיירת ימי ביניים יפה עם שם שקשה להגות/לקרוא. שאלנו מישהו מקומי :שמה שיקלי (scicli) . גם היא זכתה להכרת אונסקו כעיר מורשת. העיר משתרעת על 2 גבעות סמוכות והעמק ביניהם. טיפוס קצר לראש אחת הגבעות ,מגלה כנסייה סגורה וריקה עם חלונות מנותצים . ממרפסת הכנסייה נשקף נוף מרשים של כל האיזור. העיר מלאה ארמונות וכנסיות בסגנון בארוקי. בבקעה שבין הגבעות יש המון מערות שהוסבו למגורים . מרבית הדיירים פונו לבתי שיכון סמוכים, אבל עדיין יש שם לא מעט דיירים והרושם הכללי הוא של עוני ועליבות. באחת המערות הסמוכות לכביש , מושך את תשומת ליבנו קשיש נמרץ. על הקירות החיצוניים של המערה שלו, תלויים גרוטאות ועשן קל מיתמר מתוך הפתח. לא ברור מה הוא עושה .הוא מבקש שנצלם אותו ,בזריזות מביים פוזה למצלמה ואז מבקש כסף. כמובן שנתנו לו. אנחנו כנראה לא התיירים היחידים שנעצרים לידו...
עוד באיזור: הארמון של דונה פוגטה (donafugata) ליד העיר רגוזה. המבנה שעבר בעלים ותהפוכות רבות, נבנה ע"י משפחה מעשירי וונציה במאה ה-18 .
כעת יש במקום תצוגת חדרים מרשימה(חלק מ 122 חדרים) , המדגימה כיצד חיו כאן העשירים במאות 18 ו-19 בעיקר. חדרי עישון, נגינה, ביליארד ,נשים אירוח ועוד ועוד. גינה יפה מקיפה את הארמון ויש בה אפילו מבוך העשוי משיחים . נוף של הים נשקף מחלק מהחלונות והגינה. עשיר וטוב לו? לא יודעת. ניתן לאמר בוודאות שהחיים של העשירים יותר נוחים וכנראה יותר קלים משל העובדים עבורם.

סיכומון: האיזור עבר רעידת אדמה ב 1693 וערים רבות , כמו רגוזה ושיקלי נבנו כמעט מן היסוד. הסגנון הרווח באותה תקופה היה בארוק, שמשמעותו פאר ועומס של פרטים: קישוטים ,ציורים ,פסלים . בקיצור , מצועצע.
היופי הזה דרמטי ובולט גם במקומות המוזנחים , וזוהר כאשר מטפחים אותו ,ובכל מיקרה מענג!

ועוד: גם חובבי הטבע ימצאו את מבוקשם באיזור. כשנמאס מהבארוק ,או סתם בשביל הריאות הירוקות: קילומטרים של חופים פסטורליים, שבילי עפר בין שדות ועצים והרבה שקט ושלווה והכל בטווח הליכה ברגל, או נסיעה על אופניים.

על הביקור בתערוכת השיט הגדולה בדיסלדורף הקפואה ובעיר הבירה של סיציליה, פאלרמו ,בפוסט הבא.