ממשיכים לטייל במלטה :נוסעים בתחבורה הציבורית למקדשי הגר אים (hagar qim ) שעליהם המליצה חברתנו
אן. במתחם יש 3 מקדשים שנבנו 3600 עד 3200 לפני הספירה ושוכנים על צוק בדרום מלטה . סלעים גדולים –מגאליתים,
מרכיבים את המקדשים , ביניהם סלע שמשקלו 57 טון !
בכניסה לאתר יש מרכז מבקרים הכולל
גם מיצג מולטימדיה על התקופה והפולחן במקום ובנוסף מקבלים אוזניות המשמשות כמדריך
אישי לאורך המסלול ונותנות משמעות למה שהעיניים רואות. יש עוד מקדשים מונומנטליים במלטה אך הבונוס כאן ,הוא מסלול טיול
של כשעה היוצא משטח המקדשים ,לאורך המצוק המשקיף על הים ,המשתרע אל האופק בשלל
גוונים ולאי הקטן ממול, פילפלה. מרהיב.
עוד בדרום מלטה: ביקרנו בכפר הדייגים מרששלוק (marsaxlokk ) המפורסם בשוק יום א' שלו וכן בסירות הדייגים
הצבעוניות. היינו כאן כמה ימים (הפעם עם היאכטה ) .השוק גדול, אך סתמי ,חסר
ייחוד וצפוף מדי. הכפר עצמו ,קטן ונחמד והתושבים ידידותיים . מעבר לגבעה המשקיפה
על הכפר, נמצאת בריכת סנט פטר ,שהיא בריכת מי ים טבעית ,החצובה בסלעי גיר שטוחים
ונושקת למצוקים מרהיבים . מקום יפהפה ושלוו . בכלל כל האיזור מרושת שדות, עצי פרי
וקקטוסים ונעים לטייל בו ואפשר לצעוד ברגל בנוף הכפרי, לערים הסמוכות, בירג'בוג'ה וזיתון.
כמה מילים על העגינה במקום: המפרץ הקטן של הכפר, מלא בסירות הדייגים ובנוסף יש בו
המון מצופים גדולים ובריכות דגים. כמעט אין מקום פנוי להטלת עוגן והקרקע
מלאת עשב וקשה לעגינה .יש מצופים פנויים מעטים שניתן להקשר אליהם (אנחנו יודעים על
שניים) . אפשר גם לעגון במפרץ הסמוך של העיר בירז'בוג'ה ולהגיע עם דינגי למרששלוק
(כמה דקות הפלגה). אגב: הכניסה ל-2 המפרצים נעשית דרך המפרץ הענקי של נמל
בירג'בוג'ה, שהוא הנמל הכי גדול של מלטה . לא מראה פסטורלי....
בין וולטה הבירה והעיר העתיקה בירגו, הנקראת גם
ויטוריאוסה (vittoriosa ),מפריד הנמל הגדול. קפיצה קטנה לימי הביניים. ביקרנו בארמון
האינקוויזיטורים שהכיל את מעונו של ראש האינקוויזיטורים , תאי חקירה ועינויים וכן
בית סוהר . במשך כ-200 שנה פעלה האינקוויזיציה במלטה, ככלב השמירה של הקתוליות
באי. כל מה שקשור למעשי כפירה ואי כיבוד הדת ומקומות דתיים, אמונה בדת אחרת (למשל
מוסלימים ויהודים) ושימוש בכשפים וקמיעות(שהיוו כשליש מהעבירות ) והעונשים? מסתבר שהאינקוויזיציה במלטה היתה שייכת לזרם הרומי המתון (ולא
לספרדי הקיצוני )ולכן לא ניתנו כלל עונשי מוות כנהוג בספרד באותה תקופה (שריפת
מכשפות למשל..) . מה כן? העונש החמור ביותר היה העברת האיש להיות מפעיל
משוטים ( עבד ) בספינות של האבירים לתקופה מוגדרת,שמשמעותה הייתה מוות לעיתים, בשל
מחסור במזון ועבודה קשה . ניתנו מאסרים לתקופות שונות-גם שנים. צום ותפילות לתקופה
מוגדרת, הלקאה או השפלה בפומבי (למשל-לעמוד בכיכר העיר עם שלט על הצוואר המכריז על
המעשה האסור) וכו'. הכל מתועד ושיטתי,
לרבות העינויים שנעשו "רק"
לצורך קבלת ההודאה בחטא, הוגבלו בזמן , ואסרו שפיכת דם(אבל לא גרימת כאב בדרכים יצירתיות ).
בקיצור: אם נפלת לידי האינקוויזיציה במלטה ,גורלך רע ומר ,בין אם הודית בחטא , בין
אם לאו. ועדיין , מצבך היה טוב יותר משל אנשים שביצעו עבירות דומות בספרד.
עוד בבירגו-מוזיאון ימי מעניין המשתרע על כמה קומות בבניין עתיק ומבצר סנט אנג'לו
הענקי הצופה על הנמל הגדול והערים באיזור. שווה לטייל בו ,בעיקר בגלל הנוף הנשקף
מכל פינה.
ואחרון בבירגו- טיול רגלי לאורך הים ובסמוך לחומות בדרך שמחברת את בירגו לעיר
העתיקה הצמודה קוספיצואה (cospicua ) ומשם בגשר לעיר העתיקה סנגליאה (senglea) . 3 ערים עתיקות
בצעדה אחת של כמה ק"מ ויופי מרוכז .
סיכומון : האינקוויזיטורים כבר לא בסביבה וטוב שכך, אבל שימוש בקמיעות והגנות מעין רעה , יש בהחלט. דוגמאות: הגירסה המקומית להגנה מעין רעה ,היא ציור של עיניים על
חרטום סירות הדיג המסורתיות המכונות לוזו. גם קרני שור הם מגן נפוץ מהשטן ומעין רעה, בגרסאות שונות: מתליית
קרני שור אמיתיות (המנהג המקורי) ועד שימוש בקמעות ומדליונים בצורת קרני שור .ואפשר
פשוט לאגרף את היד בצורת קרני שוורים . אם לא יועיל, לא יזיק. טפו...טפו...
ועוד- על קמיעות- בתחנת אוטובוס במלטה פגשנו פיליפיני שעובד בניקיון
בבית חולים כשנתיים וחצי. בגלל שכרו הנמוך, הוא משלים הכנסה בלילה בבר . כשהוא שמע
שאנחנו מישראל אורו עיניו.
הוא מספר כי רצה מאד לעבוד בישראל בסיעוד. השכר המשולם בארץ לדבריו כפול מזה
שמשולם במלטה לעבודה דומה. הוא המתין שנה לקבלת תשובה על בקשתו לעבוד בארץ ומשלא
קיבל כל תגובה ,הגיע למלטה. ואז-הוא שולף מתיקו בהתרגשות ,שקית קטנה (בגודל של 3
ס"מ X3 ס"מ) ובתוכה תמונה קטנה של ישו, צלב כסף קטן ואדמה מארץ
הקודש. את הקמע הזה הוא קיבל מקרובת משפחה שעבדה בישראל. הוא איש מאמין והקמע יקר
לליבו ומלווה אותו לכל מקום. אשרי המאמין.
אנחנו בדך לאיים קומינו וגוזו השייכים למלטה .בדרך מבקרים בכמה מפרצים ביניהם
במפרץ מליחה רחב הידיים הנחשב לאחד היפים במלטה . העיר מליחה מטפסת על גבעה סמוכה
וממנה ניתן להשקיף על כל המפרץ ועל החוף החולי הארוך והפופולרי, בין החופים
החוליים המעטים של מלטה. מומלץ לטפס מכאן
לנקודת תצפית מרהיבה נוספת , המגדל האדום( או מבצר סיינט אגאתה) הנמצא צפון –מערבית
למפרץ וממנו ניתן להשקיף הן על העיר מליחה ועל המפרץ שלה והן על האיים קומינו
וגוזו . מעבורות גומאות את המרחק הקצר בין האיים לאורך רוב שעות היום .
האי קומינו (הנקרא על שם צמח הכמון שגדל
שם בעבר ) הוא אי זעיר (3 קמ"ר)
ותושביו ספורים. המקום מוצף בתיירים בעיקר בגלל הלגונה הכחולה שקרקעיתה חול לבן וצבעה
טורקיז והיא מוקפת בסלעי גיר ומערות . מקום קלאסי לשחייה ושנרקול ,אלמלא ההמונים
הגודשים את המקום 'במיוחד בסופי שבוע . אנחנו עגנו במפרץ סמוך ,מוקף מצוקים , מתחת
למבצר סנטה מריה המשקיף על המפרץ. כמובן-חרשנו
רגלית את האי, כולל המבצר .יש כאן כמה מבנים ישנים , כמו בית חולים אנגלי ממלחמת
העולם השנייה שהפך אח"כ לבית ספר ובהמשך, עם התדלדלות האוכלוסייה באי נסגר
וכעת עומד נטוש. בצד השני של האי יש מלון קטן. שקט ושלווה . בלגונה הכחולה צפינו מלמעלה(
רחוק מההמון) וביום למחרת טיילנו עם הקייק במערות הימיות המקיפות את הלגונה.
מומלץ.
האי גוזו- הסמוך, הוא אי גדול יותר( 67 קמ"ר) ובו כ-30,000 תושבים .הנמל של העיר
מג'ר( MGARR) קטן ,צפוף ויש גם מרינה הדחוסה בשטח. כל
המעבורות למלטה ולקומינו וחזרה , עוברות כאן. אנחנו עגנו מחוץ לנמל. מומלץ לבקר כאן
במבצר הענק (מבצר צ'מברי)הבנוי על מצוק המשקיף על העיר ועל כל האיזור. על חלק
מהשטח בנו כאן דירות יוקרה המשקיפות לנוף המהמם ויש גם בריכה נוצצת (קצת מזכיר את
מתחם אנדרומדה ביפו ).כנראה שהכסף לפרויקט אזל ושאר השטח נותר מוזנח . פגשנו במקום
אישה כבת 50 ששטפה את מדרגות אחד מבתי הפאר . לשאלתנו האם היא גרה במקום היא ענתה
בשלילה ,ומיד פצחה בהרצאה שעיקריה: היא גרה באחד הכפרים באיזור ועובדת כאן בנקיון
. כילדה נהגה להגיע לכאן עם משפחתה למבצר שהיה
נגיש לכולם. יזמים השתלטו על המקום ,גזלו אותו מהציבור ובנו דירות יקרות לעשירים.
היא כואבת את הגזל.
כמו בעוד מקומות במלטה - הון ושלטון . לטוב ולרע.
עיר הבירה ויקטוריה(הנקראת גם רבאט) נמצאת במרחק של ק"מ ספורים מהנמל . האתר
המרכזי כאן הוא הסיטדלה-רובע מבוצר קטן על ראש גבעה . אפשר לסייר על החומות, לשוטט
בסמטאות ולהציץ לכנסיות במקום.
היעד הבא הוא מפרץ דווג'רה(dweja ) העגול במערב גוזו( קוטרו 400 מטר). המפרץ מוקף מצוקי גיר מרשימים
ומערות ימיות והוא מקום מצוין לצאת ממנו
לטיולים רגליים ,לאתר החלון הכחול המפורסם. אומנם החלון שהיה קשת סלע טבעית מרשימה
,נשבר לא מזמן, אך הסביבה כולה מיוחדת ומורכבת מפסלי אבן גיר שיצר הטבע . מומלץ
לטפס על המצוק שמעל שאריות החלון הכחול ולצפות בכל הסביבה, לרבות הים הפנימי-שהוא לגונה של מי ים ,שניתן
להגיע אליה דרך החוף וגם דרך ניקבה ימית באורך 100 מטר. נכנסנו לניקבה עם הדינגי .המערה מרשימה מאד ובסופה ליד הלגונה, כמה בקתות
דייגים וסירות מנוע קטנות וצוללנים (מתברר שיש כאן נוף תת מימי ודגה עשירה.)
תיכף נפרדים ממלטה.
בימים האחרונים עוד הספקנו לטייל במלטה עם
אחותי גניה בעלה אריק ובנם יניב –נהנינו מאד. נתראה ביעד הבא .
שלום לאי הקטן הזה שנכנס לנו ללב ושמכיל הרבה יותר ממה שנראה לעין.
שלום לתושבים הידידותיים שמדלגים בטבעיות בין מלטזית לאנגלית בריטית , שומרים על
נימוס בסיסי שמקל על החיים במדינה הצפופה הזאת.
ואיפה עוד אפשר: לפגוש באנשים שעושים פיקניק על שפת כבישים, ופורשים בין 2 מכוניות שולחן
, כסאות ואוכל כאילו היו בלב יער או בחוף, כי מה שחשוב זה: להיות עם המשפחה
והחברים שלך ו..לא להיות רחוק מדי מהרכב שלך!! (טוב-גם בישראל, יש כמה שמפקנקים
על אי תנועה!)
וחתונה שבה יורים בתותחים עתיקים שעדיין עובדים(כן!)
שלום למלטזים הגאים על מורשתם ,לקתולים המאמינים , לתהלוכות המפוארות
והזיקוקים.
שלום לחבורות המטיילים , אבירי הטבע והצדק ובהצלחה בשמירה על הטבע והנופים היפים
והנגשתם לכלל הציבור .
תודה רבה לאן על חברות איתנה ,נדיבות ואירוח מושלם. מקווה שנתראה
בקרוב. וגם באנגלית(למקרה שהתרגומון של גוגל ,לא יתרגם כיאות):
Thank
you so much anne for your solid friendship, generosity and perfect hospitality.
Hope to see you soon.
ואחרון ממש- תודה מיוחדת לחבורה המקצועית מ prolink : אלן , מתיו ובראיין
-שהחליפו את הוונטות ביאכטה
במיומנות מעוררת פליאה והשקיעו שעות של עבודה לקבלת תוצאה מושלמת!
