האיים הקריביים: סנט וינסנט והגרנדינים -אבני החן של הקריביים saint vincent & the grenadines-

שלוש עשרה שעות של הפלגה נינוחה על מפרשים ממרטיניק , מביאים אותנו לאי בקיה (BEQIA ) שהוא אחד מאיי סנט וינסנט והגרנדינים. 

מאה אלף תושבים מתגוררים ברובם באי הראשי והגדול -סנט וינסנט ומיעוטם בגרנדינים-קבוצה של 32 איים ואיונים שרק חמישה מהם מאויישים ויש גם כמה איים פרטיים, עם מלונות ווילות יוקרתיות לעשירון העליון . 

כמו מרבית האיים הקריביים ,יש כאן מורשת של עבדים מאפריקה ,שהובאו לכאן למטעי הטבק והסוכר ע"י הצרפתים ואח"כ ע"י הבריטים ,ששלטו במקום עד למתן העצמאות למדינה ב-1979 . המדינה שייכת לחבר העמים הבריטי שבראשם עומדת מלכת אנגליה. תמונתה של המלכה מתנוססת על הדולר המזרח קריבי הנהוג כאן ובהתאם השפה הרשמית כאן היא אנגלית . 

החלטנו להגיע לאי בקיה  ( BEQUIA) ולא לאי הראשי סנט וינסנט (saint Vincent ) בגלל אזהרות רבות מצד בעלי יאכטות ותיירים שביקרו בו על גניבות , שוד ואלימות נרחבת. 

במשרדי המכס וההגירה בבקיה יש שלט המבקש לשמור על ההגיינה כאמצעי זהירות, אך מעבר לכך אין התייחסות לקורונה ואנחנו מתקבלים למדינה בסבר פנים יפות . למזלנו הגענו הנה ממש בתחילת גל הקורונה העולמי ,שהגיע גם לכאן וגרם בהמשך בין היתר ,לסגירת הגבולות הימיים. אנחנו קבלנו ויזה לשלושה חודשים ואילו עבור שהיית היאכטה במדינה קיבלנו אישור לחודש ,  שבהמשך  הארכנו עוד פעמיים –סה"כ לשלושה חודשים ,בתיקווה  לפתיחת הגבולות בעולם בכלל ובאיזור הקריביים בפרט. בינתיים –יכולנו לטייל לכל מקום שרצינו במגבלות מינימליות ( מסיכת פנים בסופר/ מכולת ואלכוג'ל בחלק מהמקומות . ) 

ברוכים הבאים לבקיה,  שכ-5000 תושביה מתגוררים ברובם בעיר פורט אליזבט  ,השוכנת על מפרץ טבעי גדול ובתיה הצבעוניים מקיפים את המפרץ ומטפסים על הגבעות שמסביבה. בצד המערבי של המפרץ נמצא נמל קטן דרכו עוברות מעבורות בכל שעות היום והערב ,בעיקר  לאי הראשי סנט וינסנט ולבירה קינגסטאון. בצידו הדרום מערבי של המפרץ יש מספר חופים המחוברים ביניהם בשבילי עץ, במסלול שבחלקו מטפס על מצוק . החופים רחבי הידיים נושקים למים צלולים .שקט ושלווה. החוף הגדול והפופולרי ביניהם ,נקרא על שמה של הנסיכה מרגרט (שביקרה כאן פעם...) . בזמן שפל נחשפות כאן גם כמה מערות שנחמד לשבת בהן  . בשולי החוף בסמוך למצוק שנושק לו , צומחים עצים ,לרבות כמה עצי מנשיניל עם שלטי אזהרה בולטים. לעץ ,הנחשב בין הרעילים בעולם, יש פירות קטנים דמויי תפוח שטעמם מתקתק ובזמן גשם מפרישים חלב רעיל במיוחד ,הגורם נזק לאיברים ורקמות עימם בא במגע ויכול לגרום למוות ,למי שאוכל את פירותיו.  בקיצור-בגן העדן המקומי ,לא כדאי להתקרב לעץ התפוח הזה !! 

למצודת המילטון שנבנתה ע"י הבריטים במאה השמונה עשרה ונמצאת בצד הצפון מזרחי של המפרץ ,הגענו על מנת לצפות בנוף המרהיב של המפרץ והעיירה. הדרך לשם תלולה למדי ועוברת בין בתי העיירה , חלקם לא יותר מצריף עץ קטן ומוזנח . ליד נקודת התצפית יש מאגר מים ישן.  על הגדר שלידו תלויים כבסים . בהמשך ראינו אשה וילדים סוחבים סלי כביסה מהמקום . ככה זה כשלא לכל התושבים יש חיבור למים זורמים בבתיהם (ראינו שימוש בבארות מים ישנים כאלה בכל האיים ולא רק בבקיה . תושב מקומי הסביר לנו כי המים אינם מתאימים לשתיה, אך יכולים להתאים לכל שימוש אחר). 

בית המחסה של צבי הים נמצא במרחק של כשעה הליכה מאיתנו ומצוין כאחת האטרקציות המקומיות.  על שפת האוקיינוס  בצריף גדול ,יש כמה בריכות בטון מופרדות זו מזו ובתוכן צבי המקור (HAWKSIBILL SEA TURTTLE.( שנקראים כך משום פיהם דמוי המקור. בכמה בריכות בטון מלאות מים שוהים צבים בגדלים שונים . המקום נראה מוזנח והצבים היפהפיים מכמירי לב. נעים הלוך ושוב בשטח הקטן ,שאין בו ולו בדל צמחייה . בעל המקום ,איש מבוגר מסביר כי בעבר היה דייג וצד הרבה צבים כאלה . מדובר במין בסכנת הכחדה חמורה( הצבים מבוקשים הן למאכל והן בשל השריון היפה שלהם )  ולכן מזה 20 שנה שהוא אוסף צבים מיד אחרי בקיעתם בחוף סמוך ומגדל אותם כ6-7 שנים שאז הם מספיק בוגרים לדבריו ,כדי לדאוג לעצמם.  הוא גובה כסף בכניסה שעוזר לו לממן את הטיפול בהם. הוא מספר לנו כי הוא מאד נעלב כאשר מבקרים חושבים שזו התעללות בצבים ושהוא עושה את זה רק בגלל הכסף.  ובכן...גם לנו המקום נראה ככלא  של ממש והצבים נראים אומללים ואנחנו לגמרי בעד שחרורם לטבע.

עוד נקודת תצפית על האיזור כולל האיים הסמוכים , היא מפסגת הר pleasant   . הדרך לשם תלולה מאד ,כמו הרבה מהדרכים באי ,אבל הנוף בהחלט שווה את המאמץ.

מי שצולח את הדרכים התלולות האלה במיומנות מרשימה ,הוא נהג המיניבוס שבו נסענו לדרום האי ,לבקר ב"חור הירח" (MOONHOLL.(

מה זה ?זוג אנגלי רכש  בשנות השישים ,שטח הגובל באוקיינוס משני צידיו  והפך את המקום לקהילה אקולוגית.  בתי אבן ייחודיים משתלבים בנוף ,תוך שימוש בעיקר באנרגיית הרוח והשמש שיש כאן בשפע ובמי גשמים הנאספים ממרזבים . למרות שהמקום סגור כעת, ניסינו את מזלנו והגענו לבקר. השומר הסכים לערוך לנו סיור במקום המקסים ושופע הירק והשלווה. יש כאן שבילי הליכה ,עצים שבתים נבנו סביבם מאבן מקומית משתלבים היטב בנוף ,בריכות קטנות מאבן ומרפסות המשקיפות לאוקיינוס . וחור הירח? השומר מראה לנו את הבית שהיה שייך לבעלים המקוריים וממנו ניתן היה לראות בערבים מסויימים את הירח מציץ בין שני מצוקים ענקיים. כיום המקום מנוהל ע"י עמותה שדואגת לשימור הטבע ומשכירה את הבתים בעיקר לתיירים (וממתינה לעידן שאחרי הקורונה). 

עוד בבקיה-  בית קפה בטיילת שמשתמש בחלקים שונים של שלד הלוויתן לקישוט וריהוט של המקום, ברחוב הראשי מוכרים תכשיטים מעצמות לוויתן  ובדרום האי ראינו גם שלדי לוויתנים .מסתבר כי בקיה היא המקום היחיד בקריביים שיש לו רשיון לצוד לוויתנים. בניגוד לציד הבלתי מבוקר בעבר , כיום מותר לצוד 4 לוויתנים בשנה ורק באמצעים המסורתיים( בסירת משוטים ייחודית למשל שבונים באי) . המקומיים מאד לא מרוצים מכך ,אבל אנחנו שמחנו לשמוע שבשנתיים האחרונות לא ניצוד כאן אף לוויתן. 

כמובן שיש בבקיה גם כמה אתרי צלילה ושנרקול ,אחד היפים והעשירים שבהם  קרוב לצד הצפוני של המפרץ בו עגנו ונקרא " שולחן השטן"  ומתאים הן לצלילה והן לשנרקול. מומלץ

כדי לבקר באי הראשי סנט וינסנט ובעיר הבירה קינגסטאון (KINGSTOWN ) עלינו על מעבורת גדולה שמעבירה גם רכבים וציוד . שעת הפלגה מביאה אותנו לעיר ,שהיא המרכז הכלכלי והתעשייתי של המדינה. נמל גדול ורחובות הומי אדם מקיפים את המפרץ הגדול. העיר נבנתה ע"י הצרפתים במאה השמונה עשרה ויש בה כמה כנסיות עתיקות, אחת מהן עצומה בגודלה (לכאלפיים איש) בנויה מאוסף מוזר של סגנונות מתקופות שונות ובנויה בצורה מאורכת וצרה בגלל מחסור בשטח לבנייה לרוחב .  בתוך שטח הכנסייה יש בית ספר יסודי וביציאה ממנו יש דוכן שמוכר ממתקים והילדים מתקהלים סביבו.  יש בעיר מבנה שוק מקורה, אבל עיקר השוק משתרע על מספר רחובות, מלאים בדוכנים עשויים קרשים . מאות אנשים ברחובות ושוטרי תנועה בחולצות לבנות בוהקות, עומדים בצמתים מרכזיים ומנסים לווסת את התנועה נעזרים גם ב..משרוקיות. כמעט ואין רמזורים . רוב הבתים באיזור מוזנחים ,אבל יש כמה מבנים יפים כמו בניין המשטרה עם מגדל השעון העתיק מעץ המתנשא מעליו ובניין הספרייה "האמריקאי" שנבנה ב-1909 ע"י נדבן אמריקאי .  
על קצה המצוק , משקיף מבצר שרלוט מגובה כמאתיים מטר ,מספק מראה מרהיב של העיר והאיזור . בדרך חזרה למטה נתקלנו בבית מפואר מוקף גדר עם שלט מצהיב ,שחלק מהאותיות בו מחוקות ,המכריז כי כאן חי במאסר בית בגלות, המלך זאזא מאופובו

במה מדובר ? בדיקה באינטרנט מגלה כי מדובר בעבד ניגרי שהפך לסוחר עשיר במאה התשע עשרה ושלט על המסחר מול אירופה ואנגליה במערב אפריקה. הבריטים השתלטו על הסחר והיגלו אותו למקומות שונים לרבות הוילה הזו בקינגסטאון ,בה שהה כארבע שנים לפני מותו. עד היום הוא מהווה בתרבות האפריקאית סמל של כבוד והוגנות והתואר מלך ? הוא ניתן לו ע"י מעריציו הרבים ואינו תואר רשמי.
אגב- במהלך הטיול בעיר חלפנו על פני בית החולים הממוקם במרכז העיר.  הכניסה היחידה אליו עוברת בבית קברות .  בלשון המעטה : לא הנוף הכי מעודד ,למי שמאושפז פה... 

האי קנואן ( CANUAN  ) נמצא במרחק של כשלוש וחצי שעות הפלגה מהאי בקיה. האי הקטן הזה שגודלו 5.5 ק"מ על 2 ק"מ בלבד , מאכלס כ-1700 תושבים על כשליש מהשטח שלו ,מאחר ושאר השטח מאוכלס ע"י כפרי נופש פרטיים ושדה תעופה ומרינה לסופר עשירים .בניגוד למפרץ העמוס ביאכטות בבקיה , כמעט ולא ראינו כאן יאכטות עוגנות במפרץ אולי משום שהעגינה כאן לא נוחה ( הרבה טלטולים ) ואולי בגלל שאין רציף מתאים לקשירת הדינגי כדי לרדת לחוף.( יש רציף גדול למעבורת ועוד רציף דייגים גדול חבוט ושבור בחלקו עם ברזלים חלודים וללא אפשרות של נעילת הדינגי). מיד כשעגנו הגיע אלינו ג'ורג' המקומי בסירת מנוע קטנה והציע את שירותיו לכל דבר שנצטרך ובהמשך רכשנו ממנו קרח שהוא מייצר בביתו (היחיד שמוכר קרח באי). כמו בעוד איים בגרנדינים-הקרח מיוצר כבלוק גדול(המתאים גם למי שאין מקרר ) ומי שמעוניין-שוברים עבורו את הבלוק לחתיכות לא אחידות בגודלן ,בעזרת פטיש ואיזמל. שנות החמישים בישראל- זה כאן!!!

 הרחוב הראשי הקטן מתעלף בשמש  והרבה אנשים יושבים בצל עצים ובתים באפס מעשה . בשוק קטן ומקורה בסמוך לנמל יש מבחר קטן ועלוב למדי של ירקות.  כמה חנויות מכולת זעירות שמוכרות בעיקר מוצרים יבשים ומאפיה מוצלחת למדי . הניגוד בין האיזורים המטופחים והעשירים לשכונות המרופטות והמוזנחות רב . פיתוח התיירות באי ע"י משקיעים פרטיים סה"כ היטיב עם התושבים והביא עימו חיבור לחשמל ומים (מותפלים) ולסלילת הכביש היחד באי וסיפק מקומות תעסוקה רבים, אך הביא עימו גם איסור להכנס לאיזורים נרחבים באי שהפכו לפרטיים . אליה וקוץ בה!!  
אגב הכביש הזה תלול מאד בהרבה מחלקיו וקשה מאד לטפס בו . אחד המקומיים שהתחיל בטיפוס הרבה אחרינו , חלף על פנינו בקלילות . מעבר לעובדה שהוא מורגל בעליות ( וגם צעיר יותר ) הוא גם נקט בשיטה שמקלה על הטיפוס : הליכה בזיג זג .  ניסיתי גם כן וראיתי כי טוב!! אומנם הדרך קצת יותר ארוכה ,אבל הרבה יותר נוחה ובתנאי החום והלחות הקריביים יש בכך הקלה קטנה......

האי יוניון ( UNION) ,דומה בגודלו  לאי קנואן הסמוך ,אך כמעט כפול ממנו במספר התושבים .
 3000 התושבים גרים בשני הישובים העיקריים : קליפטון (CLIFTON ) ואשטון ( ASHTON) ויש שירות מיניבוסים העובר ביניהם באופן קבוע .אנחנו מצטרפים להרבה יאכטות שעוגנות כאן במפרץ המוקף ריפים שליד קלינטון. רציף הדינגי שייך לכפר נופש שריק כעת ממבקרים ,אך מאפשר ליאכטונרים להשתמש בו . מרכז העיירה סמוך לחוף ומלא בחנויות קטנות וכן שוק ירקות ופירות קטן והרבה פאבים שמאוכלסים בכל שעות היום בעיקר בצעירים.  הבתים ברובם קטנים ,פשוטים וצבועים בשלל צבעים . 
לראש הגבעה הנושקת לקליפטון ,טיפסנו בעקבות שלט שראינו במקרה ומסמן את הדרך למצודה ישנה, מה שצופן בחובו בד"כ ,הבטחה לנקודת תצפית מעולה . לא התאכזבנו. הנוף מרהיב. חבל שהפארק שנבנה סביב המקום מוזנח ונראה כי לא רבים המבקרים כאן.
הטיולים שלנו באי כללו גם הליכה  לאשטון(כחצי שעה) שם שמחנו לאכול גלידה בגלידריה המקומית (היחידה שראינו מחוץ לאי הראשי ) שלמרות שהיתה עשויה מאבקת חלב, היתה מוצלחת למדי .
בחצרות הרבה מהבתים כאן ,ראינו מה שנראה כמו אצות, על משטחי עצים מוגבהים. שאלנו נערה שעברה באיזור מה זה?  היא הסבירה כי הם נקראים   SEAMOSS  סוג של אצות הגדלות במים רדודים באוקיינוס . את האצות מייבשים בשמש (צבעם הופך ללבן )  ואז טוחנים עם חלב וסוכר או דבש ושותים. זה נחשב בריא מאד. בירור קצר בגוגל מעלה כי האצה תופסת פופולריות במערב וניתן לרכוש אותה בצורות שונות, באמזון למשל ואפילו קים קרדשיאן פירסמה כי היא משלבת את האצה במשקה הבוקר שלה (סמוטי).
 מקווים שהמשווקים לא ישתלטו על השוק המקומי והמקומיים ימשיכו לשתות את המשקה המסורתי הזה.  לבריאות!
אגב-לנערה איתה שוחחנו  יש קעקוע של מגן דוד על הצוואר . שאלנו גם על זה והיא ענתה בשימחה: מתברר כי בילדותה למדה בבית ספר בלונדון עם יהודים רבים והיא מאד אוהבת יהודים ומכאן הקעקוע על הצוואר. 

ממש סמוך לאשטון יש שמורת טבע על שפת האוקיינוס . האיזור שנהרס בחלקו בגלל בנייה של מרינה שהופסקה באמצע  לפני כמעט שלושה עשורים ,נמצא בשיקום בשנים האחרונות . אפשר לטייל בשבילי השמורה ולהנות מהנוף המרהיב של המפרץ המלא בריפים ומים רוגעים בגוונים טורקיזיים. הגלים של האוקיינוס נשברים על הריפים הרבים ומהווים מסגרת מושלמת למקום. גשר עץ מתנדנד על כבלים עובר מעל אגמי מים ובקצה יש מרפסת עץ עם נוף לכל האיזור, כולל  אשטון עצמה. אנחנו הגענו עם היאכטה למפרץ הסמוך לאשטון וקפצנו עם הדינגי למרפסת הזו ,לעשות את הספורט היומי שלנו . חוויה מושלמת.

עוד באי יוניון- באגם המלח  בצפון-מזרח האי -ראינו קבוצה של אנשים אוספים מלח בדליים ,מבוססים בבוץ לאמצע האגם על מנת להגיע למלח הלבן יותר במרכז. תושב מקומי אמר לנו שהרבה אנשים לא רוכשים מלח וכשנגמר,,,פשוט הולכים לאגם ואוספים מלח חדש.

האי מייריאו (MYREEAU ),האי המיושב הכי קטן במדינה ,עם כ 270 תושבים הגרים בכפר אחד ,הנמצא על ראש גבעה, בין 2 מפרצים שכביש אחד מחבר ביניהם . אנחנו עגנו ב"מפרץ המלח "שנמצא ממש מול...אגם המלח המקומי. חוף רחב וריק מאדם ועצי קוקוס מקשטים את המפרץ .  טיפסנו בכביש התלול לראש הגבעה וירדנו ממנה למפרץ שנקרא ..."שריקת המלח " כאן מצאנו כפר נופש ריק המשתרע על חלק הארי של האיזור וגם כמה אוהלים וצריפוני עץ ופח שמשמש את הדייגים המקומיים ואולי גם מאכלס כמה חסרי בית . בתי קפה קטנים ודוכנים לממכר פירות, מזכרות וכיוצ"ב סגורים כולם . עם הגיענו חולף על פנינו מישהו ושואל לנגוסט ? לרגע זה נשמע כמו שם המשפחה שלנו. בעצם מדובר בסוג של לובסטר . סירבנו בנימוס.
 אנחנו עוברים בחוף בסמוך לכפר הנופש , אומרים שלום לקבוצה קטנה של אנשים וילדים שהיו היחידים  בחוף.  אחת מהנשים בקבוצה פנתה אלינו ואמרה שזה איזור פרטי ו"שנלך על החוף" . אמיר עונה ש"אנחנו הולכים על החוף" .היא מצביעה על רצועת החול שקרובה למים ואומרת שרק שם אפשר ללכת והשאר...פרטי. לא הבנו... מתברר כי החופים במדינה פתוחים לכולם ולכן רק החלק האחורי של החוף (באיזור שמרוחק יותר מהמים) שייך למלון, למרות שכנראה הם היו שמחים לסגור את כל החוף . בהתחשב בעובדה שהמלון היה ריק לגמרי ולא הפרענו לאיש ובמיוחד בהתחשב בכך שברור שאיננו מקומיים ואיננו מכירים את הקו הדק שעובר בין החול שלה לחול הציבורי( וגם אין גדר כלשהי)  ...הפניה שלה אלינו נראית קטנונית ומעצבנת ועל כן בפעם השנייה שהגענו לאיזור ( בטיול מכיוון שונה ) עברנו בשבילים המוצלים של כפר הנופש, חוצים אותו לאורכו במרכזו , אומרים שלום לשומר במקום , שענה לנו בחזרה,  לאחר שהחליט כנראה שאנחנו לא מהווים איום כלשהו.  ילדותי קצת מצידנו , אבל מספק בהחלט!!
בראש הגבעה,במרכז הכפר ממוקמת כנסיה עתיקה, עם מרפסת גדולה ,המשקיפה היישר
לאיי טובגו קייס (TOBAGO CAYS) שהם קבוצה של חמישה איים לא מיושבים, המרכיבים שמורת טבע ימית עם 4 ק"מ רבועים של ריפים המקיפים אותם . בימים שקדמו לקורונה, הם היו אחד  המקומות הכי מתויירים במדינה, בהיותם בעל שם עולמי בזכות העושר והמגוון של אלמוגים ,צמחייה ובעלי חיים ימיים.  פקחים של השמורה מוודאים כי חוקי המקום נשמרים, לרבות עגינת כלי שיט באיזורים מותרים בלבד. התפלאנו לראות בכמה מהאיים בשמורה ערימות של קונכיות שתוכנן רוקן( נחשב מאכל פופולרי במדינה) . הפקח מסביר כי אלו הם שרידים לתקופה שקדמה להפיכת המקום לשמורת טבע .
אפשר לצלול בשמורה, אבל ממש לא חייבים, משום שהמים כאן רדודים וצלולים ואפשר לשנרקל כאן שעות רבות . זוהי השמורה הימית היפה ביותר שראיתי . המון דגים בשלל צבעים וגדלים ממש בטווח יד, צבי ים ענקיים ,סטינג רייס גדולים שמרחפים קרוב לקרקע החולית במלכותיות וגם...כרישים . כן. המפגש הראשון עם כריש כזה היה מפחיד. בעוד אני קופאת במקום ואז מתחילה לסגת אחורה לאט...אמיר רודף אחריו עם המצלמה הימית כדי לצלם אותו. ביום אחר בו פגשנו בכריש ,כבר הייתי קצת יותר רגועה, אחרי שקראתי באינטרנט כי זהו nurse shark שהוא כריש רגוע יחסית ,שאוהב סרטנים  וקונכיות ומצוייד בהתאם בשיניים חדות. הוא יכול להגיע לגודל של 3-4 מטר ותוקף בני אדם רק אם מטרידים אותו ( יש דיווחים על בני אדם שנפצעו מנשיכות כרישים כאלה למשל בארה"ב ). אנחנו פגשנו בכרישים בגודל של מטר, אז כנראה מדובר בכרישים צעירים ובכל זאת...גם במפגש הנוסף שמרתי מרחק ליתר בטחון!! 

עוד בעל חיים שפגשנו לראשונה והפעם באחד האיים של השמורה שאליה ירדנו כדי להתעמל,הוא חיה שעירה בגודל של חתול, שעבר ממש לידנו וטיפס על עץ סמוך כשהתקרבנו,  מביט אלינו בסקרנות מלמעלה. מתברר שזהו האופוסום המצוי ,שהוא חיית כיס יונקת ,עם זנב ארוך ואוזניים עגולות גדולות שביום ישן ובערב יוצא לאכול כל מה שהוא מוצא (צפורים פירות סרטנים וכו'). בפעם השנייה שבה ראינו אותו, הוא כבר התעלם מאיתנו והלך לאורך החוף מרחרח את החול . איזה חמוד !!

אי בלתי מאוייש נוסף בו בקרנו היה האי הפרטי petite nevis  שנמצא כמה מיילים ימיים מבקיה . המקום שימש בעבר את ציידי הלוויתנים ושייך לצאצאיו של בעלים של סירה לציד לוויתנים .
אנחנו היינו לגמרי לבד על האי הקטן. לא ראינו הרבה שרידי לוויתנים ,אבל מצאנו מסלול טיול נחמד המטפס על הגבעה היחידה, לאורך גדר אבנים ומקיף את מרבית האי, עם נוף מרהיב של האיזור. 

עוד אי פרטי בו קיווינו לבקר הוא האי "סנט וינסנט הקטן" שנמצא ממש קרוב  לאיי גרנדה, המדינה השכנה . יש כאן כפר נופש פרטי ויוקרתי שכעת הוא ריק ממבקרים. בדרך לעגינה במפרץ שמול האי אנחנו חולפים על פני מגה יאכטה ,עם הליקופטר על הגג.
אמיר יורד עם הדינגי לחוף ,לבקש אישור לרדת לביקור קצר ,אבל העובד במקום מסביר שאי אפשר בגלל...שהאי כולו הושכר ע"י בעל היאכטה האמורה ( בעל חברת תרופות גדולה בשוויץ לפי האינטרנט ) שתקוע במדינה עם היאכטה בגלל הקורונה (כל הגבולות הימיים סגורים) . בינתיים הוא מנצל את הזמן ללמוד לגלוש יחד עם בני משפחתו  בגלשני מצנח (בהדרכת מדריכים פרטיים שמובאים לכאו מהאי יוניון) וסתם להנות מהחוף ומהים . 
אנחנו אומנם לא יכולנו לרדת לאי, אבל הקפנו אותו באמצעות שייט בקייק . שעתיים וחצי מאומצות מול זרמים וגלים בחלק הארי של המסלול.. למתקדמים בלבד!!
עוד מליונר שנתקע במדינה בגלל הקורונה, הוא מפיק העל האמריקאי דייויד גפן ,שאת המגה יאכטה שלו ראינו עוגנת ליד איי טובגו קייס במשך תקופה ארוכה . 
אז אפשר לסכם על מליונרים וקורונה : שאף שהם נמצאים במעין כלובים של זהב, היאוש (בגלל הקורונה ...) הוא כנראה  הרבה יותר נוח !!
לפני סיום ועל תקן סיכום שלושה ספורים קטנים על יוגורט ,עץ לחם ועל קירות מדברים:

על היוגורט-בתקופת שהותנו במדינה אחת המטלות הקבועות שלנו ,היתה לחפש יוגורט לבן פשוט . המקום היחיד בו הצלחנו להשיג יוגורט כזה, היה בסופר הגדול והמודרני בעיר הבירה( והיחיד מבין כל החנויות בהן היינו עם מיזוג אוויר ). בעלת מכולת באי יוניון הסבירה כי אין למוצר ביקוש רב מצד המקומיים וגם הביקוש מצד התיירים המועטים (בכללם היאכטונרים) לא גדול כעת, אבל היא בכל זאת התגייסה לסייע : יצרה קשר עם אשה מקומית שמכינה בעצמה יוגורטים , וגם פנתה כמה פעמים לספק בגרנדה ( המדינה הסמוכה ממנה מיובאים מוצרי החלב הטריים לאי ) בנסיון לבדוק מתי יפתח חזרה קו האספקה לאי. אפילו קבלנו את מספר הנייד האישי שלה כדי שנוכל להתעדכן בנושא. כל הנסיונות לא נשאו את התוצאה המקווה.
מה עושים ? זוג יאכטונרים צרפתי שפגשנו באחד המזחים, סיפר לנו שהם מכינים יוגורט לבד מ..אבקת חלב אותה ניתן לרכוש בכל מקום באיים. תוך זמן קצר התחלנו לייצר יוגורטים טעימים ואפילו גבינות . ובא לציון הגואל!
אגב-. לקראת סוף תקופת שהותנו במדינה ,בעלת המכולת עדכנה אותנו כי היוגורטים המבוקשים הגיעו סוף סוף ,אבל אנחנו כבר היינו רחוקים משם . הודינו למוכרת על המאמץ ווידאנו לאחר זמן מה , שהם נרכשו ושהיא לא נתקעה איתם.

על עץ הלחם- עץ הלחם גדל באופן חופשי בכל האיים במדינה. את העץ ראינו בעוד מקומות בקריביים אבל לא תהינו על קנקנו עד כה. מדובר בעץ שגדל בקלות ונושא פירות רבים כל השנה (בגודל אשכוליות ) שטעמם מזכיר...לחם ומכאן שמו. הוא הובא לקריביים מאיזור האוקיינוס השקט ,ע"י האנגלים שחיפשו מקורות מזון זולים ועשירים באנרגיה עבור העבדים שלהם. טעמנו אותו לראשונה בדוכן בדרום האי בקיה , שמכר את הפרי בעל הקליפה הקשה מוכן לאכילה,לאחר אפייה בבור גחלים. והטעם? לנו הוא הזכיר מאד ערמונים . אהבנו מאד ובהמשך גם קטפנו ובשלנו אותו ,ע"פ מתכון שמצאנו אינטרנט.
מפגשים מהסוג הטעים!! ממליצים. 

על קירות מדברים- על הרבה מהממבנים והבתים שבאיים, ראינו שלטים המצויירים על הקירות החיצוניים, חלקם מלווים בעיטורים וציורים צבעוניים ונאיביים / ילדותיים. חלק מהם נושאים מסרים חברתיים/ דתיים כמו: " אל תעשה בלגן ואל תריב. היה טוב " ו- " ישו אוהב אותך, האם אתה אוהב אותו " ואפילו מסר מאיים כמו " האם יש חיים אחרי המוות? אם תפרוץ הנה אתה תגלה את התשובה"  ויש גם מסרים שיווקיים בצד פירוט המוצרים /שירותים שמוצעים למכירה ,כמו בשלט המפורט להפליא שראינו באי קנואן ומציין בין היתר " יש לנו כל מה שאתה צריך, ואם אין-אנחנו נשיג לך אותו ואם אנחנו לא יכולים להשיג אותו, סימן שהוא לא קיים!!" ו-" אין עוד מקום כמו המקום הזה ".  מסרים פשוטים ישירים ותמימים באופן נוגע ללב.
עוד תופעה היא עסקים רב תכליתיים: כדי למקסם אפשרויות לפרנסה ,התושבים משלבים עסקים בדרך כלל שניים או שלושה עסקים יחד כמו : מכולת + בר+ בוטיק , מספרה + עיר סרטים  ובאי יוניון ראינו גם שילוב של : בר+מכולת+ סיורים באי+ השכרת כלי רכב. הרבה מהעסקים האלה הם לא יותר מחדר בבית קטן ודל שבו מתגוררת המשפחה כאשר סוג השירות המוצע בד"כ נכתב על קירות המבנה ,או על שלט מאולתר. 
לא מעט יצירתיות מושקעת בחיפוש אחר מקורות פרנסה - במיוחד לאור העובדה שהרבה תושבים המועסקים בתעשיית התיירות מובטלים כעת. למשל-גידול ירקות במיכלים ועציצים בחצרות בתים  ( מאחר והאדמה ברוב המקומות לא מתאימה לחקלאות ) ומכירתם בשוק , הפיכת החלק האחורי של מכוניות וטנדרים לחנויות ניידות ואפילו ניתוץ ושבירת סלעים והפיכתם לאבני חצץ לצרכי בנייה. 

זהו אנחנו נפרדים מסנט וינסנט והגרנדינים שהיא אחת המדינות בקריביים שעדיין משמרת במידה רבה אותנטיות ,פשטות וחוסר תחכום  בצד היופי שלה וזהו גם סוד הקסם שלה. ואם הייתי צריכה לנסח באופן מדוייק יותר את הכינוי השיווקי של המדינה כ"אבני החן של הקריביים", הייתי אומרת  "אבני החן הגולמיות של הקריביים"!

אחרי כשלושה חודשים כמעט במדינה ,אנחנו מחליטים לעזוב כדי לא להתקע כאן בתקופת ההוריקנים שמתחילה ביוני והשנה אפילו הקדימה קצת. לצערנו ברמודה וקנדה עדיין סגורות למבקרים ועל כן אנחנו עושים דרכינו לאיי הבתולה האמריקאיים , בהם ביקרנו כבר בעבר, לאסוף את הדינגי החדשה שלנו שמחכה שם , להצטייד ולהפליג משם ישירות לדרום - מזרח ארה"ב ,למדינת ג'ורג'יה- ועל כך בפוסט הבא !!

שימו לב- בפוסט משולבים מספר סרטוני וידאו. ניתן מלצפות בהם:
א.  בנייד-בגרסת מחשב (או desktop mode)

ב. במחשב נייח

בשתי האפשרויות -ניתן לראות את הסרטונים עם קישור, רק כאשר
הדף נמצא בתצורת מצגת . כלומר: כל התמונות מופיעות ברצף עם הכיתוב שלי מתחתיהם.
למה ? ככה! לגוגל הפתרונים.

ג. ניתן גם לראות את הסרטונים ביו טיוב -חפשו lea langus

האי בקיה

בקיה- פורט אליזבט 

הרחוב הראשי בפורט אליזבט

פורט אליבט-רחוב ראשי

מבט אל המפרץ של פורט אליזבט מצפון-מזרח

. מכירת דגים שזה עתה ניצודו-פורט אליזבט

-הכנס ותצא מרוצה -בר שמציע גם עיר סרטים -פורט אליזבט

שלטי רחוב מצויירים-פורט אליזבט

פורט אליזבט-הכנסייה

עצמות הלסת של לוויתן-בית קפה בפורט אליזבט

עצמות לוויתן כשולחן ומושבי שרפרפים-בית קפה

הטיילת של פורט אליזבט-עוברת דרך מספר חופים 

מבט מהטיילת למפרץ 

 אחד החופים לאורך הטיילת

חוף נושק לטיילת -פורט אליזבט

מבט לחוף הפופולרי על שם הנסיכה מרגרט-ממערה שנגלית בזמן שפל

עצי מנשיניל נושקים לחוף-זהירות

עץ מנשיניל עם שלט אזהרה-עץ רעיל

דוכן בחוף הנסיכה מרגרט -מציעים כסאות נוח ,מזכרות משקאות וכיוצ"ב

מבט על המפרץ הגדול של פורט אליזבט-ממצןדת המילטון

-מכבסים בדליים ותולים לייבוש על הגדר -מאגר מים ישן ליד מבצר המילטון-

נופים בדרך לבית המחסה לצבי ים -בקיה

הבריכה המרכזית בבית המחסה לצבי ים-חפה מכל צמח

צבי ים בסכנת הכחדה-בית המחסה לצבי ים

 מבט על העיירה והמפרץ של פורט אליזבט-מפסגת ההר פלזנט

נוף מהר פלזנט-עוד זווית

תחבורה ציבורית -מיניבוסים-דרום האי בקיה

רחוב בדרום האי בקיה

עצמות לסת לוויתן-דרום האי בקיה מרכז ציד הלוויתנים

שלד לוויתן מונח על החול-נמל  דייגים בדרום האי

חוף בדרך לחור הירח -דרום בקיה

הכניסה לחור הירח

חוף הים החולי של חור הירח

בתים מאבן מקומית-הקהילה האקולוגית של חור הירח

בתים בחור בירח-משתלבים בנוף

חוף סלעי-צד נוסף של חור הירח -

בנויים על מצוק-חור הירח

-חור הירח -מבט פנורמי על הצד עם החוף הסלעי

אחת המרפסות של חור הירח-מבט לים

דוכן ירקות ופירות-פרי עץ הלחם שחור-לאחר אפייה בגחלים

המוכרת מקלפת עבורנו את קליפת פרי עץ הלחם-טעים

 

המעבורת לקינגסטאון-ערוץ חיוני להעברת אנשים מצרכים ציוד וכו' בין האיים

מבט אל הבאלי היי במפרץ-מתוך המעבורת לקינגסטאון

סנט וינסנט-עיר הבירה קינגסטאון

קינגסטאון-מבט מהמעבורת -עיר צפופה-נשפכת למפרץ הגדול

קינגסטאון-מבט מלמעלה

קינגסטאון-מבט מלמעלה-עוד זווית

נמל אוניות הקרוז-קינגסטאון-ריק כעת

מבט אל הנמל של קינגסטאון

ד

דייגים בקינגסטאון-הצוללן מבריח את הדגים למרכז הרשת ואז סוגרים את הפתח 

בית בקינגסטאון

בתים בקינגסטאון

השלט המחוק למחצה ליד הוילה שבה היה במאסר בית -המלך זאזא מאופובו 

הוילה בה שכן זאזא מאופובו -עד יום מותו

הנוף מהוילה של זאזא מאופובו-בית סוהר עם נוף לים

בתים בקינגסטאון

צריף רעוע נשען על עץ-קינגסטאון

בתים ישנים באחד הרחובות הראשיים-קינגסטאון

בית החולים של קינגסטאון- כניסה דרך בית הקברות

שוטר מכוון תנועה בעיר הבירה

עיר סואנת-הרבה עבודה לשוטר התנועה שנעזר במשרוקית

מבט לשוק המקורה של קינגסטאון

דוכנים מקרשים-שוק פתוח ברחובות העיר

דוכן קטן בשוק-המוכרת דחוקה בתוך המבנה הקטן

דוכני השוק-הכביש משמש גם למעבר רכבים

מוכרים מתוך הרכב -עוד דרך להתפרנס

מגוון סגנונות בכנסיית ענק-2000 איש קינגסטאון

מבט מקרוב לכנסייה 

.בית ספר בתוך הכנסייה-מוכרים ממתקים ביציאה

כנסייה שנבנתה ע"י עבדים משוחררים-מבנה פשוט מבחוץ עם מגדל פעמון נפרד

מבט מפנים לכנסייה של העבדיטם המשוחררים- עיצוב מקסים

"בניין הספרייה ה"אמריקאי

בניין המשטרה-מגדל שעון עתיק מעל הכניסה

האי קנואן

Add caption

מזח למעבורת באי קנואן

בתים באי קנואן

השוק של קנואן -חדרונים קטנים

דוכן לדגים -מול השוק מוכרים דג שזה עתה ניצוד

מבט אל החוף של קנואן מרציף הדייגים

רחוב בקנואן

בתים ועיזים משוטטות-קנואן

למכירה אוכל לחתולים וכלבים-שלט מאולתר על גדר בית

בדרך לשדה התעופה של קנואן

שדה התעופה של קנואן-למרות הקורונה יש תנועה של מטוסים קטנים-רובם פרטיים

מטוס פרטי-שדה התעופה של קנואן

המרינה של קנואן- השומר הרשה לנו לבקר

המרינה של קנואן-ריקה ברובה

עוד מבט על קנואן

הכניסה לכפר הנופש היוקרתי-איזור גדול של האי שאינו נגיש לתושבים

מבט על קנואן מלמעלה

מבט על קנואן מלמעלה-אוקיינוס משני צידי האי

קנואן-מבט על האי ורציף המעבורת

קנואן-מבט מלמעלה-עוד זווית

האי יוניון

העיירה קליפטון -מבט מהים

מרכז קליפטון

 המפרץ של קליפטון

רחוב בקליפטון

המאפייה בקליפטון

סירות בקליפטון-רציף הדייגים

הרחוב הראשי בקליפטון

-קליפטון-כנסייה עם שלט מצוייר על הקיר

צייר מוכר את תמונותיו-ברחוב הראשי בקליפטון

פאב ברחוב הראשי בקליפטון

 

שלטי פרסום עמוסים באינפורמציה לקפה יאמי-"האי אני מכין בגטים טריים

דייגים מנקים את הדגים שדגו-קליפטון

מעגן סירות קטן-קליפטון

בר ומספרה-קליפטון

חנות בגדים- ציורי קיר ממחישים מה מוכרים כאן

סופר+בןטיק +בר- קליפטון

מסר של אמונה באל-כיתוב על קיר בקליפטון

קליפטון מלמעלה- שביל בדרך למצודה הישנה

קליפטון-מבט מהראש ההר

שרידי מצודה בראש ההר -קליפטון

נוף מראש ההר-קליפטון

עוד זווית קליפטון

ראש ההר בקליפטון- שדות של זהב על רקע הכחול

מראה מראש ההר-קליפטון

החלק האחורי של הרחוב הראשי -ציורי קער -קליפטון

נוף בדרך לאשטון

נוף בדרך לאשטון

רחוב באשטון

רחוב באשטון-למרגלות מצוק ענק

מבנה המרפאה באשטון-על הלוח פירוט הבדיקות הרפואיות

-מכולת ובר בצירוף שגרתי -בבית באשטון

נוף ירוק-אשטון

חוף ביוניון איילנד

חוף ביוניון איילנד

גוונים של טורקיז-שמורת הטבע ליד אשטון

גשר עץ ובקצהו מרפסת נוף-מקום פופולרי לתושבים

מבט על אשטון משמורת הטבע

אימונים במרפסת הנוף-באשטון-מבט מסביב

סוחב ענפים על הגב-אשטון 

משטחי אצות מתייבשים בשמש-אשטון

מבט מקרוב על האצות- משקה של בריאות

מבט על אשטון מגבעה סמוכה

אוספים מלח באגם המלח צפון מזרח האי

האי מייריאו

מבט על מייריאו מהים

רציף הדינגים- מקום חביב על בני הנוער באי-מפרץ המלח

חוף הים-מפרץ המלח

מפרץ המלח-מבט מהכביש המטפס לכפר

בתי הכפר ליד הכביש היחיד באי

בתים בכפר של מייריאו

בית קפה ריק-מרכז הכפר

חנות בגדים סגורה-מרכז הכפר

מפרץ המלח ואגם המלח -מבט מההר

רציף הדינגי-בשקיעה

כנסייה עתיקה-מרכז הכפר

פנים הכנסייה-פשוט ויפה

מבט ממרפסת הכנסייה עלשמורת הטבע באיי טובגו קייס

גוונים של טורקיז-מבט מהכנסייה

-"חוף הים במפרץ " שריקת המלח 

סירות עוגנות במפרץ-שריקת המלח- הצד הימני של החוף ,המרוחק מהים, שייך לכפר נופש

דוכנים ריקים במפרץ שריקת המלח

איי טובגו קייס-שמורת טבע

הכניסה על היאכטה לשמורה

טורקיז בוהק-שמורת הטבע

סטינג ריי

סטינג ריי-ריחוף מלכותי

אמיר רודף אחרי הכריש-כדי לצלם אותו

הכריש-עוד זווית

צב בשמורה-במרחק נגיעה

צב בשמורה-בוידאו

נוף בשמורה-מבט מאחד האיים בשמורה

ערימת קונכיות-מהתקופה שהמקום עדיין לא היה שמורת טבע מוגנת- מאכל נחשק באיים

מבט אל האי שבו התאמנו -טיול קייקים

נוף מרהיב-מבט מאחד האיים של השמורה

אופוסום מצוי-חמוד ממש

נכנסים לשמורה עם היאכטה-סרטון וידאו

נוף מאחד האיים של שמורת הטבע -וידאו

האי הלא מיושב-פטיט נויס-petite nevis

מפרץ בפטיט נויס

אי קטן-מבט לצדו השני של האי הנושק לאוקיינוס

שרידי עצמות לוויתן? לא ברור

נוף מהאי-ממול האי בקיה

מבט לדרום האי בקיה-מרכז ציד הלוויתנים 

שבילים ונוף מרהיב-פטיט נויס

גדר אבן ארוכה לאורך חלק מהשבילים באי

קקטוס מקרוב

מעבר מוצל בשביל

סיכומון

 

היאכטה של דייויד גפן -בלילה

היאכטה של דיוויד גפן מפיק העל -מבט מאחד האיים של טובגו קייס

היאכטה של בעל חברת תרופות-הליקופטר צמוד.

 

-שלט פרסום לחנות מציאות באי קנואן-עמוס במלל- 

מסר דתי-ישו אוהב אותך האם אתה אוהב אותו? 

שלט על חנות-עם מסר מאיים-האם יש חיים אחרי המוות? אם תפרוץ הנה , תגלה.

מסר על גדר של בר-אל תעשה בלגן ואל תריב. היה טוב.

שלט באי יוניון-בר+מכולת+ סיורים באי+השכרת  כלי רכב/אופנועים

שובר סלעים לאבנים קטנות- ומוכר לצרכי בנייה . האיש בן 75

פרי עץ הלחם ומנגו שגדלים  בכל מקום באיים

.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.