קנדה: נובה סקוטיה- מברמודה ללוננבורג -אלוהים נצור את המלכה ! canada: nova scotia- from bermuda to lunenburg-god save the queen

שישה ימי הפלגה מפוארטו מריקו, מחציתם על מנוע בים רגוע יחסית ושמש נעימה, מביאים אותנו לברמודה למפרץ רחב הידיים של העיר סט ג'ורג' (st george.) בחלק מהדרך ליוו אותנו דולפינים וברווז שהתארח על החרטום במשך יומיים רצופים ולהקה של ציפורים לבנות עם זנב ארוך, שהצטרפו אלינו במרחק של 400 מייל מהחוף ועד לברמודה מודיעות על בואן בקול שנשמע כמו נקישות . הן ידועות כצפורי אוקיינוסים שמגיעות לחוף רק לרבייה ונחשבות בברמודה כמבשרות של האביב וכאחד הסמלים הלאומיים ונקראות כאן בפשטות "ארוכות הזנב ".
הגענו. העין מלטפת את הנופים המוכרים שצבועים עכשיו בצבעי פריחה חזקים וירוק עז יותר.
שוטרת ההגירה לוחצת את ידינו וגיהוק רועש נפלט ממנה, מלווה בהמשך בפיהוק קל. היא מתנצלת ,בחיוך כובש. בכל זאת שעת צהריים...ברוכים השבים לברמודה. הביקור הפעם קצר וממוקד  וכולל כמובן גם טיולים באיזור, כולל נסיעה במעבורת עם האופניים לקצה המערבי של ברמודה ,ביקור בכפר סומרסט (somerset  )שיש בו את הגשר הנפתח הקטן בעולם ובמבצר סקאור( scaur )מ 1860 הנטוע בלב פארק מטופח  ונשקף ממנו נוף מרהיב של האיזור. במבצר יש גם אבן תלויה על חבל . השלט לידה מכריז שזו אבן ששימשה לחיזוי מזג האוויר בעבר . איך? ובכן...אם האבן רטובה-יורד גשם, אם האבן מתנדנדת-יש רוח וכן הלאה. סוג של הומור ברמודאי....
בדרך חזרה מאחד הטיולים ראינו כי הכיכר המרכזית הומה בהכנות לחגיגה כלשהי. במה , שרשראות של נורות וכיוצ"ב. מתברר כי ביומיים הקרובים הקהילה הפורטוגזית חוגגת לכבוד יום פורטוגל בכלל והאמונה באל וברוח הקודש ( הרוח האלוהית ) בפרט.

מסתבר שיש כאן קהילה מגובשת של כ-10000 איש שהגיעו לכאן מהאיים האזוריים ,ששייכים לפורטוגל.  ויש להם פעילות תרבותית עשירה כל השנה . בפסטיבל ראינו מופעי מוסיקה שירה וריקודים בצד אוכל מסורתי ,שמושכים הנה מבקרים מכל ברמודה ולא רק פורטוגזים . פופולרית במיוחד היא הסופגניה הפורטוגזית, שנהרות שמן נשפכו כדי לספק את הביקוש לה(בתשלום ) ויש גם מרק ירקות פורטוגזי שנמזג  למבקרים מתוך סירי ענק שהוצבו במקום ויין פורטוגזי בכוסיות פלסטיק קטנות וחולקו ללא תשלום לכל מי שרצה.  באולם הסמוך יש פסלים של מריה וישו וסלסלה לאיסוף תרומות . בפינה ממול מוכרים סלסלאות ממתקים עטופות צלופן, אותם נהוג לתת כשי לחברים ומשפחה. חגיגה של צבעים וטעמים  והרבה גאווה במורשת .
נפרדים מברמודה וממשיכים בעקבות המלצה של חברים שהיו כאן( דנה וזלמן המקסימים ) ,לנובה סקוטיה, אחת הפרובינציות של קנדה ,שנמצאת במזרח המדינה, לחופי האוקיינוס האטלנטי . על שטח כפול משטחה של מדינת ישראל חיים פחות ממליון איש . הרבה מרחבים ירוקים, נהרות ואגמים משובצים בכפרים ועיירות 

הופתענו לגלות כי מלכת אנגליה היא גם מלכת קנדה (אם כי בתפקיד ייצוגי יותר ) ויש כאן שני המנונים-אחד קנדי ואחד האנגלי שנחשב המנון מלכותי ומושר בטקסים רשמיים ,ביקור בני המלוכה הבריטיים בקנדה וכיוצ"ב . 700 מייל ימיים מברמודה לנובה סקוטיה שבקנדה ואותו המנון שמבקש בשתי המדינות  " אלוהים נצור את המלכה "!! 
אנחנו עוגנים בנהר שמול העיר שלבורן (Shelburn ) והמרינה הקטנה שלה.  2000 איש חיים כאן צאצאים של מהגרים אנגלים מארה"ב ,שגורשו ממנה לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית בגלל היותם אוהדי האנגלים) וכונו "לויאליסטים" ). 
ברחוב הראשי ובטיילת של העיר יש בתים מקסימים שמורים להפליא, מהמאה השמונה עשרה והתשע עשרה .בצד דגלי קנדה , תלויים גם דגלי אנגליה רבים בכל מקום . בעל שווארמיה מקומית שהיגר הנה מלבנון ותלה דגל גדול של אנגליה בחזית המסעדה שלו ,מסביר לנו כי הדגלים ניתלו לכבוד חגיגות המייסדים שיתקיימו כאן בקרוב.
בטיילת אנחנו פוגשים בחבורה קטנה של מתנדבים ,בתלבושות של חיילים אנגלים מהמאה שמונה עשרה (כולל כובע פרווה שעשוי מפרוות דובה ) מנגנים בחלילים ועושים מופעים קטנים על הטיילת לכבוד התיירים המעטים שמגיעים לעיר.  הם משוחחים עם התיירים, מסבירים על ההסטוריה המקומית  ומצטלמים בשימחה עם כל מי שמבקש. יותר מאוחר פגשנו בשניים מהם בטיול אקראי ברחוב והלכנו יחד לשתות בירה במבשלת בירה מקומית . אלו הם פט וסיליה, מנהל בי"ס  לשעבר ועורכת דין , זוג נשוי שפועל במרץ לשימור המורשת ומעורה מאד בקהילה המקומית. בחצר הבית שלהם שהוא בן 100 שנה ,יש ערימות מסודרות של גזרי עץ שפט חותך בעצמו. אמיר מנסה לפצח בול עץ בגרזן. זה נראה הרבה יותר קל כשפט  עושה את זה.
הם מספרים על חורפים מושלגים שצובעים את הכל בלבן פסטורלי ועל מים שקופאים בנהר כך שניתן לגלוש עליהם.  נחמד...אבל אנחנו מעדיפים שמש חמימה ומים שאפשר לשחות בהם !

עוד על ההתנדבות כאן - במהלך שלושת  ימי פסטיבל המייסדים ,פגשנו עוד עשרות מקומיים מתנדבים ,בתלבושות תקופתיות שהם תפרו / רכשו לעצמם–בגדי חיילים וקצינים ,פיראטים ודייגים ושאר מתיישבים וגם צאצאי האינדיאנים שחיו כאן בתלבושות מתאימות וגברים בחצאיות משובצות סקוטיות כתזכורת למתיישבים שהגיעו הנה מסקוטלנד.. כאן "לוקחים" את ההסטוריה ברצינות. מחנה צבאי בריטי ומתחם אוהלים אינדיאני ,הוקמו על גדות הנהר ואנשים נשארו לישון באוהלים במהלך ימי הפסטיבל, מבשלים אוכל  בקדרה וסירים מעל אש גלויה .

שלל פעילויות :נגני רחוב בכלים עתיקים , קרבות מול הפיראטים כולל יריות בתותח וברובים , צעדות חיילים ברחוב ושייט בסירות משוטים עתיקות שנקראות "דורי או בסירות "לונג בוט"  והופעות מוסיקליות מגוונות . כולם שופעים אינפורמציה ועונים ברצון לשאלות-למשל קיבלנו הסבר במתחם האינדיאני על צמחי מרפא  ועל לוכד חלומות (שלוכד את החלומות הרעים ברשת ומאפשר רק לטובים לרדת ) ועל  רובה בריטי מהמאה השמונה עשרה ועל בניית סירות במנסרה עתיקה  ועוד ועוד . 
"צעדת אורות וזיקוקים" חתמה את הפסטיבל : עשרות סירות דיג ויאכטות מקושטות בשלל אורות משייטות במים זו אחר זו ,מול קהל מריע ,עם ובלי זיקוקים. במועדון היאכטות, די ג'יי הרקיד את החברים עד לשעות הקטנות של הלילה. היה שמח. אחת הדרכים הכי כיפיות להתוודע למורשת המקומית ולהכיר את התושבים. מרשים.

ומה עם טבע? יש כאן שפע של מסלולי טיול בטבע , שבילי הליכה ברגל ובאופניים ואפשר גם לקייק בנהר לצידם של ברווזים מקומיים ו...מדוזות כתומות . אחת מהן ע-נ-ק-י-ת , עם זרועות באורך של כמטר וחצי-שניים !  מתברר שזוהי מדוזת ראש האריה, שזרועותיה יכולות להגיע ליותר משלושים מטר , אם כי זה חריג ביותר. מפחידה , במיוחד אם מדמיינים מה קורה אם נפגשים במים עם מדוזה כזו ....
בנהר גם אפשר לפגוש את סלע האיגרוף-boxing rock שעליו ספרו לנו מקומיים . זהו סלע לא מאד גדול שנראה לעין בזמן שפל ונחבא מתחת למים בזמן גאות ויש מאחוריו ספור קטן: האגדות מספרות כי מלחים שרבו ביניהם נשלחו במקרים קשים ,ע"י רב החובל של הספינה שלהם לסלע הזה עם אולטימטום: "או שתלחמו  עד שאחד ינצח ,או שתשלימו ותלחצו ידיים .כך או כך: יש לכם רק כמה שעות לעשות זאת עד לגאות הבאה ".כנראה שלרוב רק אחד מהם חזר....אבל היו גם ששבו לספינה וחתמו את הריב בכוס בירה. מבשלת בירה מקומית החליטה שזו סיבה מספיק טובה לקרוא לבירה שלהם " boxing rock  “ . אגב-טעמנו כמה סוגים והיה ממש לא רע!!
עוד מקום סמוך לשלבורן ,שאליו הגענו עם האופניים הוא המגדלור בסנדי-פוינט (sandy point)שבעת השפל ניתן להגיע אליו ברגל ורבים מתושבי שלבורן מגיעים הנה בקיץ לחוף הקטן שסמוך אליו.
המשכנו צפונה לעיירה לוקפורט (Lockport ) שיושבת על אי קטן המחובר ליבשת ,ברצועת אדמה צרה. סה"כ 500 תושבים שהתפרנסו יפה מדיג .יש כאן נמל קטן שיש בו גם סירות גבוהות לדיג של דגי חרב ,כמה רחובות ,כמה מסעדות קטנות ואפילו איזור עתיק עם כמה בתים יפים מהמאה ה-18 . מסלול הליכה מקיף את הישוב ועובר בדרכו על שרידי מסילת רכבת, שנבנתה בתקופה בה תעשיית הדיג פרחה כאן. בדרך עצרה אותנו אשה מקומית והצביעה על מוזאון סמוך שכדאי לבקר בו. בשני מבנים קטנים משוחזרים החיים באי ,כולל כיתת בית ספר מהמאה התשע עשרה.
ברחוב הראשי ראינו שלט המכריז על "yard sale" ברחוב סמוך. בחצר הבית פזורים פריטים שונים . האשה שיושבת בחצר בצל עץ ענק ,לא עוברת דירה. סתם מנצלת הזדמנות להפטר מכמה דברים שאין להם שימוש אצלה. בינתיים היא משחילה חרוזים על חוטי ניילון. היא מסבירה כי הם מיועדים לתלייה על עצים של  מתקנים לאוכל ומים לציפורים שהיא מכינה במו ידיה. ה"מתקן" מורכב מכוס פורצלן מעוטרת מודבקת לצלוחית קטנה מה שיוצר מראה מעודן בניחוח בריטי ,שיש לו ביקוש רב כאן. 
בסופר המקומי הקטן יש שלטים המכריזים על פסטיבל נשים שרות ויוצרות שנקרא "הרמוני באזאר" . 3 ימים של הופעות שמתקיימות בפארק המקומי ,חלקן ללא תשלום. הצטרפנו לכמה מהמופעים . היה מנומנם למדי . קהל לא צעיר ברובו , הרבה גיטרות וצלילים נוגים ומחיאות כפיים מנומסות...
ממשיכים ללהאב (lahave) צפונית ללוקפורט , בדרך עוצרים ליד חוף קרטר (carter beace ) שהוא אחד החופים המבוקשים באיזור בגלל הגודל שלו והחול הלבן שנושק לצמחייה ירוקה כל השנה. נחמד ללכת יחפים על החול ,אבל כדאי להמרח מפני זבובי החול העוקצניים ,שמהווים מטרד של ממש למי שלא נערך מראש! 
להאב הוא איזור שמורכב ממספר ישובים קטנים, הנמצאים משני צידיו של נהר שאורכו קצת פחות ממאה ק"מ. בתים וכנסיות מפוזרים בחן בינות לצמחייה ירוקה על שפת הנהר . מקום יפהפה שמה שמייחד אותו היא  מעבורת על כבלים ( שעוברים בתוך המים) שמעבירה רכבים ואנשים מצד אחד של הנהר לצד שני , עשרות פעמים ביום , סה"כ חמש דקות לכל צד. אגב –המעבורת נקראת על שמו של אחד מהמפעילים של המעבורת, שפרש מהעבודה לאחר 35 שנה שבהן שירת בתפקיד !
כנראה שהאיש אהב את עבודתו וברור שהיה מסור לה ,אחרת קשה להסביר כיצד החזיק מעמד בעבודה הזו ,שבעיני  היא מתחרה רצינית על התואר " הכי משעממת בעולם" ,אבל בעיניו כנראה היתה עולם ומלואו.
ממשיכים צפונה ללוננבורג (Lunenburg) שהיא אחת העיירות המתויירות ביותר בנובה סקוטיה ומוכרת כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו. מהגרים גרמנים הובאו הנה בסוף המאה השמונה עשרה ,במסגרת תוכנית בריטית קולוניאלית, לעיירה שנבנתה על פי מודל בריטי סדור ואחיד והתפרנסו מדיג ובניית ספינות.  כיום גרים כאן כ-2500 איש, חלקם באותם בתי עץ ששומרו היטב , צבועים בשלל צבעים , נטועים על גבעה שבראשה מספר כנסיות מרהיבות . חלק ממבני הציבור שוכנים בבתים שלכל אחד מהם סיפור משלו. אחד היפים בהם הוא מבנה הספרייה בראש הגבעה שנראה כמו ארמון ושימש מאז סוף המאה התשע עשרה כבית ספר. אפשר לשוטט במבנה הענק (שרק חלקו משמש כספרייה ) ולהתרשם מגודל הכיתות, החלונות רחבי הידיים, הדהוד הצעדים במסדרונות העץ השחוקים .
אחת לשבוע יש כאן שוק איזורי במבנה מקורה, שמושך המוני אנשים ומציע בעיקר את מיטב התוצרת המקומית: ירקות פירות גבינות לחמים  ומעדנים שאנשים מכינים במטבח האישי  וכיוצ"ב . שוק תוסס וצבעוני. אהבתי. לא רחוק מהשוק ראינו שלט מפתיע מתנוסס על מבנה גדול ,המכריז על מרכז השטיפה של מיקי למכוניות ולכלבים. מה?? כמובן שבדקנו: יש כאו מכון לשטיפת מכוניות וגם חדר מצוייד להפליא לניקוי הכלבים ע"י בעליהם-אמבט , שמפו ריחני, מרכך ,מייבש שיער ואפילו ממתק לכלב שהתנהג יפה בסיום השטיפה. רעיון יפה שמסתבר שיש לו ביקוש רב כאן, כי גם לידידו הטוב ביותר של האדם מגיע פינוק!!
עוד "מוסד" מקומי הוא פסטיבל האומנות העממית שמתקיים אחת לשנה בלוננבורג למשך ארבע שעות בלבד במהלכן מוצגות למכירה מאות יצירות של אומנים נובה סקוטיים ,  מחומרים שונים במחירים נגישים .מאות אנשים מתייצבים מוקדם כדי לשמור מקום בתור , מאחר והדלתות נפתחות בדיוק בזמן וכל הקודם זוכה. גם אנחנו הצטרפנו לתור ארוך שהתפתל לאורך הרחוב . כדי להכנס צריך לשלם כרטיס כניסה שהוא למעשה חותמת על פרק כף היד. כדי למנוע התפלחויות לאמצע התור , קניית כרטיס הכניסה נעשית רק בסוף התור. בפנים המתינו כ-50 יוצרים במגוון אדיר של יצירות-תמונות פסלים שטיחים ריהוט ועוד ועוד ,כיד הדמיון והיצירתיות. מערבולת של צבעים ומרקמים . ויש גם מכירה פומבית של יצירות שהוצגו מראש לכל המרבה במחיר ואפילו הגרלה של פריטי אומנות בין כל רוכשי הכרטיסים . גם אנחנו מילאנו טופס הגרלה עם פרטינו וחיכינו לשמוע את תוצאות ההגרלה, למרות שלא בטוח מה היינו עושים אם היינו מגרילים למשל איזו בובה ענקית מעיסת נייר...

סיכומון-מה שהכי הפתיע אותי בפסטיבל העממי הזה ,היה לראות המוני אנשים , חלקם הגדול מבוגרים למדי עטים פנימה בריצה כדי להספיק לקנות את היצירות שהם רוצים לפני שמישהו אחר ירכוש אותן. 
ועם זאת ,לא ניצפו מריבות או כעסים ,התור לקופות מתנהל לאיטו בסדר מופתי  ובנימוס "בריטי" מהוקצע לצלילי כינורות שניגנו בלייב מוסיקה קלאסית.
בתור חובבת תוכניות ריאליטי על מכירות פומביות למיניהן ,היה לי לעונג להיות "צופה פעילה" באחת כזו .בקיצור חוויה מחשמלת וצבעונית מומלצת במיוחד!
עוד מקום סמוך ללוננברג אליו הגענו עם אופניים (כחצי שעה נסיעה ) ,הוא כפר הדייגים לשעבר בלו רוקס (blue rocks ) . בתי דייגים ישנים שוכנים על שפת לגונות שקטות ואיונים קטנים שיוצרים יחד מראה ייחודי שמושך הנה הרבה מבקרים. כיום גרים באיזור אמנים רבים. בסוף המסלול ממתין בית קפה קטן שמגיש גלידה מעולה. סיום מושלם לטיול מהנה.
לקראת סיום ,הנה עוד שני מפגשים אנושיים  ,שהותירו בנו את רישומם באופן מיוחד:
האחד: העיירה לוקפורט (הנ"ל ) מוקפת באיים קטנים , רובם מכוסי צמחייה. יצאנו לטיול בקייקים בין כמה איים כאלה. על אחד מהם ראינו בקתה מעץ . כשהתקרבנו ראינו עוד כמה מתקנים על האי חבויים בין שיחים וצמחים. החלטנו לחקור במה מדובר. מצאנו  נקודה עם חוף קטן, שאפשר להשאיר בו את הקייקים וירדנו לסיבוב, תוך שאנו קוראים בקול ,כדי להודיע על נוכחותנו. המקום נראה נטוש. שביל מוביל לבקתה . הדלת פתוחה ובפנים יש אדם מבוגר שמחייך אלינו בברכה. הוא לא שומע טוב, לכן שמע אותנו רק כשהתקרבנו. הוא מזמין אותנו להכנס ואשתו מציעה לנו קפה. .תכירו את גרד ויוהנה, זוג גרמני שרכש את האי הזה- ששמו בנהאי - לפני 20 שנה ( בעשרים אלף דולר ! ) . הוא בן 77 ספרן לשעבר , היא בת 66 פתולוגית לשעבר . ללא ילדים .הם חיים כאן 3 חודשים בשנה. שאר השנה הם חולקים את חייהם בין בית קטן באיים הקנריים וחווה ישנה בגרמניה. (בהתאם לעונות השנה)

הבקתה נבנתה על ידי קבלן מקומי עפ תכנון שלהם במינימום הוצאות. חדר אחד בקומה התחתונה שמשמש כמטבח וסלון וחדר קטן בקומה העליונה ,עם מזרוני יחיד המונחים על הריצפה. .הריהוט המועט עשוי מבולי עץ שהוא חתך מהעצים. גס וכבד. התאורה מבוססת על דלק קרוסין, מקרר קטן מופעל על גז בישול , כיריים גז ותנור מתכת גדול מופעל על פחמים שמשמש לחימום מים לרחצה. אין אינטרנט במקום. השירותים נמצאים במבנה עץ נפרד בחוץ.
הם יורדים מהאי רק לקניות במרכז קניות גדול הנמצא ביבשת. לצורך זה יש להם סירה קטנה עם מנוע וכן אוטו שמחכה להם בתוך מחסן שהם רכשו ביבשת .. היא מציירת וקוראת , הוא עסוק בתחזוקה ובהכנת מוצרי עץ (מדפים , כסא וכיוצ"ב ) . הם מוטרדים מעליית פני הים בשנים האחרונות שגרמה לו להגביה את הבקתה כבר פעמיים  וכבר המים מלחכים את שפת הביקתה ממש קרוב. הם חוששים שעוד כמה שנים הבקתה תתכסה במים . וקשר עם המקומיים? כמעט ולא . נראה כי היה להם מפגש לא נעים עם שכן מאי סמוך שהיה יהיר ומזלזל ועל כן ככלל הם נמנעים .מעבר לכך, אנחנו למעשה המבקרים היחידים באי מזה שנים. הצטלמנו יחד והם ביקשו לשלוח למייל שלהם(שאותו יראו כשיהיו בחוף) וכך עשינו..
החיים של הזוג הזה בצניעות, קרוב לטבע ובניצול מינימלי שלו ,ובמינימום תקשורת עם הסביבה מעורר תחושות של השתאות . הם מגשימים חלומות בדרכם שלהם . בעיני הדרך הזו  סגפנית ומחוספסת, אך הם נראים לגמרי שלמים איתה וזה מה שחשוב.
דרך אגב למי שמעוניין ,יש הרבה איים פרטיים למכירה בנובה סקוטיה במגוון מחירים  ובשפע מפתיע. אולי האי החלומי שלכם מסתתר שם? 

השני : במועדון השיט המקומי של שלבורן ,שצמוד למרינה חברים גם אנשים שאינם בעלי יאכטות ומגיעים הנה לפעילויות  שמארגן המועדון. 250 איש מגיעים הנה אחת לשבוע לתחרויות שיט ולמפגש חברתי שכולל גם שתיה (הרבה בירה) ואוכל(המבורגר על האש ). למרות שעגנו במפרץ, הוזמנו לפעילות במועדון .פגשנו כאן חבורה שמחה שעטפה אותנו ומיד הרגשנו שייכים. כאן הכרנו את מרתה ורוב ,שהגיעו הנה ממנהטן בניו יורק לטיול , התאהבו באיזור ובאנשים ועברו לגור כאן לפני שש שנים , עוזבים משרות לחוצות ומגדלים רבי קומות,לטובת גידול כלבים ,אווזים ודבורים בחצר ביתם הנמצא על שפת המפרץ ושיט ביאכטה ישנה שרכשו ,שנצבעה בצהוב עז ונקראת.. " הדבורה המזמרת ". בביתם התוודעתי מקרוב לכוורות והצלחתי להתגבר על הפחד המשתק ממאות הדבורים שריחפו לידי ומסביבי ( בהחלט עזר שקיבלתי ממרתה לבוש מגן מתאים ) גם הם כמו הזוג הגרמני, מגשימים חלום בדרכם שלהם והם מרוצים מאד. "כדאי לכם לבוא לגור כאן" אומרת מרתה בהתלהבות. 
אז ככה : אהבנו את המקום ובמיוחד את האנשים, שנגעו לליבנו בהרבה מובנים ונרצה לשוב ולפגוש בעתיד אבל...אנחנו ממשיכים בהפלגה  לכוון עיר הבירה הליפקס, שם נפגוש את ילדינו טל ועדי ונמשיך לטייל איתם. איזה כיף לנו!! 

על המשך המסע בנובה סקוטיה- בפוסט הבא

ברו8וז מלווה צמוד-בדרך לברמודה

אוקיינוס דמוי מראה-=מים שקטים בדרך לברמודה

דולפינים-בדרך לברמודה

                                         דולפינים בדרך לברמודה- סרטון

ציפור טרופית ארוכת הזנב-קולות נקישה-400 מייל אחרונים לברמודה

אראוכת הזנב-מסמלת את בוא האביב בברמודה

תעלת הכניסה לסג ג'ורג -ברמודשה. חזרנו אלייך שנית

ציפור ארוכת זנב-עיטור על קירות בית בסט ג'ורג

שפע צמחייה-סט ג'ורג

ברמודה-מבט מהמעבורת בדרך למערב ברמודה

מספנת חיל הים המלכותי-לשעבר-מערב נברמודה

מקטע של דרך הרכבות הישנה בברמודה

מבצר סקאור מ 1860 

מבט על הנוף מהמבצר-ממול עיר הבירה המילטון

נוף מהמבצר-=עוד זווית

אבן תחזית מזג האוויר- בדיחה ברמודאית

מקטע של פסי הרכבת לשעבר- מקורה בעצים

כפר סומרסט-הגשר הנפתח הקטן בעולם

סירה עוברת מתחת לגשר. המים כאן רדודים למדי

שער הירח האופייני בברמודה- מביא מזל טוב

סט ג'ורג -מבט מהגבעה הסמוכה

שקיעה מרהיבה-סט ג'ורג

חגיגות הקהילה הפורטוגזית בבר4מודה

פינה מקושטת לכבוד רוח הקודש-יש קעקת תרומות בסמוך

עוד להקה בבגדי איכרים פורטוגזים

הפורטוגזים בברמודה- כולם מוזמנים לחגיגות

חלוקת מרק ויין חינם ע"י הקהילה הפורטוגזית -מאורגנים היטב

העיירה שלבורן-מבט מהנהר

בית בשלבורן-פסל של חייל אנגלי בצד דגל קנדה

כנסייה ברחוב הראשי-מהמאה השמונה עשרה

זהירות צבי=שלבורן

הטיילת ליד הנהר-שלבורן

מתנדבים בתלבושת חיילים אנגלים-מאה שמונה עשרה

תושבים מתנדבים להופיע כל שבוע בטיילת-פט וסיליה ביניהם

פט וסיליה מתארחים אצלנו

אמיר מנסה לחטוב גזרי עץ בחצר של פט בשלבורן

הצלחה אחרי כמה נסיונות!!

שלבורן מהמים-בתים מהמאה ה18 וה-19

המגדלור של סנדי פוינט- בזמן השפל ניתן להגיע אליו ברגל

עץ עם בתי האכלה לציפורים- בדרך לסנדי פוינט

שיי בקיאק בנהר של שלבורן

שטים בקיאק עם ברווזים-שלבורן

בית ברחוב בשלבורן

אדניות בצורת סירות-שלבורן

המרינה הקטנה של שלבורן

פינת ספרים-לכל המעוניין

פינת אוכל לנזקקים ברחוב- בשלבורן0קח מה שאתה צריך , תן מה שאתה יכול

יצרן חביות-בטיילת שלבורן

פרסות למכירה- הום סנטר המקומי

מדוזת ראש האריה- חריגה בגודלה. ניתן לראות את אחיותיה הקטנות במים לידה

הבאלי היי -מבט מחלון אחד המוזיאונים על הטיילת

מכינים סירת דורי- במוזיאון המיועד לסירה הסטורית-כחלק משימור העבר

מדריך בתלבושת תקופתית-בתוך אחד המוזיאונים. מדגים משחק ילדים עתיק

חבורת נגנים וזמרים של שירים מהמאה ה-18 וה-19 . נפגשים כל שבוע להנאתם

ימי המייסדים-שחזור מחנה צבאי בריטי

נשות מתיישבים במטבח המחנה- בערב יכינו כאן צלי על סיר גדול התלוי מעל עצי הסקה

חייל וותיק מדריך חייל חדש על נשק- גם הצעירים מתנדבים לשימור העבר

חיילים אנגלים צועדים בסך-ימי המייסדים

תיכף יורים בתותח-שלבורן

מנגנים נבכלים עתיקים -שלבורן

מעגל נשים אינדיאניות-קוראות לרוחות הטובות להגיע

לומדים להכות על תוף אינדיאני- צאצא לשבט מקומי אינדיאני

קאנו וטיפי - שלבורן

פירטים נערכים ל"קרב" -שלבורן

פירט מקומי בתמונה עם אמיר-לוקחים ברצינות את ההסטוריה

שיט בסירה עתיקה המדריך בחצאית סקוטית

לומדים להשיט סירת משוטים - שלבורן

צעדת האורות- סיום פסטיבל המייסדים

זיקוקים בשלבורן

יאכטה מעוטרת באורות

סירת דייגים עם זיקוקים

סלע האיגרוף- מכוסה ברובו במים . 

לוקפורט מבט מהמים

בתים עתיקים בלוקפורט

סירה לדיג של דגי חרבות -לוקפורט

הנמל של לוקפורט

התניות לגהבי דגי מקרל-לוקפורט

לוקפורט-איזו מין שלווה

שביל הליכה שמקיף את הישוב-לוקפורט

חנות ברחוב הראשי -לוקפורט

הסופר המקומי-מודעות על הופעות ומכירה יד שנייה- לוקפורט

יארד סייל-לוקפורט

מתקן האכלת ציפורים- מעשי ידי המוכרת.

חוף קרטר -הדינגי על החוף

חוף קרטר- חול לבן ועצים ושיחים שנושקים למים

חלוף קרטר-עוד זווית. זהירות מזבובי החול העוקצניים

המעבורת על כבלים בלהאב

מעבורת על כבלים- מעבירה מצד אחד של הנהר לצד השני- 5 דקות לכל צד

מעבורת על כבלים - על שם נהג מעבורת שעבד במקום 35 שנה

מזח דייגים בלאהב- ברקע הבאלי היי עוגנת בנהר. להאב

מבצר  אנגלי בלהאב-משקיף על נהר לאהב בצידו האחורי

ישובים קטנים על גדות נהר לאהב

ישובים קטנים על גדות נהר לאהב

גשר על נהר לאהב סמוך לעיר המחוז-ברידג'פורט- מרכז קניות ומסחר איזורי

מבט אל הנהר מאחורי הדינגי

לוננבורג- עיר מורשת המוכרת ע"י אונסקו

בתים עתיקים בשלל צבעים-לוננבורג

לוננבורג- עוד זווית 

כנסיה אנגליקנית מפוארת-לוננבורג

בית עתיק שמור להפליא- לוננבורג

הספרייה הציבורית לוננבורג- בתוך מבנה בית ספר עתיק

מזח בלוננבורג

עוד בית חינני- לוננבורג בניחוח אירופאי -גרמני

השוק השבועי -לוננבורג

מוכרים תוצרת מקומית-לוננבורג

משחיז סכינים- בשוק של לוננבורג

מרכז שטיפה למכוניות ולכלבים -לוננבורג

מכונות אוטומטיות לשטיפה וניקוי -אצל מיקיז

ממתק  לבחירה לכלב שסיים טיפול רחצה במכון של מיקי

תור בכניסה לפסטיבל האומנות העממי בלוננבורג

התור  לפסטיבל משתרך לאורך כל הרחוב וגם מעבר לפינה 

חותמת כניסה לפסטיבל האומנות

דוכן בפסטיבל האומנות

דוכן בפסטיבל האומנות

פריטים בפסטיבל האומנות

פריטים בפםסטיבל האומנות-מחירים עממיים

בתור לךתשלום עבור פריטים שנרכשו

הפריטיחם שיוצעכו במכירה הפומבית-לכל המרבהה במחיר

קהל גדול-מכירה פומבית -=פסטיבל האומנות העממית

בלו רוקס-צריף דייגים

בלו רוקס נוף אופייני 

לגונות שקטות=בלו רוקס

בלו רוקס- סירות  דייגים קשורות לחוף

צריץ עץ על אי קטן- האי הפרטי של גרד ויוהנה ליד לוקפורט

מארחים אותנו לקפה . כל הריהוט מעשה ידיו של גרד

שם האי הפרטי בנהאי

מבט מחלון הביקתה-המים מתקרבים לבקתה בכל שנה 

צריף שירותים בחוץ

אנחנו על קייקים נפרדים מהזוג באי הפרטי

בית בכפר- של מרתה ורוב

לבושות בבגדי מגן נגד עקיצות דבורים- אני עם מרתה בכוורת הפרטית

חלת דבש -מקרוב. . לוקחים נרק מעט דבש כדי שישאר מספיק לקהילת הדבורים

אני נותנת זרעונים לברווזים של מרתה- ספק מדגדג ספק דוקר..

.

 

.