מפליגים להליפקס (Halifax) בירת הפרובינציה ,נובה סקוטיה . כ-400,000
תושבים גרים בעיר הזו ששורשיה נעוצים במאה השמונה עשרה ויש בה נמל גדול ,שפע של
פארקים ומקומות מעניינים.
אנחנו מתמקמים בדרום מזרח העיר, ברצועת מים ארוכה ,שמזכירה נחל, עם גדות עטורות
צמחייה עשירה ושקט מפתיע ,למרות העיר שמקיפה אותנו. ריאה ירוקה עם מרינות קטנות ומרכז ימי עתיר
פעילויות ממש לידנו (קייקים וקאנו ושאר ספורט ימי).
מפגש מרגש עם עדי וטל ילדינו ,בשדה התעופה ומשם ליאכטה. ברוכים הבאים לקנדה האטלנטית.
אחרי מנוחה ושופינג במרכז הקניות הענק הקרוב אלינו, אפשר להתחייל לטייל:
מתחילים בסביבה הקרובה לנו ,בגדה ממול , בפארק פלמינג (fleming park)
. השטח עליו נמצא הפארק נתרם לרווחת התושבים ,ע"י עשיר בריטי שחי כאן . יש כאן יער מרושת שבילי הליכה ומגדל בן 10 קומות נושק למים, שניתן לטפס לראשו
ולתצפת על כל האיזור וגם בריכה שנקראת "בריכת הצפרדעים " שאפשר להקיף
אותה במסלול חמוד, שאורכו כק"מ וחצי. לא פגשנו אף צפרדע ,אבל ראינו חבורות ברווזים ושושנות
מים ,פורשות עלים רחבים על פני המים החלקים כמראה. בכמה מקומות בשביל ראינו ערימות
קטנות של בוטנים על קליפותיהם ,מתנות קטנות שמישהו השאיר לסנאים המקומיים שנראים
הרבה יותר קטנים וצנומים, בהשוואה לסנאים שפגשנו בארה"ב.
עוד בהליפקס : ביקרנו בטיילת המרהיבה של העיר, שלאורכה פזורים כסאות נוח
וערסלים לטובת המבקרים ויש בה שווקים מקורים , (אחד מהם במבנה עתיק עתיר קשתות
והשני במבנה עם מרפסות שמשקיפות על המים ועל הטיילת), ושלל דוכני אוכל ובתי קפה ומוזיאונים , שניים מהם
פופולאריים במיוחד: מוזיאון ההגירה והמוזיאון הימי:
מוזיאון ההגירה ממוקם במבנה של משרד ההגירה לשעבר , תזכורת לכך
שהליפקס היתה במשך שנים רבות (מאז 1867 ( שער הכניסה המרכזי של המהגרים
לקנדה, במיוחד ברציף 21 שקלט מעל מליון וחצי איש בתקופה של כ-40 שנה. תמונות ענק של מהגרים ופסלים
פזורים לאורך הטיילת 'מהווים מעין מוזיאון פתוח בנושא ההגירה.
המוזיאון הימי נמצא במעגן ההיסטורי של העיר ומכיל בין היתר ,מצגים הנוגעים
לאסון טביעת הטיטניק ב 1912 שבו מתו 1514 איש, לא רחוק מכאן. ספינות הביאו מאיזור טביעת הטיטניק ,גופות רבות , ונערכו בה טקסי קבורה .
וגם מצגים הנוגעים לאסון הפיצוץ הבלתי מתוכנן הגדול בעולם שקרה בתקופת מלחמת העולם הראשונה (ב-1917 ). שתי ספינות, ספינת תחמושת צרפתית עמוסה בחומרי נפץ וספינה נורווגית, התנגשו בנמל ההומה. ספינת התחמושת הצרפתית עלתה באש והתפוצצה. ההתפוצצות מחקה חלקים נרחבים מהעיר עם אלפי הרוגים ופצועים .
ביקרנו גם במבצר הליפקס השוכן על גבעה המשקיפה על העיר והנמל. ברחבי
המקום שצורתו כוכב ,מתקיימות הדרכות ע"י מדריכים לבושים במדי הצבא הבריטי בגירסה הסקוטית שלהם כולל החצאיות הסקוטיות ( שנקראות קילט ), וכן מטווחים ותהלוכות צבאיות עם נגני חמת חלילים ואפשר גם למדוד מדים (כבדים ומגרדים...) ולהתרשם מחייו הקשים למדי
של החייל הממוצע. ביקרנו גם בגנים הציבוריים
(public
gardens) בלב העיר ,שהם הגנים הויקטוריאנים הכי עתיקים בצפון אמריקה. יש
כאן שלל פרחים בתצוגות מרהיבות , מזרקות, גשרונים על אגמים קטנים ופסלים
תקופתיים.
באיזור הישן של העיר, יש הרבה מבנים עתיקים ששמרו על יופיים , בצד מבנים מודרניים מרשימים כמו בניין הספרייה . אגב בשירותי הנשים בספרייה
מצאנו קופסת טמפונים שמונחת שם לשימוש הציבור וגם כמו בהרבה מבנים ציבוריים , מיכל
להשלכת מזרקים משומשים. כן.
מתברר כי הרבה פעמים השירותים משמשים נרקומנים כמקום להזרקת חומר לעצמם. המיכלים שם כדי לוודא שהמזרקים יושלכו לפח ולא
יזהמו את הסביבה ואולי יפגעו באחרים . זה הרע במיעוטו, אומרת לנו הספרנית במקום.
היעד הבא לביקור הוא האי קייפ ברטון (cape berton ) ,שמחובר ליבשה של נובה סקוטיה בכמה גשרים. זהו
האיזור הפראי ,הגבוה והסלעי ביותר בנובה סקוטיה. בקצה הצפון מזרחי של האי יש פארק
לאומי ( cape
berton highlands) עתיר מסלולי טיול מגוונים , ובעלי חיים כמו דוב
ואייל קורא ( moose
) . אחד המסלולים הפופולריים כאן הוא מסלול ה סקיי ליין (skyline) במקום הכי גבוה בפארק . חמש שעות נסיעה
ברכב ששכרנו, מביאות אותנו לתחילת המסלול המעגלי בן 8 הק"מ של הסקייליין. בדרך לשם אנחנו
משתלבים בדרך קאבוט (cabots trail ) שהוא כביש היקפי בן 300 ק"מ, שנחשב אחד
מדרכי הנוף היפים ביותר בקנדה . הוא צמוד לתוואי החופים של האוקיינוס האטלנטי ונושק לאין ספור מפרצים ,לגונות וכפרים ציוריים קטנים . התחושה היא של נסיעה בתוך ציור ,כשכל עיקול מגלה
טפח אחר של הנוף.
מסלול הסקייליין עובר בתוך יער עם שבילים מסומנים היטב , חלקם
מקורי עצים. יש כאן כמה נקודות תצפית פנורמיות על האיזור ועל המצוקים התלולים והמיוערים בצפיפות. במרכז השמורה יש איזור מגודר ,עם שערי כניסה ויציאה . שלט מבקש לסגור את השער אחרי שימוש ,על מנת למנוע כניסה של מוסים (איילי הקורא ) לשם. מתברר כי המוסים אוכלים את העצים הייחודיים לאיזור, בעודם קטנים ובכך הורסים את הדור הבא שלהם. האיזור השמור, משמש מעין משתלה לגידול העצים ,עד לגודל שמאפשר להעבירם לאיזור הלא שמור.
הנקודה המרשימה
ביותר במסלול הסקיי ליין נמצא בקצה המערבי ,שם נבנו מספר פלטפורמות עץ מהן ניתן להשקיף לנוף המרהיב. אי
שם למטה נראה חלק מכביש קאבוט והאוקיינוס פרוש למלוא העין . המראה מרשים במיוחד בשעת השקיעה ( זו גם הסיבה שהגענו
הנה אחה"צ ).
למחרת אנחנו נוסעים כמה שעות למפרץ פאנדי, בצד הצפון מזרחי של נובה סקוטיה. במפרץ
הענק שמגיע בחלקו גם למדינת מיין בארה"ב ,יש הפרשי גאות ושפל של 16.2 מטר
פעמיים ביום . אנחנו הגענו לפארק " “berntcoat
head,המקום בו נקבע פורמאלית ,כי במפרץ פאנדי ובמיוחד בפארק הזה ,יש את
הההפרש הגדול בעולם בין גאות ושפל. כשהגענו לכאן השפל היה בשיאו ורצפת האוקיינוס נחשפה במלוא
הדרה. סלעי גיר גבוהים שבראשם שיחים ועצים , בולטים מפני הקרקע . הריצפה מלאה
באצות וביצורים קטנים כמו שבלולים , טחב ירוק זרחני "מקשט" איזורים
נרחבים ,המצוקים של קו החוף מתנשאים גבוה מעל, מגלים מערות שהגלים חצבו בהם .אפשר
לראות בבירור את הקו אליו מגיעים המים בזמן גאות.
שש שעות אח"כ חזרנו הנה על מנת לצפות במקום בשיא הגאות (כמעט) –הקרקע
שעליה צעדנו מכוסה במי האוקיינוס , הסלעים והמערות מכוסים ברובם במים. מרשים.
בין לבין, נסענו למקום שבו נטען כי ניתן לחזות בתופעה של גל גיאות אדיר ,שנוצר בשפך
של נהר היוצא מהמפרץ, ליד הכפר הקטן מייטלנד( (maitland.
חיכינו חיכינו..לא ראינו גל משום סוג .כן ראינו זרימה מהירה במים וכמה סירות דינגי מלאות בתיירים ,לבושים בחגורות
הצלה וקסדות ,מחכים לגל הגדול גם הם כדי לגלוש עליו. סביר להניח שהם התאכזבו הרבה
יותר מהיעדרו.
ברחוב הראשי של הכפר הקטן ,מצאנו חנות כלבו בת שני חדרים " frieze and roy jeneral store שמתהדרת בתואר חנות הכלבו הכי ותיקה
בקנדה. החנות הרב תכליתית מתפקדת גם- כמסעדה
קטנה וגלידריה ,ספרייה שגם מוכרת ספרים משומשים , מוזיאון המציג על מדפים אוסף אקראי של חפצים
ותמונות ישנות. ,בית דואר והנפקת רשיונות לציד באיזור וגם ..מכבסה (מכונות
אוטומטיות) .משפחה מקומית מפעילה את המקום המוזר הזה שיש בו ניחוח של פעם .האוכל
אגב היה ממשפחת הג'אנק פוד :פשוט, משביעי וטעים למדי..
ומה עם הפלגה משפחתית עם היאכטה? ברור שכן. ראשית הקפנו את הליפקס על
מנת להגיע לאיזור הנמל רחב הידיים . מצד אחד משתרעת העיר השכנה דרטמות'( Dartmouth)
ומהצד השני ,משתרעת העיר הליפקס והטיילת שלה .אנחנו מגיעים בין היתר גם לנקודה שבה אירע הפיצוץ שמחק חלקים
נרחבים בעיר ב-1917. מזג האוויר מושלם , המים שלווים ואנחנו נפרדים מהליפקס ליעד
הבא :
כפר הדייגים הקטן ווסט דובר (west dover) . בדרך למפרץ המוגן שמול הכפר ,אנחנו עוברים באיזור שיש בו אין ספור אגמים,
ביצות, גבעות וסלעי גרניט. 180 איש גרים כאן ומתפרנסים מדיג לובסטרים ובקיץ
מתיירות . יש כאן בקתות דייגים ישנות ,בתים פשוטים ברובם והרבה יתושים שרודפים אותנו ,מזכירים לנו ששכחנו לקחת חומר דוחה יתושים. הסיבה העיקרית להגעתנו הנה ,היא הכפר פגיס
קוב (peggys
cove) , אחד המקומות המתויירים
והמצולמים ביותר בנובה סקוטיה ,הנמצא כ-4 ק"מ מרחק הליכה ממקום העגינה שלנו. הליכה
נינוחה בבדידות מזהרת ( למעט כמה רכבים בודדים ) ,בכביש המתפתל בתוך נוף מדהים, מביאה אותנו לכפר פגיס
קוב ולכנסייה הקטנה והעתיקה שלו, שם מקבלת את פנינו אשה מבוגרת , מתנדבת בכנסייה, שמסבירה על
המקום והחיים כאן. היא נולדה כאן ומעולם לא עזבה את המקום ,למרות שנותרו בכפר מעט אנשים, רובם מבוגרים (כשלושים איש בלבד).
רוב התיירים מגיעים לראות את המגדלור העתיק המתנשא על גבעת
גרניט ונטוע בין סלעי גרניט שפיסלו הגלים הענקיים של האוקיינוס והרוחות החזקות . שלטים מזהירים כאן מגלי ענק פתאומיים שיכולים להפתיע ולסחוף איתם אנשים
לאוקיינוס הפראי הזה שממול, מה שכבר קרה לא פעם. יש כאן נמל קטן וכמה בתי אוכל וקפה קטנים
וביתיים ומראה פשוט ומחוספס ,שמשמר את האותנטיות,למרות המבקרים הרבים.
בדרך
חזרה ליאכטה עייפנו , אז עצרנו טרמפ: שלושה רכבים עוצרים בשיירה לידנו זה אחר זה:
מסתבר שזו קבוצה של סינים שהיגרו לקנדה לפני שבע שנים וחיים בטורנטו . נכנסנו אני
ואמיר ברכב אחד , עדי וטל ברכב שני ותוך דקות הגענו ליעדנו . ובאה מנוחה ליגעים!
ממשיכים למהון ביי (mahon bay
) עיירה קטנה שנוסדה במאה ה-18 ומפורסמת בזכות 3 כנסיות עתיקות ששוכנות על קו המים
שלה ויוצרות קו נוף ייחודי. אמיר ואני ביקרנו כאן גם בדרכנו להפגש עם הילדים בהליפקס . על קו המים פגשנו זוג עם כלבלב, שעושים פיקניק ליד אוטו רגיל, שעבר הסבה למעין קרוון זעיר . מסתבר שהזוג גר בטורונטו ומטייל כבר חודשיים עם האוטו שלהם ברחבי קנדה. האוטו דחוס וקשה להאמין שהם חיים שם ,במיוחד ששניהם לא צנומים. . כדי לישון ,הם נאלצים להוצא חפצים מאחור ולהוריד את המשענת של הכסא האחורי. נפלאות ההסתגלות האנושית.
עוד מפגש במאהון ביי ,התקיים עם מקומי ששמע אותנו מדברים בעברית וניהל איתנו שיחה משעשעת כדלהלן:
הוא: מאיפה אתם?
אנחנו: מישראל
הוא: יש כאן ישראלי , איליי , מבית לחם , יש לו בית קפה כאן, ממש בהמשך הרחוב. הוא מדבר בשפה שלכם.
אנחנו: בית לחם? אז אולי הוא מדבר בערבית?
הוא: לא, לא. הוא מדבר ב" יהודית" כמו שלכם....
אז קפצנו לאיליי להגיד שלום . איליי הוא אלי, יליד חיפה , איש חיל הים לשעבר, שכבר נמצא כאן הרבה שנים ומכיר את כל התושבים. בכניסה לבית הקפה שלו יש מזוזה והוא תמיד שמח לשוחח בעברית בכל הזדמנות וזה מתאפשר לו במיוחד בקיץ ,שאז יש באיזור מחנות קיץ של ילדים ונוער ,מטורנטו בעיקר והרבה מהם יודעים עברית.
האיזור מלא ביערות ושבילי הליכה , ואנחנו בחרנו באחד מהם וטיילנו עם הילדים במסלול שעוקב בחלקו אחר מסלול הרכבת שעבר כאן בעבר הרחוק. את הטיול כאן קינחנו במבשלת בירה מקומית ,שמציעה מבחר
בירות מתוצרתה. סיום מושלם לטיול חמוד.
היעד הבא היא העיר היפה לוננברג (Lunenburg ) המוכרת כאתר מורשת עולמית . למרות שעבורי ועבור אמיר, זו
פעם שנייה ,שמחנו לגלות יחד עם עדי וטל עוד ועוד פינות חמד ומקומות שלא ביקרנו בהם, כמו
מועדון הגולף הציורי שנמצא על הגדה ממש ממול ומעניק עוד זווית ראייה לעיר .ראינו
כאן איילים משוטטים על המדשאות ללא הפרעה . טבע עירוני.
ביקרנו גם במוזיאון הדייג של האטלנטי(fisheries museum of the atlantic ) שמציג את חיי היום של הדייגים בקנדה האטלנטית
לאורך מאות שנים , וכולל גם מספר ספינות דיג מתקופות שונות שניתן לבקר בהן והן חלק
בלתי נפרד מהמוזיאון. יש כאן בנוסף אקווריום , ומגוון גדול של מוצגים בחלקם אפשר
להתנסות .למשל: למדוד חליפת הצלה ישנה שמיועדת לסייע
לניצולים של ספינה טובעת לשרוד את הקפיצה למי האטלנטי הקפואים על מנת להגיע לסירת
ההצלה. (בלי חליפה כזו, זמן ההשרדות במים הקפואים הוא 2 דקות בלבד). צבא של מדריכים
ידענים , כולם מתנדבים , נמצא כאן לרשות המבקרים ובנוסף כל שעה יש הרצאה קצרה על
נושא אחר .היה כיפי ומעניין .
ביקור אחרון בלוננבורג ,עשינו במוזיאון מכבי האש הפרטי של וויל ,שאותו הכרנו בפעם
הקודמת שאמיר ואני היינו כאן. וויל בן השמונים ( פלוס) פסיכולוג ומתנדב לשעבר במכבי האש ( שטיפל לעיתים בהתנדבות, גם במכבי אש במצוקה ) ,בנה בחצר ביתו מבנה בן 2 קומות ,שמאכלס 2 מכוניות כיבוי אש עתיקות וכן אוסף של
מזכרות ועתיקות מתחום כיבוי האש. שלט על דלת ביתו מסביר כי ניתן לתאם ביקור מראש
והוא מוכן לתת סיור במקום גם ללא תיאום ,אם זה מסתדר לו. איש מקסים שמדריך בלב חפץ
את מבקריו (שאינם רבים ) . הוא הראה לנו בגאווה מחזיק מפתחות של מכבי אש בישראל
שקיבל כמזכרת מנציג ישראל בכנס מכבי אש שהתקיים בקנדה לפני הרבה שנים .
הפעם
הגענו אליו עם עדי ( טל כבר עזב אותנו יום קודם בדרכו חזרה לארץ )וחוץ מהסיור
במקום ,הוא הציע גם להסיע את עדי באחת ממכוניות כבוי האש שלו, לסיבוב בשכונה. הצעתו
התקבלה כמובן בשמחה . אז מתי בפעם האחרונה יצא לנו לנסוע, או לראות מכונית כיבוי אש
עתיקה שועטת ברחוב ? אף פעם , עד היום. החיוכים על הפנים , מעידים על ההנאה
של כולם: וויל , עדי וגם אנחנו
שבועיים של טיול הסתיימו לצערנו. טל חזר לארץ . עדי נשארה לעוד יום והמשיכה את הטיול שלה לסן
פרנסיסקו . נשיקות וחיבוקים אחרונים משניהם. להתראות בפעם הבאה, ילדים אהובים ,מי יודע היכן?
אנחו ממשיכים מערבה לשלבורן (Shelburne ) המקום הראשון אליו הגענו בנובה סקוטיה ,
עוצרים בדרך בכמה עיירות קטנות, מזג האוויר מתחיל להיות קר מדי עבורנו ואנחנו
מתכננים לעזוב בקרוב לארה"ב . בשלבורן פגשנו את פט וסיליה לארוחת צהריים
במסעדה זעירה בטיילת ונפרדנו מהם לשלום.
היעד הבא העיירה ירמות' ( yarmouth )הנמצאת בצד הדרום מערבי של נובה סקוטיה . 6500
תושבים גרים כאן ועוסקים ברובם בדיג לובסטרים וידועים כמשווקי הלובטרים הכי גדולים
בקנדה. באיזור העתיק של העיר יש דוגמאות רבות לבתים של סוחרים עשירים שעשו את הונם
מדיג ,מהווים עדות לשגשוג של העיר שנים רבות..
תיכף נפרדים מנובה סקוטיה. והנה עוד כמה חוויות ששופכות עוד קצת אור ,על הביקור
שלנו כאן:
האחד- חוויה שלנו משולי ההוריקן דוריאן שגרם להרס נוראי בכמה איים בבהאמס והגיע גם
לקנדה האטלנטית בדרגה 2. אנחנו היינו בדרכנו מערבה לשלבורן ונשאנו פנינו לעבר הנהר רחב הידיים לאהב (lahave river )
כדי לחכות כאן עד יעבור זעם. המקום מוגן יחסית בגבעות בשני גדותיו ומרוחק כמה
ק"מ מהאוקיינוס ובכל זאת יש חשש.. הכל יכול לקרות...
אז מה היה לנו? כמה שעות
מרוכזות של רוחות רועשות במשבים של כ-50 קשר פלוס מינוס (כתשעים ק"מ בשעה) מטים את
היאכטה לצדדים וממטרי גשם שוצפים . העוגן
של היאכטה נעוץ היטב באדמה הבוצית של הנהר עומד היטב בנטל ואנחנו ספונים בפנים
מציצים מדי פעם החוצה מתפעלים מהסערה . למחרת השמש זרחה והכל נרגע. ירדנו
לטייל בעיר הסמוכה ברידג'ווטר ולאורך מעלה הנהר.
חלק גדול מהעיר היה ללא חשמל ,בשל נזקי הסופה וראינו המון עצים שנפלו וגם כמה סירות שנסחפו לחוף/טבעו. הרבה
אנשים ברחובות חולקים בהתרגשות חוויות אישיות מהמפגש שלהם עם ההוריקן. ,עבורם
מדובר באירוע נדיר למדי שעבר סה"כ בנזקים קטנים. גם עבורנו זה מפגש
ראשון ומינורי ,נקווה שגם אחרון ,עם זנבו
של הוריקן , שממחיש יותר מכל את קטנות האדם מול איתני הטבע.
השני : בטיול שעשינו עם הילדים בפארק פלמינג בהליפקס ,ביער וסביב בריכת הצפרדעים ,פגשנו במקומות שונים בצד השביל ,בחלוקי אבן מצויירים מוחבאים למחצה ,עם הנחייה לקחת
אותם אלינו ,או להחביא במקום אחר ורצוי גם להעלות סלפי עם האבן שנמצאה לאתר בפייסבוק. מה זה? מתברר שזה חלק מפרוייקט בשם סלעי הליפקס (haliufax rocks), שהתחיל ב-2017 ביוזמת צעיר מקומי וכעת יש בו
מעל 1000 חברים שמפזרים את היצירות הקטנות האלה (בד"כ ציורים פשוטים ,לפעמים
עם מסר כתוב קצר, למשל על מלחמה בסכרת, שמירה על איכות הסביבה וכו') בפארקים
ובמסלולי טיול ברחבי העיר. עושה רושם שכולם נהנים: גם המבקרים שחדוות הגילוי של
האבנים , עם יצירה חדשה עליהן בכל גילוי ,הופכת לחלק בלתי נפרד מחווית הטיול
בפארקים ובמקומות ציבוריים וגם היוצרים שנהנים מתהליך היצירה וגרימת הנאה לאחרים
ובמיוחד כאשר אבנים שלהם מוצאות דרכן למקומות שונים בעולם , כולל אצלנו בבית
בראשל"צ! (למי שמתעניין –יש קבוצה בפייסבוק בשם הנ"ל).
בטיול אחר שעשינו עם הילדים בגנים הציבוריים העתיקים של הליפקס ראינו
שלט ליד כמה עצים ,שמבקשים לדבר עם העץ באמצעות שליחת סמס למספר טלפון מצורף. ויש
גם הסבר : סטודנטים עורכים מחקר כיצד ניתן לנצל את הטכנולוגיה לטובת שיפור הקשר של
האדם עם הטבע ,בדגש על טבע עירוני. מי שעונה למסרים הם מתנדבים. משועשעים ,שלחנו
טקסט כתוב לעץ הטוליפ שיש לו פרחים גדולים, המזכירים את אלה של הצבעוני. לא קיבלנו
תשובה מיידית ושכחנו מזה. לא מזמן קיבלנו תשובה בחזרה מהעץ.. וזה היה מצחיק ומשמח ומפתיע כי...מתי בפעם
האחרונה "דיברנו" עם עץ? אף פעם, עד עכשיו.
ובכלל-יש אימרה שאומרת " דבר אל העצים והאבנים " שמשמעותה שאין מי ששומע
אותך ,אין עם מי לדבר. אנחנו פגשנו עצים שאפשר לדבר אליהם והם עונים ואבנים
שמדברות בשפת הציור והכתב
נאחל שתמיד נדע להקשיב לעצמנו וגם לאחרים ושיהיה מי שיקשיב לנו ובנימה
אופטימית זו נסיים להפעם.
אנחנו עוזבים את נובה סקוטיה בדרכנו למדינת מיין בארה"ב הנמצאת
במרחק של כ-100 מייל ימיים . בדרכנו החוצה מנמל ירמות' אנחנו עוברים ליד מעבורת
ענקית שמפליגה על הקו ארה"ב -קנדה וגומאת את המרחק הזה בשלוש וחצי שעות. לנו
זה לקח קצת יותר...16 עשרה שעות של הפלגה נינוחה עם מפרשים ומזג אוויר נעים.
על המשך המסע במיין ארה"ב –בפוסט הבא
 |
| הליפקס-מקום העגינה |
 |
| המגדל בפארק פלמינג -מבט מהיאכטה |
 |
| טל עדי אמיר ואני- בדינגי בדרך ליבשה |
 |
| אני ועדי- שטות ונהנות |
 |
| הלנגוסים- בפארק פלמינג |
 |
| צמחי מים הליפקס |
 |
| פסי הרכבת בהליפקס |
 |
| מעבר חצייה גאה הליפקס |
 |
| חנות לכשפים ומכשפים בהליפקס |
 |
| הטיילת בהליפקס-כסאות נוח מפוזרים |
 |
| פסל על המהגרים לקנדה-בטיילת |
 |
| אחד המזחים בנמל הליפקס |
 |
| ערסלים בטיילת |
 |
| שוק מקורה במבנה עתיק-הטיילת בהליפקס |
 |
| חתונה על ספינה ישנה- הטיילת בהליפקס |
 |
| דגלי מעבר חצייה בהליפקס-משתמשים לחצייה ומשאירים בצד השני של מעבר החצייה |
 |
| מבנים עם אופי-העיר העתיקה הליפקס |
 |
| כנסייה בסגנון גותי-מרכז הליפקס |
 |
| טמפונים בחינם- שירותי הספרייה המרכזית-הליפקס |
 |
| מיכל לאיסוף מזרקים בשירותים-בהרבה מבנים ציבוריים בהליפקס |
 |
| מבט מהחוף על רצועת המים באיזור העגינה שלנו בהליפקס |
 |
| גרפיקאי מובטל בהליפקס -מצייר על גדר בשכונה בה גר בתקווה שמישהו ישים לב לעבודתו וןאלי יעסיק אותו |
 |
הספרייה הציבורית בהליפקס-מבנה מרשים
|
 |
| הגנים הציבוריים העתיקים=הליפקס |
 |
| אחת הכניסות לגנים הציבוריים הליפקס |
 |
| פסל ומזרקה-הגנים הציבוריים |
 |
| ערוגות פרחים מטופחות-הגנים הציבוריים |
 |
| הגנים הציבוריים בהליפקס |
 |
| הלנגוסים --בגנים הציבוריים |
 |
| עוד פינת חמד-הגנים הציבוריים |
 |
| מבצר הליפס-מסדר המפקד |
 |
| - מבצר הליפקסנגן חמת חלילים |
 |
| חצאיות סקוטיות-במדים מהודרים |
 |
| עדי וטל -מודדים מדים במבצר- |
 |
| הלנגוסים במבצר |
 |
| דרך קאבוט-בדרך לסקיי ליין באי קייפ ברטון |
 |
| דרך קאבוט-כפרים קטנים בדרך לסקיי ליין |
 |
| הסקיי ליין- נקודת תצפית לאוקיינוס |
 |
| מסתכלים במשקפת-נקודת תצפית הסקיי ליין |
 |
| הסקיי ליין-במקום הכי גבוה בפארק הלאומי בקייפ ברטון |
 |
| שביל מצקורה בעץ-כדי להגן על הצמחייה הייחודית-הסקיי ליין |
 |
| הסקיי ליין- מבט על הכביש מלמעלה |
 |
| -הלנגוסים--בסקיי ליין |
 |
| שקיעה-מבט מהסקיי ליין |
 |
| הגעה לקרקעית האוקיינוס-שלט אזהרה מטביעה |
 |
| קרקעית האוקיינוס-סלע חשוף עם צמחייה |
 |
| שלוליות מים עם יצורים קטנים-קרקעית האוקיינוס בשפל |
 |
| מערה וטחב בירוק זרחני-קרקעית האוקיינוס |
 |
| סלע גיר שחלקו התחתון נגקלה בשפל |
 |
| קרקעית האוקיינו-עוד זווית |
 |
| מראה ירחי- קרקעית האוקיינוס |
 |
| גאות- מכסה במים את קרקעית האוקיינוס עליה הלכנו קודם |
 |
| גאות-עוד זווית |
 |
| הנהר ליד הכפר מייטלנד-ממתינים לגל הגאות |
 |
| דינגים עמוסי תיירים בנהר ,ממתינים לגל הגאות |
 |
| זרימת גאות בנהר- לא ניצפה שום גל אימתני.. |
 |
| מפרץ פאנדי-עץ מייפל אדום- הסמל הקנדי . אחד מסוגי העצים שמכינים ממנו סירופ מייפל |
 |
| -חנות הכלבו הכי ותיקה בקנדה -כפר מייטלנדה |
 |
| פנים החנות הרב תכליתית במייטלנד |
 |
| הליפקס -מבט מהמים- |
 |
| רציף בטיילת של הליפקס-מבט מהמים |
 |
| ווסט דובר-מבט על המעגן מהחוף |
 |
| ווסט דובר- מים חלקים כמראהוהמון איונים קטנים |
 |
| הבאלי היי-ווסט דובר |
 |
| ווסט דובר-כפר דייגים קטן |
 |
| נוף בדרך ברגל מווסט דובר לפגיס קוב |
 |
| נוף בדרך מווסט דובר לפגיס קוב |
 |
| פגיס קוב-שלט אזהרה מגלים וסחיפה לאוקיינוס |
 |
| מעגן דייגים-פגיס קוב |
 |
| (הכנסייה העתיקה בכפר הזעיר פגיס קוב (30 תושבים נותרו |
 |
| פינה בפגיס קוב |
 |
| פינה בפגיס קוב-בנמל |
 |
| חנות בפגיס קוב-מוכרים חרבות של דג החרב |
 |
| המגדלור העתיק בפגיס קוב-אחד המצולמים ביותר בקנדה |
 |
| סלעי גרניט חלקים במגוון צורות- פגיס קוב |
 |
| מבט על האוקיינוס מלמעלה-פגיס קוב |
 |
| מאהון ביי-שלושת הכנסיות במפרץ |
 |
| תעלת מים במאהון ביי |
 |
| -מראה מהדינגי שלנו-שקיעה מרהיבה במאהון ביי |
 |
| מאהון ביי-במפרץ- זוג שחי עם כלב קטן ברכב שהפך לביתם בחודשיים האחרונים |
 |
| בית הקפה של איליי הישראלי לשעבר במאהון ביי- מזוזה בכניסה |
 |
| לוננבורג -עיר מורשת עולמית |
 |
| מזח בלוננבורג |
 |
| לוננבורג-בית עתיק שמופיע בספר ילדים -ראינו עותק בספרייה הסמוכה |
 |
| אחד הבתים השמורים להפליא -לוננבורג |
 |
| לוננבורג-מבט מהמים |
 |
| מבט על לוננבורג ממשטחי הגולף בגדה ממול |
 |
| צביים במדשאות הגולף של לוננבורג |
 |
| טל ועדי נוגעים בכוכב ים במוזיאון הדיג של האטלנטי |
 |
| חליפת הצלה עתיקה במוזיאון-בלעדיה זמן הישרדות במים היה 2 דקות בלבד |
 |
| מוזיאון כיבוי האש הפרטי של וויל בלוננבורג |
 |
| מזכרת מישראל- בארון בתצוגה של וויל |
 |
| קומה שנייה -מוזיאון כיבוי האש של וויל |
 |
| אחד מרכבי כיבוי האש העתיקים- הרבה השקעה בשיפוץ ותחזוקה |
 |
| יוצאים לסיבוב בלוננבורג עם מכונית כיבוי אש עתיקה-עדי ווויל |
 |
| מהירות מפתיעה לרכב עתיק-נוסעים ונהנים-עדי ווויל |
 |
| שלט בלוננבורג ליד בית-מבקשים מהגנב של 2 שקים שהיו בחוץ להחזיר- אם היית מבקש היינו נותנים לך... |
 |
| ירמות-עיר עם הסטוריה ארוכה |
 |
| בתי עשירים עתיקים-בירמות |
 |
| מגן מהקור והגשם- ירמות-בתים קטנים לציפורים |
 |
| הטיילת של ירמות |
 |
| בית צבעוני ירמות |
 |
| בתים ברחוב הראשי של ירמות- יפים לעין וללב |
 |
| בית עם משולשים -אדריכלות ייחודית בבית עתיק של עשיר מקומי |
 |
| הבאלי היי במפרץ הצר והרדוד יחסית בירמות |
 |
| המעבורת בין קנדה לארה"ב- שלוש וחצי שעות הפלגה בלבד |
 |
| הוריקן דוריאן- מפת רוחות באיזור נהר לאהב וברידג'ווטר |
 |
| מד הרוח בבאלי היי בזמן הביקור של הוריקן דוריאן בדרגה 2 באיזור שלנו- 34.5 קשר |
 |
| משבים של 46.7 ועד 50 קשר שזה כ-90 קמ"ש |
 |
| נהר הלאהב ביום שאחרי הסערה ליד העיר ברידג'ווטר |
 |
| עצים שנפלו מהסעה-נזקים מינוריים של הדוריאן בקנדה האטלךנטית |
 |
סירה שנסחפה לגדות הנהר- נזקי הדוריאן
 |
| שלט ליד עץ בגנים הציבוריים בהליפקס -שלחו לעץ סמס ותקבלו תשובה |
|
 |
| סלעי הליפקס- חלוק אבן מעוטר על ספסל בפארק פלמינג בהליפקס |
 |
| עוד חלוק אבן מעוטר על גדר בפארק פלמינג- |
 |
| אפשר לקחת או לשנות מיקום ולשלוח תמונה לאתר בפייסבוק |
 |
| חלוק האבן שהגיע לישראל עם עדי- |
