הביקור בעיר ניו יורק -בכמה מן הרבעים שלה ובפרט במנהטן ,נעשה במשך
מספר חודשים , בהרכבים משפחתיים שונים : עם אביב אח של אמיר ומשפחתו: ניקול נטלי
וגיל , עם עדי וטל הילדים שלנו ועם איילת אחות של אמיר ובעלה קובי וגם בנפרד-אמיר
ואני. אנסה להביא מקצת מן החוויות הרשמים
הצבעים והתמונות שהם חלק מהמסע הזה והפעם באורם המיוחד של המפגשים המשפחתיים
המרגשים, שמחממים את הלב .
מתחילים בהפלגה משיפסהד למנהטן, ביום גשום ואפרורי. שטים על נהר
ההדסון. מצד אחד העיר ניו יורק , העיר הכי מאוכלסת בארה"ב ומהצד השני מדינת
ניו ג'רסי. הבניינים של מנהטן נפרשים
לפנינו במלוא עוצמתם . ג'ונגל של בטון וזכוכית , בניינים שמשתקפים זה בזה ובמי
הנהר, מגדלים שמגרדים את השמיים . והנה גם פסל החירות , אחד הסמלים החשובים של
ארה"ב , שקידם את פניהם של מליוני מהגרים שבאו לאמריקה בסוף המאה ה-19 ותחילת
המאה העשרים וכעת מקדם גם את פנינו. מפעים.
בהמשך שטנו עם היאכטה לפסל החירות ,כמה פעמים עם המשפחה, בהרכבים שונים, מגלים כל פעם עוד זוויות וצבעים
שמשתנים בהתאם למזג האוויר ובכל זאת ,הפעם הראשונה שלנו היתה הכי מרגשת!
שטנו גם על האיסט ריבר כמה פעמים-מעבר לנוף המרהיב ,מדובר בנהר לא רגוע בעליל ובנקודה מסויימת המעבר צר ויש מערבולות ,זרמים חזקים וגלים. די מפחיד . המקום נקרא "שער הגיהנום" ובעבר טבעו כאן הרבה ספינות. ויש גם הפתעה - מתברר שיש לא רחוק מכאן על גדת הנהר, בית כלא צף..(800 אסירים
במתקן עם נוף לנהר ולעיר ניו יורק).
אנחנו עוגנים ליד המרינה העירונית ברחוב 79 במנהטן. מקסימום נוף מכל הכיוונים, עיר ללא הפסקה . יש
כאן מזח בתשלום המיועד לדינגי ומהווה נקודת היציאה לכל הטיולים שלנו . המרינה
שוכנת על פארק ההדסון המקסים והמטופח: טיילת שוקקת חיים לאורך קילוממטרים, מדשאות
, פסלים ופינות ישיבה מעוצבות..
אנחנו התחלנו כמובן עם ניו יורק למתחילים: כמה מאתרי ה"חובה"
:תחנת הרכבת המרכזית המרשימה(גרנד סנטרל טרמינל שנפתחה ב-1913) , הספרייה העירונית לנוקס (המרהיבה ) ,האמפייר סטייט
בילדינג , גשר ברוקלין (מכיוון ברוקלין
למנהטן ), סנטרל פארק ( בטיול מקיף ,על פי מסלול לפינות חמד מגוונות) , טיילת ההיי ליין ושוק צ'לסי הסמוך, תיאטראות
ברודווי וכיכר הטיימס סקוור בליבה של מנהטן ( בשעות היום וגם בלילה) אתר ההנצחה לקורבנות אירועי הטרור ב-9/11 ובניין
מרכז הסחר העולמי החדש הסמוך .הרובע
הסיני-הצ'יינה טאון , (ושכונת אטליה הקטנה הסמוכה) ,כנסיית טריניטי המקסימה וגם הוול
סטריט, כולל בניין הבורסה ופסל "השור המסתער" הענקי מברונזה( 3.5 טונות).
אגב המוני תיירים עומדים בתור כדי להצטלם מתחת לאשכיו של השור, שבוהקים בגלל
אינספור נגיעות בהם, סגולה למזל טוב בקרב אוכלוסיות מסויימות . ועוד לגבי השור הזה
:יש מולו פסל של ילדה קטנה שמתריסה מולו במעין סטואציה של דוד וגוליית. רוב האנשים
לא ממש מתייחסים אליה. אז מה הסיפור שלה?
מתברר כי הפסל שנקרא "ילדה חסרת פחד"
יוצר לפני כמה שנים ,ע"י פסלת עבור פרסום חברת פיננסים שיש בה שיעור גבוה של נשים
בהנהלה. לרגלי הילדה נכתב " דעו את הכוח של נשים בהנהגה" . "היא גורמת לשינוי."
פסל "השור המסתער " מייצג את עוצמתה של ארה"ב ויכולתה לצאת ממשברים
כלכליים . 2 הפסלים הוצבו באופן לא חוקי ע"י היוצרים. פסל השור,קיבל אחרי שנים רבות לגיטימציה להשאר במקום .בעליו מנהל מאבק משפטי על מנת להעיף את פסל הילדה, שלדבריו גורם לפסל שלו להפסיק
לשדר מסר חיובי ואופטימי בינתיים פסל הילדה זכה למספר הארכות זמן ונכון לכתיבת שורות אלו הוא עדיין במקום. ואני? בעד כמה .שיותר אומנות בכל מקום ובעד נשים
שמנהיגות ומובילות שינוי. כן!!
וגם כמה מוזיאונים מהמבחר הענק: מוזיאון ההסטוריה של הטבע ( מומלץ במיוחד ) מוזיאון העיר ניו יורק , מוזיאון
האינטרפיד ששוכן על ההדסון ( וכולל את נושאת המטוסים העצומה ששירתה במלחמת העולם
השנייה וכן צוללת וחלקים ממעבורת החלל אנטרפרייז
)
ועוד טיולים ל"מתקדמים" יותר על פי איזורים, כי כמו שאמרה ניקול בצדק רב, את ניו יורק ,מומלץ לראות לפי שכונות ,שכל אחת
מהן משקפת אופי ,קצב ונוף עירוני ואנושי אחר.
ראשית בברוקלין :
בדרום ברוקלין (בסמוך למפרץ שיפסהד בו
עגנו) שוטטנו בשכונות בהן חיים יהודים ומזכיר טיול בבני ברק-מקוואות, ישיבות
,פשקווילים . ברחובות סמוכים בסמוך לחוף ברייטון ביץ' ,חיה הקהילה הרוסית הגדולה
ביותר בארה"ב (ולכן זכתה בכינוי "אודסה הקטנה" ) . יער של שיכונים
צפופים נושקים לים ולטיילת רחבת ידיים
וחופים יפים שמתמתחים עד לקוני איילנד ( שמציעה בנוסף פארקי שעשועים ענקיים
ורעשניים). הרחוב הראשי שוקק החיים מלא בחנויות ,שחלקן פורש מרכולתו מחוץ לחנות.
זה המקום לרכוש בבושקות (למי שאוהב...). אגב במעדניות כאן פגשנו לא מעט מוצרים
שמיובאים מישראל (אבקות מרק אוסם , גבינת טובורג ועוד) .
עוד בברוקלין –טיול שמתחיל בגשר ברוקלין ובמראות
המרהיבים של ניו יורק שהוא מציע וממשיך באיזור הסמוך במנהטן, לביקור במספר מקומות
שראינו מהגשר:בניין העירייה (סיטי הול) מהמאה ה-19 ובראשו פסל הצדק ומסדרונתיו מעוטרים במוזאיקה, ועוד בניין של
העירייה ,שבראשו פסל מוזהב מרשים,המסמן את
האיחוד של חמשת המחוזות של העיר ניו יורק .כנסיית סט פאול, הכנסייה הישנה ביותר
במנהטן ,שבשל קרבתה למגדלי התאומים, היוותה אחד הבסיסים לכוחות הסיוע וההצלה .(
מעניין לראות כאן את פינת ההנצחה ל9/11 ).וגם מספר מבנים שמשמשים כבית המשפט העירוני , עתירי שיש ופסלים.
בעודנו מטיילים להנאתנו אנחנו עוברים ליד פארק זעיר שנח בין הבניינים הגבוהים. יש
כאן שולחנות וספסלי בטון וליד אחד מהם 2 אנשים משחקים שחמט. אחד מהם מזמין את אמיר
למשחק . מתברר כי הוא פנסיונר שעבד בעיריה ונהנה לשחק עם עוברים ושבים. משחק זריז
והוא מנצח את אמיר. ממשיכים הלאה ועוצרים אותנו זוג חבדניקים, אוחזים ב-4 המינים
. סוכות עכשיו והם הגיעו מהארץ לבקר את קבר הרבי מלובביץ ובדרך גם מנסים לאתר
יהודים שיברכו על 4 המינים. בישראל מחכים
להם אשה וילדים קטנים ובכל זאת הם כאן , מסורים למטרה חשובה מבחינתם, חביבים
במיוחד ועל כן אמיר מסכים להצטלם איתם . קשה להאמין אבל יש תמונה שמוכיחה!!
ועוד בברוקלין-עם סיום הביקור בשוק הפשפשים הגדול מתחת לגשר ברוקלין שהיה מענג
,המשכנו לפארק גשר ברוקלין הסמוך ששוכן על גדות ה-east
river . מעבר לנופים היפים של מנהטן ,( שמושכים הנה זוגות לצילומי
חתן-כלה מסורתיים) יש כאן מבנים תעשייתים
ששופצו והפכו מתחמי גלריות וחנויות . אפשר לטפס למרפסת הגג שלהם לתצפית על הנוף
מלעלה וגם לבחון מקרוב קרוסלה עתיקה ויפה מ-1922 שעברה שיפוץ בידיים אוהבות , וכעת
חזרה לפעול במלוא המרץ. מקום חמוד מאד.
איסט וילג'- שכונה במנהטן תחתית, שנחשבת כמרכז תרבות בוהמייני .בעבר התיישבו כאן
הרבה מהגרים מגרמניה ומאוקראינה וגם הרבה יהודים. בשנות השישים והשבעים פעלו כאן
מועדוני לילה שהיוו כר פורה לצמיחתן של זמרים ולהקות רוק ופאנק רוק והרבה תיאטראות
.המסלול שעשינו כאן משקף את ההסטוריה הזו :בניין האגודה הגרמנית-אמריקאית לירי-ששימש
במאה ה-19 קהילה גרמנית גדולה .על הבניין
יש כתובת חרוטה בגרמנית " האחדות
יוצרת עוצמה" .
מוזיאון וכנסייה אוקראינית ואפילו חמאם טורקי-רוסי שמספק סאונות מאז 1892. בעברו
הזוהר הגיעו הנה מפורסמים כמו פרנק סינטרה ,ג'ון קנדי ונשיא רוסיה לשעבר מיכאל
גורבצ'וב. בהווה האפרורי , הוא משמש את האוכלוסייה המקומית בעיקר והוא נטמע בין
הבניינים שמסביבו.
תיאטראות : אסטור שממוקם במה שהיה ביתם של כמה מעשירי ניו יורק במאה ה-19. התיאטרון העירוני שעדיין פעיל , תאטרון 80 הקטן שבעבר שימש כבר לגנסטרים ניו
יורקים וכמועדון ג'אז, וגם תאטרון אידיש שפעל כאן בין 1880 ו-1920 ואפילו שדרת
התהילה של התאטרון :כוכבים עם שמותיהם של שחקנים שהיו מפורסמים בזמנם ,חרוטים על
המדרכה בסמוך לתיאטרון , מזכרת לעבר הזוהר ולפעילות תרבותית תוססת של הקהילה
היהודית כאן.
מודוני לילה: מועדון פילמור איסט שבמשך 4
שנים (1968-71) אירח כאן עשרות מוסקאים ולהקות כמו ג'ניס ג'ופלין וטינה טרנר, לד זפלין ולהקת ה-who . היום יש כאן בנק עם פינה שמוקדשת למקום.
ומועדון CBGCS שנחשב מקום ההולדת של הפאנק רוק ,פעל שנים רבות (1974-2006) והתחילו בו להקות כמו בלונדי ,ראשים מדברים ועוד . כיום יש במקום בוטיק בגדים
יוקרתי ,שמשמר חלקים מן המועדון :יש כאן במת הופעה קטנה, כלי נגינה שונים ,תלבושות
ועשרות פוסטרים ותקליטים של מוסיקאים שהופיעו כאן. בעלי המקום מאפשרים להכנס למקום
ולראות אותו . כמה יפה (גם המקום וגם המחווה).
ועוד: מבשלת הבירה הישנה של מקסולרי –שפועלת ברציפות מאז 1854 ואירחה מפורסמים
רבים כמו אברהם לנקולן ותאודור רוזוולט. גם אנחנו שתינו כאן בירה, במקום שעיצובו
נותר כשהיה מאז נפתח, כולל הקש על הרצפה ומזכרות מתקופות שונות . בירה עם ערך מוסף.
ואחרון באיסט וילג' –הגנים הסודיים. אלו הם גנים שפותחו בשטחים בין בניינים שבעליהם לא הצליחו למכור בשנות השבעים
,כשהשכונה נחשבה כאיזור רע למגורים. התושבים השתלטו באופן לא חוקי על השטחים והפכו
אותם לגנים ציבוריים, כדי ליפות את השכונה. אחרי שנים של מאבק משפטי הפכו חלק
מהגנים לחוקיים. הם מתוחזקים ע"י מתנדבים וניתן לבקר בהם. איזה כיף לנוח בגן כזה הדחוס בין בניינים .
מפלט של ירק ושלווה.
ומגנים סודיים ,לפארק הפרטי
היחיד במנהטן-גרמרסי פארק –שמיועד לתושבי השכונה היוקרתית שמקיפה אותו מאז
1830. הדיירים משלמים על התענוג כ-7500 דולר לשנה למימון תחזוקת הגן . הקוד והמפתח
לגן מוחלפים כל שנה כאמצעי זהירות .הגן מיועד למנוחה ורגיעה ועל כן יש בו הרבה
איסורים כולל הגבלת מספר האורחים, איסור על משחקי כדור , כלבים, אופניים ועוד ועוד.
ובכל זאת הביקוש גבוה מאד . הצצנו לאחד מהם ( בקשנו מהשוער אישור לצילום זריז) ונכנסנו לבניין שני ,המיועד לאומנים ומקיים תערוכות קבועות שפתוחות גם לקהל הרחב. גרם
מדרגות רחב מוביל לקומות העליונות. בקומה התחתונה, מסדרון ואולם מחופה עץ כהה שידע ימים
טובים יותר.. מעט יצירות אומנות ובעיקר הרבה תמונות שצולמו כאן ומשקפות עבר זוהר יותר. בדרך חזרה, עברנו ליד הבית בו נולד תיאודור רוזוולט ,שמשמש כעת מוזיאון .
סטטן איילנד- שטנו במעבורת שעושה דרכה לאי ועוברת בדרך ליד פסל החירות. רוב
התיירים חוזרים למנהטן. אנחנו נשארנו לטייל כאן ובהחלט יש מה לראות: התחלנו בהיכל הרובע/עירייה ,ממש מול מתחם המעבורת: לבניין בן 100 השנה יש מגדל
שעון יפה. הלובי מעוטר ב-13 ציורי קיר ענקיים המתארים את ההסטוריה של האי . ליד כל ציור הסבר על תוכנו. מרהיב. לא
רחוק משם נמצא בניין תיאטרון סט ג'ורג המפואר שפועל מאז 1929. הלובי שלו מקושט
להפליא וכולל גם שנדלירים מפוארים. על שפת
המים שוכנת אנדרטה ל 275 קורבנות התקפת הטרור ב-9/11 שהיו תושבי האי. האנדרטה
משקיפה על מנהטן ועל האיזור בו היו מגדלי התאומים.
במרחק הליכה של כחצי שעה (אפשר גם באוטובוס) נמצא מרכז התרבות סונג הרבור שהיה בעבר בית למלחים שפרשו
משירות צבאי (1883) ומשמש היום מרכז תרבות עם מספר מוזיאונים ואולמות מופעים .
מעבר לבניינים היפים יש כאן 20 גנים שונים הפרושים על שטח רחב. למשל: גן תבלינים ,
גן ויקטוריאני , גן יפני , סיני ואפילו גן סודי שהוא בעצם מבוך משיחים .משובב נפש.
כמובן שטיילנו בטיילת שעל
ההדסון , לצד הצפוני ולצד הדרומי ,כולל בטרי פארק שנמצא בקצה הכי דרומי של מנהטן וגם באיזור שבין נהר ההדסון והרלם,שכולל את
אוניברסיטת קולומביה ,במבנים מהמאה 18 (אפשר להכנס לחלק מהמבנים) ואת כנסיית
ריברסייד העצומה, שאותה ראינו ממקום העגינה שלנו בהדסון . 21 קומות בעיצוב גותי
כבד ורב עיטורים. ניתן לבקר בקומה התחתונה ובאולמות התפילה אך לצערנו לא ניתן
לעלות למעלה. ניסינו ... בדרך אפשר להכנס לפארק קטן שבמרכזו "מזרקת השלום" עם פסלים שמייצגים את מלחמת הטוב ברע (ונצחון הטוב) והוא מוקף בגן עם פסלים המיועדים לילדים. ממש ליד יש כנסייה עם גינה קסומה וברבור לבן משוטט בה. מקום מעולה למנוחה קלה.( לא לשכוח לסגור את השער אחריכם),
הרלם- שכונה שמאוכלסת ברובה באוכלוסייה אפרו-אמריקאית וידועה שלא בטובתה כאיזור עם
אחוזי עוני ופשע גבוהים יחסית. עם זאת
בתחילת המאה העשרים גרו כאן שמנה וסלתה של האוכלוסייה השחורה בבתים מסוגננים ומעוטרים שאיבדו לא מעט מזוהרם ,אבל
עדיין בולטים כאן על רקע השיכונים העצומים המאפיינים חלק מהשכונה ,
תזכורת לשגשוג בעבר אפשר לראות גם במלון תרזה שהוא מלון היוקרה הראשון של
הרלם ותאטרון אפולו שנפתח ב-1914(ועדיין
פעיל ) שהיווה כר פורה ליוצרים ומוסיקאים שחורים בתחילת דרכם :אלה פיטצ'גרלד, בילי
הולידיי, ארתה פרנקלין ,מייקל ג'קסון ועוד. יש כאן גם שדרת תהילה שבה משובצים במדרכה לוחות
מתכת עם שמות המפורסמים. הלוחות מפוזרים משני צידי הכביש ודי קשים לאיתור ובכל זאת
מצאנו כמה.
הרחובות בשכונה רחבי ידיים, חלקם מוזנחים מעט. על קיר באחד הרחובות יש ציור קיר
גדול שכותרתו " דע את זכויותיך " ומפרט מה לעשות אם שוטר ניגש אליך. (למשל:
אתה לא חייב לענות לענות לאף שאלה של שוטר )אנשים כאן ידידותיים , מברכים לשלום
ובצד זה בוחנים אותנו בקפידה. ישבנו לנוח על ספסל בשדירה ראשית. לידנו אשה אפרו-אמריקאית כבת 60. זמן מתאים לשלוף את הסנדוויץ
שהוכן מבעוד מועד. האשה שואלת לפתע את אמיר
, מה יש לך בסנדוויץ ? גבינת שמנת? כן. וגם גבנ"צ ונקניק ומלפפון וסלרי...
וואו היא אומרת. איפה קנית אותו? לא קניתי
, אשתי הכינה... וואו היא מתרשמת . רוצה קצת? לא תודה .מתברר כי היא גרה ממש ממול
בבניין ישן . סה"כ מרוצה מהחיים בשכונה. היא מספרת לנו בגאווה כי היא משתתפת
בתוכנית להשלמת לימודי תיכון. נפרדנו ממנה באחולי הצלחה בלימודים.
עוד חוויה בהרלם שמסכמת את הביקור כאן היא השתתפות בתפילת יום א' של הכנסייה
הבפטיסטית (abbyssinian Baptist church) הכנסייה הענקית נחשבת אחת העתיקות והמשפיעות ביותר מבין הכנסיות
האפרו-אמריקאיות. הכנסייה מארחת כל יום ראשון אורחים לתפילה שמשולבת במקהלת
גוספל. הצטרפנו לתור ארוך כשעה לפני השעה
היעודה. 250 כרטיסים מחולקים (אפילו לא אחד יותר, למרות שיש מקום רב) . אנחנו
מוזהרים כי עלינו להתחייב לשעתיים ברצף. אין יציאות באמצע. אסור לצלם.
אז מה היה לנו? קהל מתפללים לבוש במיטב המחלצות , במיוחד הנשים חלקן עם כובעים
מהודרים בסגנון בית המלוכה הבריטי. 20 סדרנים וסדרניות לבושי לבן וכפפות לבנות ,
ו-36 זמרים בתלבושת אחידה . הכומר מתזמן את כל הטקס: מלהטט בין ברכות לימי הולדת
לילידי החודש ופירוט אירועי השבוע , לתפילות המשלבות את המקהלה ששרה בהרמוניה
מושלמת ,לבקשה לתרומות לכנסייה ,ולהרצאה
שהנושא שלה הוא "סקס גזע וישו" שבה הוא יוצא נגד אלימות כלפי נשים בקרב
האוכלוסייה האפרו-אמריקאית ובעד
"לשחרר את הנשים להיות כל מה שהן רוצות להיות" נגד אלכוהוליזם שמסיר
עכבות להתנהגות אלימה ונגד גזענות באמריקה שמובילה לכך שכמעט ואין צדק לשחורים
בארה"ב. ואיך ישו קשור? ובכן ישו סולח לכולם וכך גם בני האדם צריכים לסלוח
לחוטאים ולעזור להם למצוא את הדרך הנכונה וגם האמונה בישו תחזק את השחורים במאבקם
למען צדק לשחורים. ויש גם מתפלל מקומי שהוציא ספר על העבדות באמריקה והוזמן
ע"י הכומר לספר על כך. עולם ומלואו בשעתיים.
באמצע ההרצאה ניגש סדרן קשוח מראה,לאחד התיירים שבא לצפות במופע .
הוא ביקש ממנו בשקט להתלוות אליו. מתברר כי הוא הואשם בכך שצילם בניגוד להנחיות.
האיש הכחיש אבל זה לא עזר לו. הוא הוצא כלאחר כבוד מהמקום.
אז איך היה? תלוי את מי שואלים : אני נהניתי והיה לי ממש מעניין , אמיר נהנה קצת
פחות , ראשית בגלל זמן ההמתנה הרב ושנית בגלל שחש שהמקום פחות אוטנטי ויותר מוכוון
תיירים (מעין הצגה ) , בוודאי בהשוואה למופעי גוספל בכנסיות שראינו בקריביים והיו פשוטים ועם זאת
רבי עוצמה.
סיכום: לא תמו כל פלאיה של ה
עיר הזאת ואנחנו גילינו רק טפח ממנה . במיוחד נהנינו לגלות טפח מהמרקם האנושי ואין
מקום טוב יותר לכך מאשר ברכבת התחתית . בליל של אנשים, תרבויות ושפות . בכל נסיעה
כמעט נתקלנו בחסרי בית ומבקשי נדבות שמנסים כל אחד בדרכו ,לגעת בליבם של הנוסעים
בזמן הקצר שיש להם . תחרות קשה על תשומת הלב , במיוחד שאנשים רבים יושבים שקועים
בנייד שלהם עם אוזניות ....תיאטרון של החיים.
ועוד סיפור אנושי קטן- באחד משווקי הפשפשים במנהטן מפרסמים בפייסבוק כי חוגגים
יום הולדת לנצולת שואה בת 102 שעדיין
פעילה כמוכרת בשוק. עצרנו ליד הדוכן שלה כדי לברך אותה. עוד אנשים עוצרים לברך.
היא יושבת עם חברה שמדברת בשמה ואומרת שקצת קשה לה ושזה לא פשוט להתנהל בגיל כזה
ובכל זאת היא כאן .מעוררת התפעלות!
ועוד: טיילנו במקומות נוספים מחוץ לניו יורק סיטי
עם בני המשפחה, כולל מפלי הניאגרה ,גם בצד הקנדי שלהם , בוסטון ועוד. ועל
כך , בפוסט הבא ובכל זאת ,זה זמן טוב לסכם את החוויה המשפחתית שהיתה תענוג צרוף.
תודה לאביב ומשפחתו על אירוח חם וקשוב ומתן סיוע ומענה לכל צורך שלנו, כולל רכב צמוד. להתראות
בברמודה .
תודה לאיילי וקובי על המאמץ להגיע לביקור ולו לזמן קצר . סוף סוף מפגש איחוד של
שלושת האחים לבית לנגוס שלא התקיים הרבה זמן. לעונג לנו. מחכים לביקור הבא אי שם
בעולם.
וכמובן לילדינו
האהובים עדי וטל , היה מרגש ממש להפגש ,לטייל יחד ולחיות בסירה כחודש ימים. מילאנו
את הלב עד הפעם הבאה כשנתראה בעוד מקום
בגלובוס.
ותודה לשגב שטיפל בתום (חתול הבית) במסירות רבה ואיפשר לעדי וטל לצאת לטיול הזה
בלב שקט.
מחירים: שימוש במזח המרינה בניו יורק- 26 דולר לכל היום.
 |
| איסט וילג'- עבודות מוזאיקה של תושב מקומי שמעטר את השכונה בהרבה יצירות כאלה |
 |
| איסט וילג'-מועדון cbgcs היום בוטיק יוקרתי |
 |
| במת הופעות -מועדון cbgcs באיסט וילג' |
 |
| לד זפלין הופיעה כאן- מועדון cbgcs לשעבר . |
 |
| קיר תקליטים במועדון cbgcs -הבוטיק משמר את ההסטוריה |
 |
| איסט וילג'- אופניים ללא גלגלים.... |
 |
| הכנסייה האוקראינית -באיסט וילג' |
 |
| מנבשלת הנבירה של מקסולרי -איסט וילג' |
 |
| בית הבירה-קש על הריצפה ועיצוב מקורי |
 |
| מזכרות עתיקות-מבשלת הבירה |
 |
| בניין האגודה הגרמנית אמריקאית לירי- "האחדות יוצרת עוצמה" |
 |
| שדירת התהילה של התיאטרון האידישאי ליד מבנה התיאטרון לשעבר |
 |
| מבט מקרוב על שמות שפעם היו מפורסמים-איך חלפה לה תהילת עולם.... |
 |
| הגנים הסודיים-איסט וילג' |
 |
| הגנים הסודיים-פינה שלווה בניהול התושבים המתנדבים |
 |
| בניין פלטריון-המשולש המפורסם. בדרך לגרמסרי פארק |
 |
| פסל בפארק מדיסון-בדרך לגרמסרי פארק |
 |
| גרמרסי פארק-פארק פרטי לתושבי השכונה בלבד. |
 |
| בניין בשכונת גרמרסי |
 |
| בניין בשכונת גרמרסי-שכונה אמידה |
 |
| חדר הכניסה לאחד הבניינים הישנים בשכונת גרמרסי |
 |
| אולם בבניין האומנים בגרמרסי |
 |
| תיק קיפודי ? ברכבת התחתית של מנהטן |
 |
| מראה מהמעבורת בדרך לסטטן איילנד |
 |
| מגדל השעון בבית העירייה-סטטן איילנד |
 |
| מבואה מעוטרת ב-13 ציורי קיר עם ההסטוריה של המקום- סטטן איילנד |
 |
| מנורה מעוטרת-בניין העיריה סטטן איילנד |
 |
| אחד מציורי הקיר בבניין העירייה-סטטן איילנד |
 |
| אנדרטה לזכר קובנות הטרור ב-9/11 תושבי ססטן איילנד |
 |
| שמות הנספים-כמה מילים על כל אחד מהם |
 |
| מבט מקרוב על האנדרטה לקורבנות 9/11 בסטטן איילנד |
 |
| מרכז סונג הרבור- בתים ישנים וגינות שונות |
 |
| פינה בפארק מרכז סונג הרבור |
 |
| עוד פינה בפארק מרכז סונג הרבור |
 |
| מים מפכים בפארק סונג הרבור |
 |
| פינה שלווה בפארק-סטטן איילנד |
 |
| מבנה בפארק סונג הרבור- פאר בסגנון יווני/רומי |
 |
| מבט על מנהטן מסטטן איילנד |
 |
| ציור קיר סטטן איילנד-דגל ארה"ב |
 |
| טיילת פארק הדסון |
 |
| הטיילת על ההדסון-פינות ישיבה מסוגים שונים |
 |
| טיילת על ההדסון-עוד פינה מטופחת |
 |
| הטיילת על ההדסון לעת ערב. |
 |
| ניו ג'רסי-מבט מהטיילת על ההדסון |
 |
| הטיילת על ההדסון -ריאה ירוקה בלב מנהטן |
 |
| הטיילת על ההדסון מבט לצד הצפוני שלה |
 |
| אנדרטה לחללי הצפון -היוניון-מלחמת האזרחים בארה"ב-משקיפה על ההדסון |
 |
| בניין סופר מודרני-נושק לטיילת ההדסון |
 |
| בטרי פארק-הקצה הדרומי של מנהטן |
 |
| בטרי פארק - |
