האיים הקריביים-גוואדלופ-" איי המים היפים"

כתשע שעות הפלגה ממונטסרט דרומה ,מביאות אותנו לאיי גוואדלופ ( guadalupe )שהם ארכיפלג של מספר איים השייכים לצרפת .באי חיים כ-400,000 איש מרביתם מרוכזים ב-2 איים  היוצרים יחד צורת פרפר  :באס טר (basse terre  ) ההררית ושופעת הצמחייה והמים וגרנד טר ( grand terre ) השטוחה ברובה שחופיה הלבנים מושכים תיירים רבים , במיוחד מצרפת.  השפה הרשמית היא צרפתית וכמו שגילינו, לא ממש בהפתעה, למי שדובר אנגלית קשה יותר לתקשר כאן עם האוכלוסייה.

שמחנו לגלות ממש לאחרונה , שאריק , שותפו של אמיר לחדר בפנימיית ביה"ס לקציני ים עכו ,מתגורר בגוודלופ באי גרנד טור, ואנחנו מתעתדים לבקר אותו בהמשך. 

אנחנו עוגנים במפרץ רחב הידיים שמול העיירה דהה (deshaies), בצד הצפון מערבי של האי בס-טר. רחוב ראשי חמוד ומנומנם ובתים קטנים המקיפים אותו , חנויות ומסעדות שמרפסותיהן נושקות למים צלולים וחוף לבן קטן.  בתחנת המשטרה נמצאת עמדת המחשב לרישום הכניסה לגוודלופ. השוטר החייכן  עסוק ותיכף שעת הסגירה (צהרי יום ראשון), לכן הוא מסכים שנחזור למחרת.  אין מה למהר. זמן קריבי.
ממרכז העיר אנחנו רואים על הגבעה בתים קטנים צפופים. נראה כמו שכונת עוני. כשעלינו לשם מתברר כי זהו בית קברות. למרבית הקברים יש מעין בית קטן , דלת ולעיתים סורגים. הגודל והעיטורים משקפים את הסטטוס הכלכלי של המת.  מתחם בתי הספר של העיירה נמצא ממש ליד, חולק גדר משותפת עם בית הקברות ואת הנוף היפה מהגבעה.
במאפייה המקומית אנחנו שומעים עברית. אומרים שלום לזוג לא צעיר, שהגיע הנה באוניית קרוז קטנה שעצרה כאן לכמה שעות. "אמרו לנו שאין כאן ישראלים" היא אומרת בנימה מאוכזבת.... אז אמרו!
דרומה מכאן ,במרחק של כשעתיים הפלגה ,נמצא אי היונים הזעיר, שאינו מיושב . יש כאן ריפים שופעי אלמוגים ודגה והמוני משנרקלים וצוללים שהגיעו  בסירות או בקייקים ,גומאים את המרחק הקצר  מהחוף ממול ומהעיירה בוליאנט (bouillante ) הטובלת ביער של צמחייה טרופית ונהרות שזורמים לים.  חלק מבתים שראינו, הם לא יותר מצריף עץ זעיר . בצד הדרך דוכן קטן מאולתר . 2 נשים מוכרות בו מעין משקה ברד ,שהן מכינות במכונת גלידה ידנית עם קרח שמאופסן בצידנית.  אנחנו טעמנו משקה קוקוס שהיה סביר , מינוס..

עיר הבירה של גוודאלופ נקראת בס –טר , כשמו של האי . זוהי העיר השנייה בגודלה בגוואדלופ ושורשיה נטועים במאה השבע עשרה . יש כאן הרבה מבנים הסטוריים , בחלקם נמצאים משרדים ממשלתיים /עירוניים  כמו ארמון המושל ,בית המשפט ובניין העירייה שנמצאים במבנים יפים  , ושוק צבעוני שבמרכזו מגדל שעון   . בכיכר המרכזית יש פסלי סוסים שידעו ימים טובים יותר וטיילת רחבת ידיים ובצד זה רחובות צפופים , קצת מוזנחים ולא מעט מבנים הרוסים .  על גבעה קטנה מעל העיר,נמצא מבצר דלרגס המרשים (delgres fort) מהמאה ה-17 . המקום שמור בצורה יפה ויש בו חומה שאפשר לטייל עליה לכל אורכה ולהקיף את המבצר. מכאן ניתן להשקיף על עיר הבירה ועל הישובים באיזור . ברחבת המבצר יש אנדרטת זכרון ספירלית שבמרכזה פסל ראשו של דלגרס ,שהיה לוחם למען ביטול העבדות במאה ה-19.  דרומה מכאן  , בקצה הדרומי של האי נמצאת העיירה הקטנה ויאוקס פורט (vieux fort) שיש לה נמל דייגים זעיר וחוף קטן צמוד אליו.  הרבה עצים ושיחים שנשפכים עד קו המים. איגואנות משתזפות בשמש בסמוך לנמל . שקט ושלווה . לא רחוק מכאן נמצא הסמל של המקום , מגדלור ישן ענקי.  האיזור מרושת במסלולי טיול בטבע ויש שלטים המפרטים את המסלולים. מומלץ.
שטח גדול במרכז האי בס-טר תופס הפארק הלאומי עתיר ההרים ויערות הגשם. בלב השטח מתנשא הר הגעש הפעיל ,לה סופרייר (la Soufriere) לגובה של 1467 מטר.  כדי לטייל בפארק שכרנו רכב ל-3 ימים ויצאנו לדרך: הכבישים כאן סלולים היטב ומשולטים בבירור ,צרים ומתפתלים, מוקפים בצמחייה טרופית עשירה.  בדרך חוצים גשרים מעל נהרות ונחלים. חוויה רב חושית. 

אחד הכבישים הפופולריים ביותר,  חוצה את האי לרוחבו בלב השמורה -route de la traversee
לאורכו יש מספר מפלים , חלקם קרוב לכביש ולחלקם נדרשת הליכה ארוכה יותר וירידה/עלייה קצרה, אם גם תלולה מאד. בכולם יש בריכות מים שאפשר ומומלץ להכנס אליהן .
אחד הטיולים הכי מרשימים בפארק, הוא הטיפוס להר הגעש שמתחיל בגובה של 950 מטר.חונים בצד הדרך ומתחילים ללכת. האוויר לח ויש גשם קל. בנקודת ההתחלה יש בריכה של מי גופרית חמים ,אבל שלטי אזהרה ממליצים שלא להכנס מחשש להדבק מאמבות מסויימות במים שעלולות להיות קטלניות.  מפחיד. זו הסיבה כנראה לכך שהבריכה ריקה .

הטיפוס  מתחיל ביער גשם ובסמוך למפלים  בדרך תלולה , ממשיך במישור מכוסה בחלקו בעננים שנעים עם הרוח וחושפים נוף מדהים לכל הכיוונים. השלב הבא כולל טיפוס בשביל שנקרא " דרך הנשים "  ומדוע? השביל נחצב בשנים האחרונות ומתון הרבה יותר מהשביל המקורי ,מה שגרם לעלייה במספר הנשים המטפסות והפך את הטיפוס לפסגה לנחלת רבים ( ולא רק למטפסי אקסטרים למיניהם).השביל חותר בין סלעים וצמחייה נמוכה משובצת בגוונים כתומים וצהובים,  ספוגים במים שקולחים מלמעלה, וחלקים ממנו דורשים טיפוס על סלעים גבוהים . בכל שלב אפשר לעצור לנוח ולהסתכל על הנוף . מבנה בטון קטן בסמוך לפיסגה ,מיועד לשמש מקלט, למקרה ותהיה התפרצות של הר הגעש. הפיסגה עצמה חשופה . ריח גופרית נישא באוויר. מכאן ניתן להביט היישר ללוע הר הגעש ולהרבה פתחים המשחררים סילוני עשן לבנים.  
סיכומון: הטיפוס לפיסגה ,לא קל אבל סביר ( ראינו גם ילדים בגילאי 8-10 שעשו אותו ) והנוף עוצר נשימה . כדאי להגיע מוקדם : עשרות מטיילים שמגיעים הנה גודשים את מגרש החנייה הקטן ואת צידי הכביש בדרך לכאן. אנחנו נאלצנו לחנות כק"מ מנקודת ההתחלה. יש לקחת בחשבון כמה שעות להשלמת המסלול- לנו זה לקח כ-4 שעות סה"כ .

באי גרנד טר נמצאת העיר הגדולה ביותר באי, שהיא גם המרכז המסחרי שלה " פוינט –א-פיטרה" ( point a pitre). בליל של רחובות שווקים וחנויות ממתינים ללקוחות,  המון שיכונים ועיטורי גרפיטי  . האיזור העתיק נמצא סביב כיכר הניצחון הגדולה : בתים קולוניאליים  (חלקם משופצים)ובמרחק קצר מהכיכר ,כנסיית סנט פול  היפה שנקראת גם כנסיית הברזל ,בשל מסגרת המתכת עליה היא בנוייה כדי להגן עליה מרעידות אדמה. לא רחוק מהנמל מתנשא למרחוק, מבנה סופר מודרני גדול , מוזיאון העבדות : בניין שחור מרושת בפסים כסופים שמייצגים את היציאה מעבדות לחירות . במדרחוב קרוב לכיכר ראינו פסל של מתופף שחור עור: מתברר כי זהו מרסל לוליאה מתופף מוזיקאי  וזמר של מוסיקה גוואדלופית שנקראת gwoka . האיש חי בעוני רב וזכה להכרה רק לאחר מותו. טוב מאוחר מאשר בכלל לא ובכל זאת..עצוב.
יש בעיר נמל גדול שמארח ספינות קרוז גדולות וברציף צדדי עטור דגלים ראינו שלל יאכטות תחרותיות מקושטות נערכות לתחרות טרנס אטלנטית' עם צוותים בינלאומיים שיוצאת מכאן לברמודה ומשם לצרפת.

עוד בדרום האי : טיילנו בעיירה גרוזייר ( gosier )שיש בה מבצר קטן המשקיף על המפרץ והאיזור, ומארח תערוכות של אמנים מקומיים.
גולת הכותרת בביקורנו באי גרנד טור היא העיירה סנט אן (sainte anne) , עיירת חוף שחופיה הלבנים היפים ,נושקים לגבעות ירוקות נמוכות. אנחנו הגענו לכאן להפגש עם אריק שלמד עם אמיר בתיכון וחי כאן שנים רבות עם משפחתו.  ארבעים שנה וחיים שלמים מפרידים בין העבר להווה . הרבה התרגשות באוויר. אנחנו קובעים להפגש עם אריק וורוניק אשתו  בטיילת . האם יזהו זה את זה? כן! 
 בימים הקרובים, התארחנו בביתו המקסים של אריק ( שנטוע בלב צמחייה טרופית עם נוף מרהיב למפרץ )  וגם הפלגנו יחד ובילינו במסעדות מקומיות תוך  שאמיר ואריק משחזרים את העבר, מגלים כמה מתעתעים הם הזכרונות של אנשים ומקומות וחוויות  , משלימים פרטים ומתוודעים זה לזה שוב . מרגש אמרנו?
 שמחנו להכיר את וורוניק שיש לה יכולת מופלאה להבין על מה מדברים ,למרות שאינה מבינה עברית וחברתה נעימה.  היה מצחיק ושמח ומעניין . 
כבונוס - למדנו להכיר טוב יותר את המקום ואת תושביו באמצעות הסבריו של אריק וקיבלנו המלצות להמשך הטיול כצידה לדרך ועל כך תודה. 
מקווים להתראות שוב בסבוב הבא בקריביים ובין היתר ...להשלים תמונה ששכחנו לצלם של ארבעתנו יחד!

היעד הבא שלנו הוא האי מארי גלאנט (marie galante ) , השייך לארכיפלג האיים של גוודאלופ . 6 שעות הפלגה מביאות אותנו למפרץ של העיר סנט לואי (saint Louis) . האי הקטן (15 ק"מ רוחב ו15 ק"מ אורך) מאכלס כ-12000 איש בשלושה ישובים עיקריים. צורתו העגולה של האי ופני השטח השטוחים בעיקרם ,העניקו לו את הכינוי " הבסקוויט הגדול" והיוו מצע נוח לגידול קני סוכר וייצור רום משובח במשך מאות שנים. גם כיום יש כאן מספר מזקקות המייצרות רום חזק, עם כ-60% אחוז אלכוהול.  העיירה סנט לואי קטנה ושלווה . חופים ארוכים ובתים נמוכים.  על החוף יש דייגים שמתקנים כלובי סרטנים וחזירים שקשורים בחבל לעץ . בתחנת האוטובוס יש מיניבוס שמסיע לעיר הבירה גרנד בורג (grand bourg) . הוא ממתין שהמיניבוס יתמלא . בסופו של דבר הוא יוצא עם 3 נוסעים בלבד...הדרך לעיר הבירה עוברת בשדות של קני סוכר גבוהים . משאיות עמוסות קני סוכר חולפות בכביש הצר .גרנד בורג קטנה ומאובקת . יש לה נמל קטן ומדרחוב שמוביל לאתר המרכזי כאן: כנסיית נוטר דאם העשוייה מעץ ותקרתה כחולה כשמיים.  ביום טיולנו הגיעו הנה במעבורת קבוצות של מאמינים לבושים חולצות לבנות . על החולצה מודפסים דברי הלל לישו. מתברר כי זהו יום חג והם הגיעו להתפלל בכנסייה העתיקה.
עוד באיזור במרחק של כחצי שעת הליכה בלב איזור כפרי : שרידי ארמון מוראט (chateau murat) מהמאה ה-18 שהוא בעצם בית אחוזה ומפעל לייצור רום שהעסיק עבדים רבים .  מתברר כי המקום סגור ,אך אפשר להתרשם ממנו דרך הגדר המקיפה אותו. בשדה שליד יש כמה אנשים שקוצרים את קני הסוכר עם מצ'טה, ממש כמו לפני מאות שנים. אני שומעת נגינה .אנחנו מאתרים בית סמוך שבחצרו עומד איש ומנגן. מתברר שהוא מורה שפרש לגמלאות וכעת מוצא זמן לנגן בקלרינט שלו. הוא שמח לשמוע שאנחנו מישראל וחולם לבקר בה. הוא מסביר כי ארמון מוראט סגור בשל החג ובכל מקרה לא תמיד פותחים את המקום...שאלנו לגבי השימוש במצ'טות . הוא מסביר כי השטח באיזור מלא סלעים ואבנים ולכן לא ניתן לקצור את קני הסוכר באמצעים מודרניים (מכונה).
יש באי כמה נחלים . בחרנו במסלול טיול שכולל את אחד מהם ( מתוך כעשרה מסלולים המסומנים במפות התיור המקומיות) . תוך זמן קצר גילינו שהסימון בשטח לקוי ,עד לא קיים . למזלנו פגשנו בזוג צרפתי דובר אנגלית שטייל באותו מסלול והמשכנו לטייל יחד איתם  עד לסופו (נעזרים בין היתר בחוואים מקומיים  שגרים בשטח ). בדרך התוודענו לססיל ואוליבייה , שבאו לשבועיים לגוואדלופ והיו לקראת סיום החופשה שלהם: הם מתגוררים  חצי שנה בפריז וחצי שנה בנורמנדי , חובבי כלייזמרים ומנגנים באקורדיון וקלרינט . בסופו של דבר הם התארחו אצלנו לארוחת ערב ביאכטה ואנחנו שומרים על קשר.
בהתאם להמלצתם, הלכנו לשמורת המונגרובים בויאוקס פורט (vieux fort) בצפון האי.
על גדות נחל שאורכו מספר ק"מ ונשפך לים ,צומחים המונגרובים שגדלים על מים מלוחים. שורשי אוויר שנראים כמו קשים ,שאורכם יכול להגיע לכמה מטרים מסננים את המלח ויוצרים שכבה לבנה עבה על השורשים. אנחנו הבאנו לכאן את הקייקים שלנו ושטנו בנחל השלוו בבדידות מזהרת. היה מרהיב. 

מכאן המשכנו ליעד האחרון שלנו בארכיפלג איי גוואדלופ- האי טר דה הוט (terre de haut  ( שאריק המליץ עליו מאד.  כ-2000 איש גרים באי הקטן שרובו סלעי ,מרביתם גרים בעיירה  פונד דו קיור ( fond du cure)הספונה לאורכו של המפרץ הגדול שבו אנחנו עוגנים. גבעות ירוקות , גגות אדומים , נמל קטן למעבורות וחוף קטן ושקט . ברחוב הראשי יש תערובת של בתי מגורים ישנים בסגנון קריאולי וחנויות קטנות. כלי הרכב העיקריים כאן הם כלי רכב חשמליים למיניהם.   בבתים הישנים ברחוב הראשי, חצרות זעירות , ודלתות פתוחות לרווחה. בערב יוצאים התושבים החוצה לקרירות היחסית , יושבים בכסאות לאורך הרחוב בחבורות קטנות , בוחנים בסקרנות כל זר שעובר כאן. תרנגולות ואפרוחים וכמה עיזים מסתובבים באופן חופשי. התרנגולות כאן נועזות וחצופות, רגילות לבני האדם שמאכילים אותן , מתקרבות לאנשים ומנסות לחטוף אוכל.  משעשע, יותר מאשר מטריד.
על גבעה סמוכה בלב הישוב יש צלב גדול עם ישו ומרפסת תצפית  על הישוב החמוד הזה ועל הים .  מכאן ניתן גם לראות על ההר שבקצה המפרץ את מבצר נפוליאון.  עלייה מתונה בדרך כבושה , שאורכה כק"מ וחצי ,מובילה למבצר ולמרפסת תצפית. מכאן ניתן לראות היטב את העיירה , המפרץ והאיים באיזור.
ועוד בענייני טיפוס: טיפסנו לנקודה הכי גבוהה באי , ההר la chameau  שגובהו 309 מטרים ובראשו מבצר ישן . העלייה לכאן קשה ,אבל התצפית כאן פנורמית , אז הרווח כפול: גם פעילות פיזית וגם נוף שובה לב.  

סיכומון : גוודאלופ מוקפת בשמורות אלמוגים מרהיבות שופעות בעלי חיים ימיים . אנחנו ביקרנו בשניים מהן: באי טרה דה הוט , דקות ספורות מהחוף באתר צללנו באתר המקסים ,ששמו " הבטטה"  מרמז על צורתו.... ובסמוך לאי היונים שהוא אחד האתרים המתויירים ביותר בגוודלופ ומתאים הן לשנירקול והן לצלילה.  
על קרקעית האתר בגובה של כ-10 מטרים מתחת למים ,נתקלנו בפסל של ראש אדם הנעוץ בקרקע. מה זה? בדיעבד הסתבר כי זהו פסל ראשו של ג'ק קוסטו שהוא אבי הצלילה המודרנית והצילום התת מימי . קוסטו צילם כאן ב-1955 סרט" העולם השקט" ופעל לשימור המקום כשמורת טבע . האתר נקרא על שמו של קוסטו ומציאת הפסל היא מעין אתגר לצוללים במקום. איזה יופי !

ועוד: בעיר הבירה בס-טר נכנסנו לבניין לבן  רחב ידיים שבחזיתו עמודים גבוהים ופסלים לבנים ורצפתו צבעונית. על הבניין כתוב שזהו "conseil general" . רצינו לדעת האם מדובר במשרד ממשלתי או עירוני. פקיד שאליו פנינו לא ידע אנגלית , אבל טרח ושלח אותנו למשרד אחר בבניין ,בליווי צעיר מעונב שנראה כמו מתלמד כאן. האיש דובר אנגלית בקושי ולא ממש הבין מה אנחנו רוצים לדעת ,אבל ממש יצא מגדרו לעזור לנו . בסופו של דבר מצאנו עצמנו אחרי סיור קצר , במשרדו היפה  של הנשיא שלא נכח בחדרו באותה עת. רק בדיעבד הבנו כי זהו בניין ממשלתי וביקרנו כנראה במשרדו של נשיא המועצה ,שהוא האישיות הכי בכירה באי כולו.  כבוד גדול.  "האר פניך לתייר", הגירסה הגוואדלופית . יותר מכל חשנו שהאיש גאה מאד באי ובמורשת שלו ושמח להציגה גם בפני תיירים מזדמנים . הודינו לו כמובן. ד"ש לנשיא. 

ואחרון: התושבים הקדומים של גוואדלופ קראו למקום "karukera" שמשמעותו "איי המים היפים" . אפשר להניח שחלק מהכינוי מתייחס ליערות הגשם , לנהרות ולמפלים  אך גם לאוקיינוס שמקיף את האיים ולכל שפע בעלי החיים , הדגים והאלמוגים שיוצרים יחד פסיפס יפהפה ומגוון ותורמים לקסמו של המקום.
אנחנו חשפנו רק טפח מהיופי הזה ,אבל הגיע זמן להפרד מגוודאלופ שחלקים רבים שלה מזכירים את צרפת  המודרנית ,הרבה יותר מאשר את האיים הקריביים  וכמו שאומר אריק בגאווה: כאן זה צרפת!! 
מכאן ממשיכים לדומיניקה ועל כך בפוסט הבא

האי בס-טר

העיירה דההצפון מערב בס-טר

חוף הים-דהה

דהה-סימטה לים

משאית ירקות ניידת-מרכז דהה

פאב קטן-רחוב ראשי בדהה

הכנסייה בדהה

דהה-מבט מגבעה סמוכה

"עיר מתים " בדהה-בסמוך נמצא בית ספר

המפרץ של דהה-מבט מלמעלה

נהר ב-בוליאנט

מעגן דייגים קטנה -בוליאנט

הרחוב הראשי -בוליאנט

דוכן ירקות ופירות-בוליאנט

בית  בפרברי בוליאנט

בוליאנט- נא להאט :צוללים בדרך

פרברי בוליאנט-גשר עובר מעל נהר

בית בבוליאנט-מוקף ירק

נוף לים- ממעלה גבעה -בוליאנט

הכיכר המרכזית בעיר הבירהבס-טר 

בניין המועצה הכללית -בס טר. סיור במקום ע"י פקיד ממשלתי

מסדרון עם אריחים מאויירים- בניין המועצה הכללית - בס טר

חדרו של נשיא המועצה הכלליתץ יש עוד חדר נוסף המחובר אליו

בית המשפט- בס טר

רחוב בבס טר . 

רחוב בבס טר

בניין עם גרפיטי- בס טר

השוק של בס טר ומגדל השעון במרכזו

דוכן תבלינים בשוק 

דוכן תיקים בשוק

אחד הרחובות במרכז בס טר

שלל צבעים-חנות בבס טר

מוכרים בדים -בס טר

פסל משקיף לים-באיזור השוק של בס טר

מגדל מעוטר- השייך לקתדרלה- בס טר

קתדרלה מפוארת- בס טר

בניין העירייה - בס טר

בדרך למבצר דלגרס- ליד עיר הבירה

מבצר דלגרס -שער הכניסה

נוף ממבצר דלגרס

עוד זווית לנוף- מבצר דלגרס

אנדרטה לזכרו של דלגרס-בחצר המבצר

עיר הבירה-מבט מהמבצר

נוף מהמבצר-

סיור על חומות המבצר-דלגרס

מעגן דייגים קטן-ויאוקס פורט.  

מעגן הדייגים בויאוקס פורט- איגואנה חוצה בזריזות את השביל

חוף קטן בויאוקס פורט -צמוד למעגן הדייגים

המגדלור העתיק בויאוקס פורט

טיול באיזור ויאוקס פורט- מבט לאחד המפרצים באיזור

בדרך לפארק הלאומי של גוואדלופ- באי בס טר

כביש בפארק הלאומי

גשר עץ-בדרך לאחד המפלים

מפל בפארק הלאומי. שפע מים וצמחייה

נוף בפארק הלאומי- באי בס טר

ציפור מקומית נוחתת ממש לידי -יש משהו לנשנש?

בריכה שאפשר לטבול בה-אחת מרבות. לאורך הכביש בפארק הלאומי

עוד מפל ובריכה  -הפארק הלאומי

נהר בפארק הלאומי

סוכה לפיקניק בפארק- מכוסה במטפסים 

בדרך להר הגעש -מרחק של כשעתיים מגרוזייר

בריכת מי הגופרית- בכניסה לשמורת הטבע סופרייר

אזהרה לנכנסים למים- שלט ליד בריכת הגופרית.

במסלול לסופרייר -עננים מערפלים את הראות מדי פעם 

בדרך לפסגה-סופרייר

פינת תפילה בדרך לפיסגה-חצובה בסלע

נוף פרוש למרחקים- בדרך לפסגת הסופרייר

נוף בדרך לסופרייר- מדי פעם יש ענן שמסתיר

קרוב יותר לפיסגת הר הגעש- צמחייה בגווני ירוק כתום וצהוב

מטפסים למעלה- סופרייר

מפל קטן בדרך לפיסגה - ערוץ עמוק בסלע

צמחייה ספוגה במים- בדרך לפיסגה

עשן מפתח הר הגעש

השלט על ראש הר הגעש -הגענו!!

אצה בכתום זרחני- ופטריות לבנות  בסמוך לפסגה

מקום מקלט למקרה של התפרצות -ליד הפסגה

האי גרנד -טר
,

סנט אן- באי גרנד טר- ליד מזח דייגים

ערימת צדפים- לאחר שהתוכן הוצא מהם. נחשב מעדן

הטיילת בסנט אן

חוף בסנט אן- איזור נופש ,מלא בחופים לבנים ושלווים

מוכר מיץ קוקוס- דוכן בטיילת

מיץ קני סוכר- מוכן טרי במקום. טיילת סנט אן

נדנדה על עץ בחוף

הבאלי היי במפרץ- נוף מביתו של אריק בסנט אן

אמיר ואריק- בהפלגה - לחיים1

אריק וורוניק - בהפלגה 

פוינט א פיטרה- העיר הגדולה בגוודאלופ והמרכז הכלכלי שלה

שוק שנושק לקו המים- מרכז פוינט א פיטרה

דוכן במדרחוב-פוינט א פיטרה- מחייך למ צלמה

ירקות ופירןות בשוק- תחרות קשה בין המוכרים

פסל במרכז העיר פוינט א פיטרה- מנציח את המוזיקאי מרסל לוליאה

נא להלבש בהתאם-שלט בבית קפה.פוינט א פיטרה

כיכר הנצחון-פוינט א פיטרה

אחד השווקים. פוינט א פיטרה

בית באיזור הישן-פוינט א פיטרה

הכנסייה בפוינט א פיטרה- כנסייה יפה עם רחבה מוזנחת

הכנסייה בפוינט א פיטרה- מסגרת מתכת תומכת בתוך הכנסייה. אדריכלות בסגנון מגדל אייפל

מבנה ישן ממתין לשיפוץ-מרכז העיר פוינט א פיטרה

שיכונים בפוינט א פיטרה. העיר הכי גדולה בגוואדלופ

מוזיאון העבדות-מבנה גדול ומודרני .

נערכים לתחרות טרנ אטלנטית-פוינט א פיטרה

פרות קשורות בצד הכביש -גרוזייר. ממול יש מרכז ספורט מפואר

הכניסה למבצר בגוזייר 

נוף מהמפרץ בגוזייר

תערוכה של אמנים מקומיים- המפרץ בגוזייר

האי מארי גלאנט

מארי גלאנט -סנט לואי -מבט מכוון הים

חוף הים -סנט לואי מארי גלנט

רחוב בסנט לואי

פסל של חייל צרפתי -כיכר בסנט לואי

דייג מכין כלוב לצייד סרטנים- סנט לואי

רחוב בסנט לואי

חזיר קשור לעץ - סנט לואי 

כנסייה בגרנד בורג -עיר הבירה של מארי גלאנט

תיקרה כחולה -בכנסייה בגרנד בורג

ספר בעיר גרנד בורג- מארי גלאנט

בניין העירייה -גרנד בורג 

מוכרים פירות וירקות בצל העץ- גרנד בורג

חוף הים- גרנד בורג

איזור כפרי -ליד גרנד בורג

קני סוכר, ליד גרנד בורג מגיע לגובה של עד 7 מטר

איזור כפרי- ליד גרנד בורג

ארמון מוראט- שרידי מפעל לייצור רום בשטח האחוזה

בסמוך לארמון מוראט- נגן קלרינט , מורה בגמלאות- מפגש מוזיקלי

יוצאים לטיול בטבע- אחד המסלולים המוצעים במפת תיירות מקומית

שביל ביער -מארי גלאנט

נחל קטן - מטיילים במארי גלאנט

איזור כפרי- שדות של קני סוכר ברקע

ועוד קצת טבע בטיול בטבע- עם ססיל ואוליבייה

ארוחת ערב על הבאלי היי- עם ססיל ואוליבייה 

שמורת מונגרובים - בצפון האי . ריק לגמרי

שיט בקייקים- שמורת המונגרובים

סלפי- בשמורת המונגרובים

שמורת המונגרובים-שכבה עבה של מלח בסמוך לשורשים

שמורת המונגרובים- שורשים ארוכים בגובה מספר מטרים

האי טר דה הוט

טר דה הוט -מרבית התושבים גרים בפונד דו קיור

פינה בפונד דו קיור -עיזים מסתובבות בחופשיות

הרחוב הראשי של פונד דו קיור -

מזח הדינגיס בפונד דו קיור 

פונד דו קיור -מבט מקומה שנייה 

סמטה יורדת לים- פונד דו קיור

זקני המקום- יושבים בשורה זה אחר זה- כדי לא להפריע לתנועה בכביש

סמטה בפונד דו קיור

כנסייה בלב העיירה כמובן

גן עדן בדלת הסמוכה- שלט בעיירה

דייגים על החוף של העיירה

קוטף קוקוס עם מקל ארוך

סירות עוגנות במפרץ הגדול שמול העיירה

מבט על העיירה והמפרץ ממבצר נפוליאון

מבט ממבצר נפוליאון- כיוון אחר 

פסל של סירה בים מגבס- במרכז העיירה בגן הציבורי

דייגים מתקנים רשתות בצל העץ

צלב גדול עם פסלו של ישו על גבעה מעל העיירה- יש גם מרפסת עם תצפית על הנוף 

העיירה והמפרץ-מבט ממרפסת התצפית שליד ישו

קוקוסים- אפשר לקטוף, אבל צריך מצ'טה כדי לחתוך אותם

מבט על העיירה והאיזור מהנקודה הכי גבוהה באי-לה שאמו

נוף מהמקום הכי גבוה באי- זווית אחרת

תרנגול חופש זומם על התפוח של אמיר . נראה כי הוא מוכן לתקוף אם לא יקבל את מבוקשו

שומרים על שלום בית- התרנגול מקבל את השאריות של התפוח. כולם מרוויחים !