נפרדנו מסיציליה .אנחנו שועטים לעבר השכנה הזעירה מלטה. 17 שעות הפלגה
, לרוב על מנוע ואנחנו נכנסים למפרץ מרשמקסט ( marsamxett ) הנושק לעיר הבירה העתיקה וולטה, מלאת ההוד וההדר. אחת הכניסות היותר
מרשימות למפרץ, שראינו עד כה. לאחר ביקור קצר במכס (שמסתבר שלא היה הכרחי ) אנחנו
עוברים למפרץ בלוטה הסמוך(או סיינט גו'ליאן) ,בסמוך ליאכטה של חברים איטלקיים, שכבר
נמצאים כאן כ-3 שבועות . ברוכים הבאים למלטה.
כמה מילים על המדינה הזאת ,שמארחת אותנו כל כך יפה. היא קטנה וצפופה(450,000 תושבים
.מקום 9 בעולם בצפיפות אוכלוסין.) . בגלל מיקומה האסטרטגי בים התיכון ,היא היוותה
יעד נחשק לאין ספור כובשים (כמו השכנה סיציליה) שהשאירו כאן חותמם, במיוחד הערבים
והאנגלים. זו מדינה דתית מאד(נצרות קתולית) וכמו בסיציליה יש כאן קדושים רבים,
שזוכים לחגיגות מפוארות. השפה המלטזית מורכבת ברובה מערבית בתוספת איטלקית
(סיציליאנית) ומעט אנגלית ויוצרת בליל שקשה לזהות. לשמחתנו השפה האנגלית
היא שפה רשמית שנייה כאן וכולם(כמעט) דוברים אותה.
סיבוב ראשון בעיר סיינט גו'ליאן. צפוף ומלא בתיירים . יש באיזור הרבה בתי ספר
ללימוד אנגלית בקיץ ,המושכים אליהם צעירים מכל אירופה .זהירות בחציית הכביש!
הנהיגה כאן היא בצד שמאל, כמו באנגליה. על הכביש, ליד מעבר החצייה , רשום באותיות
גדולות: הסתכל ימינה! (מורה נבוכים..). שלטי רחוב במקומות שונים, מעודדים נימוס
ויחסים טובים( למשל : מבקשים לא להרעיש להתחשב בשכנים ולכבד את הקהילה. להתחשב זה
בזה בנהיגה בכביש ועוד) . אז יש ניחוח אנגלי באוויר(ואפילו תאי טלפון ותיבות דואר
אדומות –בריטיים לחלוטין), אבל הסביבה ים תיכונית: סמטאות צרות, כבישים עמוסי
רכבים ופקקים . שקיות זבל ברחוב ממתינות לאיסוף ובינתיים מכערות את הסביבה (זו
שיטת איסוף הזבל כאן . אומנם יש גם פחים גדולים במקומות מרכזיים ,אבל הם מיועדים
לאיסוף זבל שניתן למחזר, כמו זכוכיות וקרטונים). גם במפרץ צפוף .בחלק שקרוב לחוף ,יש
המון סירות מנוע הקשורות למצופים מאולתרים, פרטיים ,מסומנים במיכלי פלסטיק ,
ומצופים קטנים. בסופי השבוע מצטרפות עוד המון יאכטות וסירות-רובן המכריע מקומיות .איכשהו יש מקום
לכולם. אין מוסיקה רועשת. אין צעקות ומריבות. אפשר רק לדמיין סטואציה דומה בישראל...
בתוך שבוע אנחנו מתעתדים להעלות את הספינה להספנה
במספנה הגדולה במנואל איילנד (manoel island) ועל כן מתמקדים בחנויות הימיות ופחות בתיירות.
המספנה המוכרת לנו מהביקור הקודם כאן (עם רכישת היאכטה) לא מכזיבה. היאכטה מועלת במיומנות
לפיגומים ומתחיל פרק של הכנתה לחציית האטלנטי.( נספח קטן עם עלויות: בסוף הפוסט)
כמובן שלא ניתן לחיות בסירה בזמן ההספנה
ועל כן אנו נענים להצעתה הנדיבה של אן חברתנו, שחיה בבית גדול במלטה
ועוברים זמנית לגור בשכונה מלטזית טיפוסית: בתים ארוכים וצרים יחסית הבנויים
מאבן גיר צהובה ,חלונות ומרפסות קטנות מעץ .חדרי הכביסה ממוקמים על הגגות השטוחים . בהרבה בתים
יש בריכות בחצר ( גם בשטח קטן) ,הרבה פסלונים דתיים לעיטור הבית והחצר. למרבית הבתים כאן יש שמות (גם לבניינים ) שהם חלק בלתי נפרד מהכתובת. וכמובן הכנסייה
המקומית , מרכז קהילתי חשוב מאד.
אנחנו מצטרפים לאן ולקבוצת המטיילים , הרמבלרס (ramblers ) –המשוטטים . הקבוצה נפגשת פעמיים בשבוע בכל
השנה- למעט בחודשי הקיץ החמים (אוגוסט וספטמבר) לטיולים רגליים ברחבי מלטה . 3
שעות של טיול באיזורים שתיירים בד"כ לא מגיעים אליהם ,בליווי מדריך ,תמורת
תשלום סמלי ביותר. יש לקבוצה מטרה
חברתית לשמור על הטבע ולמנוע פגיעה בו והם פועלים גם במישור משפטי וציבורי,כנגד
מפרי חוק למיניהם ויש מסתבר לא מעט כאלה במלטה: אנחנו מטיילים באיזור הצפון,בין
מצודות ובסיסים של הצבא הבריטי ,ששלט כאן שנים רבות ובדרך עוברים ברצועת חוף
יפהפיה ולידה "עיר" מבולגנת של קרוונים ,עם כל שדרוש לבילוי של
סופ"ש בסמוך לים (חצרות קטנות ומוצלות , מנגלים ,אנטנות וכיוצ"ב). מסתבר
שאנשים פשוט השתלטו עם השנים על המקום. אז מה הבעיה להוציא אותם? ובכן...לאנשים
האלה יש כח אלקטורלי , אז לא ממש רוצים להתעמת איתם. עוד דוגמה :בטיול אחר למצוקי
דינגלי בדרום-מערב האי ,אנחנו עוברים ליד
עמק פורה ,עם בריכות השקיה עתיקות .עצי פרי, גפנים, אבטיחים ומלונים ומספר בתים
עתיקים ששופצו והורחבו . על דרך העפר המובילה לעמק ,יש שלט בכתב יד המציין שזהו
שטח פרטי . מסתבר שזהו שטח ציבורי שעליו השתלטו אנשים פרטיים. כמו בארץ, תחנות
הצדק טוחנות לאט ...ובינתיים אנחנו נהנים מהמראה של העמק מלמעלה!
מצוקי דינגלי ,הם רצועה של 3 ק"מ של
מצוקי אבן גיר, הנופלים בחדות לים מגובה של 220 מטר. רוב התיירים מגיעים למרפסת
תצפית הממוקמת בסמוך לכנסייה קטנה מהמאה ה-17 ומפספסים מסלול הליכה נחמד ביותר
לאורך המצוקים, עם נוף פנורמי לים .
לאחד הטיולים בעיר מוסטה (mosta)- הצטרף כמדריך,
פרופסור לארכיאולוגיה מאוניברסיטת מלטה . מוסטה היא העיר השנייה בגודלה במלטה
וידועה בזכות כנסיית עליית מרים,הבנויה בצורת גליל עם כיפה ענקית בקוטר של כמעט 40
מטרים ,הנראית היטב ,כמעט מכל מקום באי. הכנסייה ידועה עוד בזכות "נס
הפצצה". בזמן מלחמת העולם השניה הטילו הגרמנים 3 פצצות על הכנסייה . אחת חדרה
לתוך הכנסייה ושתי האחרות נפלו לידה .שלושתן לא התפוצצו. בכנסייה יש העתק של הפצצה
וכמובן שהנס נחגג כל שנה ב-9 לאפריל. אז אם אתם בסביבה ,תקפצו לבקר.
ירדנו לבקר בקטקומבות (מערות קבורה )מהעת העתיקה, הנמצאות בשולי העיר מוסטה. המקום הוכשר לאחרונה
לביקור, לאחר שהצליחו למצוא חלופת דיור לאדם מבוגר,שגר שם שנים רבות והשתמש במערות כמחסנים וכדיר לעיזים ולכבשים שלו .על הקירות חרוטים מספר פרצופים ועיטורים שונים שנראים עתיקים, (וכולם מצלמים כמובן)אבל למעשה צוירו
ע"י דיירים שונים שחיו כאן. הציורים לא הוסרו על מנת שלא לפגוע במערות ומתוך
תפיסה שגם הם חלק מהמורשת של המקום...
עוד 2 כנסיות שנפתחו במיוחד לטיול שלנו במוסטה: כנסיית מדונה אספרנסה –(התקווה) וכנסיית סנט פול הנזיר. וכמו תמיד יש ניסים
ברקע: כנסיית סנט פול ממוקמת בתוך מערה וכנראה נבנתה במאה ה-16. הדרך אליה עוברת
בוואדי עמוק מלא צמחייה ודורשת טיפוס על מדרגות
תלולות. הכנסייה צנועה מאד ויש בה מקור מים קטן תת קרקעי . האגדה מספרת, כי פול
הנזיר חי שם במערה והרבה להטריד את התושבים בהטפות מוסר ונבואות זעם ובסופו של דבר
סולק באמתלה של נגיעה לא הולמת בנערה צעירה ,שנשלחה על מנת להכשילו. עם עזיבתו ייבש
מקור המים .התושבים מתחרטים על מעשיהם ומנסים לשכנעו לשוב. הוא מסרב. במקום נבנית כנסייה ,בני המקום חוזרים בתשובה
והמעיין חוזר לנבוע. קשים הם חייהם של הצדיקים!!
עם השנים המקום נזנח ,כי הגישה אליו קשה ובמקומו נבנית בעיר מוסטה , ממול לוואדי, הכנסייה על שם מדונה
אספרנסה- הלוא היא המדונה של התיקווה. המקום לא נבחר באקראי. גם כאן יש מערה קטנה
והכנסייה נבנית על המערה . גם במערה זו התרחש נס. בזמן הכיבוש הטורקי במלטה-במאה ה18הטורקים שדדו ורצחו את התושבים. נערה אחת שגרה באיזור
נמלטה עם משפחתה מפני הטורקים, אך מכיוון שהיתה נכה ברגלה לא יכלה לרוץ מהר. היא נכנסה למערה הקטנה
והתפללה למדונה וזו אכן מייד כיסתה את פתח המערה בקורי עכביש ובכך סייע להצלתה.
הכנסייה מעוטרת בצניעות ומשמשת לתפילה רק בבקרים .והמערה –שמורה היטב . מקושטת
בפסלים ופרחים ומשקיפה על הוואדי.
סיכומון- סה"כ טיול נחמד לכנסיות האורך כשעתיים ומשלב טבע ונוף עירוני באווירת ניסים. נראה כי
ניסים קורים לאנשים מאמינים. בד"כ הסמכות הדתית באה אח"כ ושמה את
החותמת שלה על הנס, מאשרת כי הוא נס ובכך מנציחה אותו לעד וגם משמרת ומרחיבה את קהל המאמינים . והביקוש רק עולה...
ועוד- חבורת הרמבלרס, היא חבורה בינלאומית המורכבת ממלטזים המהווים כמחצית הקבוצה
והשאר ,אנשים מכל העולם שגרים במלטה לתקופות שונות: אוסטרלים, אמריקאים, אנגלים,גרמנים,
אירים, דרום אפריקאים ועוד. ניתן להצטרף לטיולים ללא הרשמה ,בהתאם לרשימת טיולים
ומועדים המפורסמים באינטרנט . כל מצטרף מתקבל בברכה. הזדמנות מצויינת להכיר את
מלטה דרך הרגליים ודרך המטיילים האחרים.
מומלץ.
ואחרון- למרות גודלה , יש במלטה ,המון
דברים טובים : מקומות לבקר , אירועים להשתתף בהם , מורשת עשירה לחקור. טעמנו מעט ואנחנו בהחלט רוצים עוד.
 |
| מנואל איילנד- מספנה ומבצר. המבצר לא נגיש לציבור |
 |
| כנסיית עליית מרים והנס :כאן נפלה פצצה במלחמת העולם השנייה-ולא התפוצצה |
 |
| כנסיית עליית מרים- ענקית |
 |
| תיבת דואר ותא טלפון אנגליים -תזכורת לשלטון אנגלי ממושך |
 |
| שלטי רחוב עם מסרים רוחניים משהו.. |
 |
| שלט ברחוב-בבקשה התחשבו בקהילה |
 |
| שלט בחוב-מדבר בעד עצמו |
 |
| חוף ידידותי לכלבים- |
נספח: רשימה חלקית של ההכנות
לחציית האטלנטי-כולל עלויות:
הספנה- 7 שבועות , כולל ניקוי צביעה תיקונים בפיברגלס ופוליש וכן הכנה והתקנה של
קשתות לבימיני- 4700 יורו.
רכישת הגה אוטומטי נוסף והתקנתו-1600 יורו
החלפת וונטות( בהתאם לדרישות הביטוח ומאחר וגילם מעל 10 שנים) והתקנתן
-12000 יורו (נרכשו וונטות מקוריות של חברת אמל, יצרנית היאכטה). יתבצע מחןץ למספנה-מאחר והמספנה גובה תשלום נוסף עבור שירות שניתן על ידי גורם שלא שייך למספנה.
החלפת מטען –ממיר ( הסיבות: המטענים בסירה לא מספיק טובים , וכן על מנת
לשפר הפעלת צרכני 220 וולט ללא הפעלת גנרטור) -1600 יורו
תיקון מד העומק(מחשב שהתקלקל)-700 יורו
בדיקת אסדת ההצלה וחידוש
מוצרים פגי תוקף כמו ציוד פירוטכני ובטריות (אישור תקף לשנתיים )-380 יורו
ועוד היד נטויה-למשל בבדיקה עדיין ,נושא של טלפון לוייני . עדכונים בהמשך
ויזה לארה"ב- תוקף ל-10 שנים. עשינו עוד לפני היציאה מהארץ.
ביטוח- חברת הביטוח שלנו-פנטנייקוס אנגליה
, מבטחת את חציית האטלנטי אך לא מבטחת בארה"ב . יש חברת פנטנייקוס
בארה"ב ,אבל היא דורשת סקר שעלותו גבוהה. הפתרון המסתמן: חברה בריטית שמבטחת
גם בארה"ב. (ולא דורשת סקר). עדיין בבדיקה.
ואחרון: כמה מילים על המספנה במנואל איילנד: מרווחת , מקצועית ,עם כל
השירותים שצריך תחת קורת גג אחת ועם אופציה לעבודה עצמית ( חשוב מאד. לא כל מספנה
מאפשרת את זה). לגבי מחירים: אתם מוזמנים להשוות . אנחנו ממליצים בהחלט.
 |
| הבאלי היי במספנה בדרך למקום שהוקצה לה |
 |
| הבאלי היי-דקות לפני ההורדה מהפיגומים |
 |
| יורדת למים- תם ולא נשלם. יש עדיין עבודה רבה . |
