הלנגוסים בדרך - להפליג רחוק לחיות חופשי: נובמבר 2016

יום שישי, 25 בנובמבר 2016

קרואטיה- מזאדר לאי ויר: מקומות שמומלץ לבקר ומקום שממש לא!

מזדאר לאי ויר : מקומות שמומלץ לבקר ומקום שממש לא!

כאמור עגנו בסוקושן המרוחקת כ-10 ק"מ מהעיר זאדר. בכביש הראשי העובר בסמוך לעיירה יש תחנת אוטובוס וקווים סדירים לעיר(כל שעה לערך) .זדאר עיר גדולה ומודרנית והעיר העתיקה היפה שלה שוכנת על שפת הים. כמו ערים אחרות מימי הביניים, העיר מוקפת חומה ויש בה תמהיל של מבנים יפים, כנסיות וסמטאות שניתן לחקור. האטרקציות המרכזיות שלה –אורגן ימי ומיצג "ברכת השמש" -נמצאות דווקא מחוץ לחומות ועל הטיילת הנושקת לחומות מצד אחד ולים מצידה השני. שניהם תוכננו ועוצבו ע"י האומן הקרואטי ניקולה בסיצ'.
האורגן הימי מורכב מ-35 צינורות בגדלים שונים ועליהם נבנו מדרגות שיש(באורך כולל של 70 מטר). המפגש של הגלים עם הצינורות ,יוצר צלילים שונים ומשתנים כל הזמן ,תלוי עוצמתם ותדירותם . המוני אנשים יושבים על מדרגות השיש צופים אל הים והאופק ומאזינים לצלילים הבוקעים מפתחים במדרגות .
"ברכת השמש" הנמצאת בסמוך לאורגן הימי ,היא מערכת סולארית בצורת עיגול בקוטר 22 מטר ,המורכבת מ-300 זכוכיות רב שכבתיות ששולבו בטיילת. המערכת קולטת את השמש בשעות היום וזוהרת בשלל צבעים, משעות השקיעה ועד לזריחה. הכי מומלץ להגיע לכאן אחה"צ לצפות בשקיעה ,תוך האזנה למוזיקה שהולחנה ע"י הגלים ולקינוח לעמוד/לקפץ/ לרקוד, על המיצג המנצנץ בחושך, יחד עם תיירים אחרים . סה"כ חוויה עוצמתית ,למרות שהמוסיקה לא הרמונית בעליל ונשמעת לנו ,כאילו היא בוקעת מכלי שמישהו שכח לכוון..
אחד המבנים היפים בטיילת הוא סניף האוניברסיטה של זדאר שהוא בין העתיקים באירופה(נוסד ב1396). מתברר כי להיכנס פנימה זה לא פשוט. הכניסה רחבת ידיים אך באמצע יש עמדת עץ קטנה ויש בה שומר. אני נכנסת בטבעיות,קרובה לסטודנטית שנכנסה ומטפסת במעלה המדרגות, מצפה לראות אחרי את אמיר ואת טל. הם לא מגיעים . מסיירת בזריזות במקום: מסדרונות רחבים , גרמי מדרגות כפולים המזכירים כניסה לארמונות , דלתות עץ כבדות וכהות וחלונות גדולים שחלקם משקיף לים ולטיילת. בהחלט מקום נחמד ללמוד בו! ואמיר וטל? מחכים בחוץ. מתברר כי אמיר ביקש רשות מהשומר להיכנס ונענה בשלילה. מסקנות: עושה חשק לחזור לספסל הלימודים !
אז..ראינו את זדאר בשעות שונות , חרשנו את העיר העתיקה וגם מקום הקניות לא נפקד.
אפילו חגגנו לטל יום הולדת במסעדה מקומית.
הגיע הזמן לביקור בעיר בנקובץ(benkovac) כשלושת רבעי שעה נסיעה מזאדר . ב-10 בכל חודש מתקיים בה שוק ,שאליו מגיעים אלפי אנשים מכל האזור וניתן למצוא בו לצד ירקות ופירות ,ביגוד וכלי בית גם בעלי חיים: כבשים סוסים ,חזירים ועוד. אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד!
מה שמתחיל ככאב גב מינורי במשך יומיים בערך (ונחשד כסתם שריר תפוס)מבשיל לפתע למה שמתברר אח"כ כפריצת דיסק ,בכאבים שמזכירים צירי לידה..
מחליטים ללכת לבית חולים בבוקר ונפרדים מטל בצער רב ,מוקדם מהמתוכנן ,מאחר ובאותו יום בערב הוא אמור לטוס לשוודיה . וכך יוצא לנו להכיר מקום בזדאר, שממש לא מומלץ להגיע אליו כתייר :מחלקת מיון בבית החולים המקומי שהוא גם היחיד בעיר ובאזור. הופתענו לגלות בית חולים מודרני במבנים שחלקם ישנים, אך נקיים ומתוחזקים היטב(לא מאד שונה מבית חולים ישראלי). הטיפול מהיר וכולל אשפוז לילה .צילומי MRI מאששים את האבחנה הראשונית לפריצת דיסק. הצעה לניתוח עולה לאוויר..מרתון התייעצויות עם רופאים , גם מחוץ לקרואטיה ואנחנו מחליטים ללכת על טיפול פיזיותרפי במכון פרטי ,שהומלץ על ידי בית החולים. נבנתה עבורי תכנית טיפולית בת 10 ימים רצופים(למעט ימי ראשון), ל 3 שעות כל פעם . אינטנסיבי. מאד.(כמובן בשלוב תרופות כמקובל) .בהדרגה הכאבים פוחתים וחל שיפור משמעותי ביכולות הפיזיות ועד להליכה של מספר ק"מ ביום. אני ממשיכה בתרגול יום יומי על פי תכנית המשך שקבלתי מהמכון בסיום הטיפול ולאחר הערכה מקצועית מסכמת. בקיצור-יש מגמת שיפור קבועה ואפשר להמשיך לטייל. יש!!
נשארנו עוד כמה ימים באזור, רק ליתר בטחון ,ובינתיים השכרנו רכב וטיילנו.
אחד המקומות המומלצים בסמוך לזדאר (15 ק"מ) היא העיר נין (NIN), בירתה של קרואטיה העתיקה, הממוקמת על אי קטן באמצע לגונה רדודה ומחוברת ליבשת ב-2 גשרי אבן . מקום קטן כלבבי. הכל בטווח הליכה קצרה (מתאים למגבלותי בשלב זה). שמחנו לפגוש כאן את מיודענו מהעיר ספליט " פסל הבישוף גרגור מנין" שנעשה ע"י אותו פסל(מסטרוביץ) רק בדגם קטן יותר. גם כאן בוהן כף הרגל הזהובה ,מעידה כי רבים מאמינים ביכולותיו להגשים משאלות (באמצעות שפשוף הבוהן) . ומיהו הבישוף רב הכוחות? גרגור פעל במאה העשירית ,החל להשתמש בשפה הקרואטית בתפילות בעיר נין, בניגוד לדעת האפיפיור ונחשב לאחד מאבות השפה והתרבות הקרואטית.
עוד מתגאה העיר בקתדרלה הקטנה בעולם. מבנה קטן בעיצוב מינימליסטי, חף מכל קישוט , בחוץ או בפנים .קירות פנים מקולפים .מאד לא אופייני למקומות תפילה שבהם נתקלנו עד כה.
ביקרנו גם במוזיאון עתיקות קטן ומאורגן היטב, השוכן במבנה יפהפה עם חצר פנימית וגינה נחמדת מוקפת פסלים . רצינו לראות את הקונדורה-סירת מלחמה מן המאה ה-11 שנשלתה מהמים באזור וזוכה לתואר "סירת המלחמה הקטנה בהיסטוריה" (7-8 מטר) עם זאת יעילה במיוחד ועל כן למלכים הקרואטים בתקופה זו,היו אלפי סירות כאלו .הן הופעלו ע"י משוטים
ונראה כי נדרשו לא מעט מלחים להפעיל אותה .ויש גם מפרש מרובע למקרה ותהיה רוח.
הגיע הזמן להרים עוגן ולהמשיך הלאה. אנחנו מפליגים צפונה 5 שעות ועוגנים במפרץ של האי ויר (vir)מול העיירה הראשית ויר. זוהי עיירת נופש טיפוסית .הטיילת והחוף הסמוכים נראים נטושים .שדירה של חנויות כולן סגורות . סיור יותר פנימה ,מגלה בתים מטופחים ,כנסיה יפה ועתיקה ובמרחק דקות מממרכז העיירה האתר קסטלינה: שרידי מבצר ונציאני השקוע במים ושימש להגנה מפני הטורקים ושודדי ים. ניתן להגיע אליו רגלית, אבל אנחנו הגענו מן הים, בדינגי. אחד מאתרי האינטרנט מציין כי האי ויר הוא מסוג המקומות הקסומים ,שאתה שומר בסוד לעצמך...דרך מעניינת לשווק נופש במקום נחמד,אך חסר ייחוד .
סיכומון: להיות חולה ובמיוחד בחו"ל זו חוויה לא נעימה, במיוחד כשמדובר במצב רפואי שלא נתקלתי בו בעבר ובצורך לקבל החלטות עם השלכות על המשך הטיול שלנו.

תודה לכל מי שתמך וייעץ, במיוחד תודה לד"ר ווסרמן מישראל ולדנה ולד"ר תאי מלונדון, שתמך בהחלטה ללכת על פיזיותרפיה . ותודה לצוות המכון "קליניקה תרפיה" על עבודה מקצועית ומסורה .

והביטוח הרפואי ? נוצר קשר מתחילת התהליך ועד לסיומו. הוגשה תביעה לאחרונה ואנחנו ממתינים . כפי שניתן לראות(ר"מ) ההוצאה הרפואית צנועה יחסית למחירים בארץ!!

עלויות :
עגינה-חינם
בית חולים- מיון, כולל צילום MRI אשפוז לילה וטיפול-270 יורו לערך
פיזיותרפיה- 450 יורו ל-10 מפגשים בני 3 שעות כל אחד.
מוניות ספיישל- מסוקושן לזדאר וחזרה בכל המפגשים( בהסדר אישי מול בעל העסק )- סה"כ 200 יורו
השכרת רכב-דגם A בסיסי 18 יורו ליום, ל-3 ימים מינימום.(ליום בודד 30-35 יורו)
שופינג ובזבוזים- 600 יורו לערך

שלום לויר .אנחנו נושאים פנינו לנקודה הצפונית ביותר בטיול שלנו בקרואטיה, האי פג. משם נתחיל לחזור דרומה לאורך חופי קרואטיה ועד לסיציליה.

שער הכניסה הראשי לעיר העתיקה -אריה ונציאני גאה מקבל את הבאים

הנמל העתיק-זדאר

כנסית סיינט דונאטס- בקיץ מארחת פסטיבל מוזיקה קלאסית

כנסיה עתיקה ומגדל שעון-משמש כיום כמוזיאון לפולקלור

מיצג ברכת השמש-טיילת זדאר

ברכת השמש. ברקע סימני שקיעה אחרונים

גשר בעיר העתיקה זדאר מואר לעת ערב

האורגן הימי. מדרגות שיש

האורגן הימי -מבט מהים. ניתן לראות את הפתחים במדרגות

האוניברסיטה העתיקה זדאר-מבט מהים

נוף טיפוסי הנשקף מחלון האוניברסיטה

נין-שער הכניסה לעיר העתיקה

אחד משני גשרי אבן-כניסה לעיר העתיקה נין

פרגולה בשלכת אדומה-נין

פינה בעיר נין

מרפסת עץ מאויירת ואורגן-כנסיה בנין

הבישוף גרגור מנין

כף רגל משופשפת-הבישוף בעל הכוחות מנין

הקתדרלה הקטנה בעולם-נין

הקתדרלה הקטנה בעולם-מבט מבפנים

הקןנדורה-מוזיאון עתיקות נין

עוד שרידי סירות עתיקות- וברקע ציור של סירה עם מפרש-להמחשה

ה"bali hai" במפרץ של האי ויר

כנסיה עתיקה בויר מוארת בערב

הקסטלינה-מבצר במים באי ויר

יום שלישי, 15 בנובמבר 2016

קרואטיה: מזלרין לסוקושן ודייג מקומי כועס במיוחד

מזלרין לסוקושן ודייג מקומי כועס במיוחד

אנחנו עוזבים את איזור סיבניק ומבצר סנט ניקולה ומגיעים אחרי הפלגה נינוחה של כשעה וחצי,לאי הקטן זלרין(zlarin). יש כאן ישוב אחד השוכן על גדות מפרץ חמוד, מעגן מקומי המכיל בעיקר סירות דיג ורציף למעבורת . בתקופה זו, של שלהי הקיץ(סוף ספטמבר) מפלס התושבים יורד ל-270 בערך. האי ירוק ומלא בעצים היורדים לקו המים. הנסיעה ברכבים אסורה ועל כן משתמשים כאן ברכבים המונעים במצברים (למרות שראינו כמה צעירים נוסעים על טוסטוס..) עוד מתגאה המקום בהיותו עד לא מזמן, מרכז לשליית אלמוגים אדומים בטכניקות שנשתמרו מאות שנים . הטיילת שלאורך המפרץ,נכנסת לתוך יער ומקיפה את הישוב. יש בדרך המון פינות המיועדות לשחייה ושיזוף. אנחנו טיפסנו למעלה בניסיון להגיע לפסגה ולראות את הנוף מלמעלה, בהצלחה חלקית(רק חלק מהנוף נפרש לפנינו). הגבעה משובצת בדונמים של מטעי עצי זית נטושים המסומנים בגדרות אבן נמוכות ,המשמשות גם כשבילים ,מזכרת מהתיישבות רבת שנים. בסופו של דבר הקפנו את היישוב מלמעלה וחזרנו בשביל הראשי ישר ללב הכפר. בערב ירדנו למסעדה .יש בה שלט גדול המכריז על פיצה. כעת שבת בערב ,הרבה מקומיים יוצאים לבלות והמסעדה מלאה למדי. דווקא פיצה אין .הלכנו על בשר . היה סביר....(תלוי את מי שואלים).

למחרת ממשיכים לכיוון היבשת ועוגנים במפרץ ליד העיר וודיצ'ה(vodice). הים שקט וחלק כמראה . חופי הים , משתרעים על שטח נרחב ומגיעים ממש עד לעיר ולמרינה המקומית. יש כאן שרידי עיר עתיקה , כמה סמטאות וכיכר שבמרכזה בריכה קטנה מליאת מטבעות , וכן פסל ענק לזכר קורבנות מלחמת העולם השנייה. כמה כנסיות עתיקות ובעיקר המון מסעדות וחנויות לתיירים, רובן הגדול סגורות בתקופה זו. בטיול אקראי בעיר עוברים ליד חצר גדולה של בית. השער פתוח לרווחה ויש שלט המזמין להיכנס. יש כאן המון פסלים , בעיקר פסלים דתיים נוצריים עשויים עץ ( ישו עם מריה ובלעדיה..)שיחים שנגזמו בצורת צלב ועוד. ובמרכז בריכה קטנה עם מטבעות. (מתברר כי נוהגים לאסוף את המטבעות מעת לעת ולהעבירם לכנסייה המקומית לצרכי צדקה).
למחרת הולכים כ-3 ק"מ על שפת המפרץ לכפר הקטן טריבונג'(tribunj) .
מצאנו כאן הפתעה נחמדה- אי קטן ועליו בנויה עיירה מימי הביניים, שמורה היטב ומחוברת עם גשר אבן קטן ליבשת. הכפר נמצא למרגלות גבעה ואנו מטפסים אליה בדרך עפר ההופכת לשביל ועד למרפסת תצפית על כל האיזור. עוד עלייה קטנה במעלה הגבעה, מובילה לכנסייה עתיקה המוקפת בקברות ישנים , חלקם עם תצפית מרהיבה לנוף, חלקם בתוך מבנים סגורים . שווה ביקור!!

אנחנו נושאים פנינו לעיר זדאר(zadar) ומחליטים לעבור דרך האי מורטר(murter) . האי קרוב ליבשת ומחובר אליה בסמוך לעיירה טיסנו (tisno) ,בגשר מתרומם ,על תעלה שרוחבה 20 מטר .שעתים הפלגה ואנחנו עוגנים במפרץ מול טיסנו. מפרץ שקט , רדוד יחסית. אנחנו מסיירים בעיירה השלווה בודקים את שעות הפתיחה של הגשר . יש שלט בקרואטית על הגשר שמפרט ימים ושעות. עובר אורח מסייע להבין כי הגשר נפתח בתקופה זו ,3 פעמים בשבוע (ימי ב' ד' ו')לחצי שעה , פעמיים ביום:0900 ו-1700 . למחרת , יום שישי , אנו נערכים בהתאם. הגשר מתרומם לאט , אך משום מה לא נפתח במלואו. מספר סירות דיג עוברות. אין קשר עם מי שמפעיל את הגשר ולא ברור מדוע הגשר לא נפתח במלואו . בשלב מסוים בהמתנה, אנחנו זזים לצד ומגיעים פתאום לגובה אפס. מחליטים לעקוף את האי ממזרח ,ולא להסתכן בהיתקעות במעבר .(העומק הרשום בנביוניקס 2.4 מטר ובכל זאת...)
3 שעות הפלגה ואנחנו מגיעים לצדו השני של האי , ליד עיירת הבירה מורטר(murter.) המפרץ רחב ידיים. אנחנו עוגנים ליד כמה יאכטות נוספות שכבר עוגנות כאן. יש באיזור מספר מרינות , אחת מהן חדשה ונוצצת ,בעיירה הסמוכה בטינה ,אליה הגענו בהליכה נינוחה של ק"מ ספורים. סוף ספטמבר ועדיין יש לא מעט תיירים במרינה.

היעד הבא , העיירה סוקושן ביבשת(sukosan), נבחר בשל קרבתו לעיר זדאר וההגנה שהוא מציע מרוחות . 3 שעות הפלגה על מפרשים עם רוח גבית נהדרת ואנחנו מגיעים למפרץ מול סוקושן. על פניו נראה כי יש הרבה מקום, אבל בפועל, יש כאן 2 מרינות , ומעגני דייגים ודי צפוף . בסופו של דבר מתמקמים בנקודה שלא תפריע למעבר ותהיה מספיק רדודה .
ממול מתנשאים מתוך המים, שרידים של ארמון הארכיבישוף של זדאר מהמאה ה-15 ועליו עשרות שחפים . מקום מצוין למעקב אחר הדייגים החוזרים מן הים ולמנוחה בלי הפרעה. העיירה סוקושן מלאה בחדרי אירוח, שחלקם נושקים למים ואתרי קמפינג, שבתקופה זו סגורים כולם. אין כאן חופים חוליים, אך יש הרבה מקומות שהוכשרו לכניסה למים, טיילת יפה ושקיעות דרמטיות. יש כאן אפילו עיר עתיקה קטנה,בליבה 2 כנסיות מהמאה ה-11 ומהמאה ה-7.
סיור בחלק המודרני של סוקושן, מגלה המון בתים עם חלקות חקלאיות- עצי פרי וזית , סלק עלים והמון כרוב!! ערוגות שלמות משתרעות אל האופק. גם בסופר מוכרים שקי רשת מלאי כרוב ,במחירי רצפה( שקל לקילו בערך..). ויש מדפים במקרר ,מלאים בכרוב שלם או כרוב קצוץ, בשקיות בואקום. בעיר הסמוכה, זדאר נתקלנו במספר דוכנים שכל ייעודם מכירת כרובים וקציצתם במכונות ענק.
סיכומון: אני מנסה לברר, האם התרשמותי מהדומיננטיות של הכרוב בקרואטיה היא נכונה ומה הסיבות לכך: קלות גידול , עלויות גידול נמוכות ומחיר זול ,מאכל לאומי נחשק , טעמי בריאות ועוד .אולי שילוב של כמה מהם.. משאל אקראי(קופאיות בסופר ונותני שירות אחרים למשל) לא הניב מסקנות חד משמעיות.

ועוד : היינו כאן כ-3 שבועות .סה"כ מקום חמוד ואנשים חביבים . והדייג הכועס? יום אחרי שעגנו , בשעות הבוקר ,טל ואני שומעים מתוך היאכטה צעקות המגיעות מאיזור החרטום. מתברר כי הצועק הוא דייג על סירת מנוע , שהיה על הסירה עם ילד בן 7 לערך, הוא בא לאסוף כלובים לדגים שפיזר במפרץ . החבל של אחד הכלובים ,איכשהו הסתבך בחבל העוגן שלנו והוא לא הצליח לשחרר אותו. אמיר מנסה לסייע ,ומתחיל להעלות את שרשרת העוגן במטרה לשחרר את הכלוב , האיש בלחץ מקלל בלהט ומנסה לחלץ את החבל ,פוחד להתנגש בנו עם הסירה שלו. תוך כדי.. . לא שוכח לשאול אותנו מאיפה אנחנו (לא אמרנו לו..) טוען שאסור לעגון שם (לא נכון!) ולדרוש שנסתלק מהכפר שלו ומהמדינה שלו והכל באנגלית לא רעה. אמיר בשקט אומר לו כמה פעמים, שאם ימשיך להתנהג כך ,הוא יפסיק לעזור לו.. כנראה שהתגובה של אמיר, יחד עם נוכחותו של הילד שניסה להרגיע את אביו ,עשו את שלהם. העוגן שוחרר. הכלוב חולץ בשלום(עם כמה דגיגים קטנים בתוכו) , אנחנו הורדנו חזרה את העוגן לקרקעית .האירוע הסתיים ומאז לא ראינו אותו יותר .
וטוב שיש נוף יפה כל כך מסביב ומים צלולים ונענוע קל של היאכטה וליטוף של הרוח שמחזירים במהירות את השלווה למקום !!
הפוסט הבא יוקדש בחלקו לזאדר השכנה היפה ויתחיל במוזיקה שהולחנה ע"י הגלים!!

הבאלי היי בעגינה במפרץ באי זלרין

האי זלרין מבט מהגבעה

הכפר זלרין מבט מהגבעה

מעגן סירות דייג זלרין

מעגן סירות דיג זלרין

וודיצ'ה בטיילת

פסל ישו משולב בעץ זית וודיצ'ה

שיח מעוצב כצלב. וודיצ'ה

פסלי עץ דתיים וודיצ'ה

מבט מהגבעה על איזור הכפר טריבונג'

מבט מהכנסיה העתיקה טריבונג'

הכפר טיסנו באי מורטר

גשר מתרומם משמש כמעבר מאי מורטר ליבשת

גשר מתרומם , מעבר צר ורדוד

העיירה מורטר באי מורטר

סמטה בעיר העתיקה של סוקושן

מגדל כנסייה עתיקה בלב סוקושן

סוקושן-שרידי ארמון הארכיבישוף של זדאר

קיצוץ כרוב בדוכן ייעודי בזדאר

שקיעה בסוקושן

ועוד אחת: שקיעה בסוקושן

יום שני, 7 בנובמבר 2016

קרואטיה-פארקים לאומיים :מסיבת טבע ומים

פארקים לאומיים :מסיבת טבע ומים

אנחנו מתארגנים ביאכטה ליום טיול לפארק הלאומי קרקא ,הנמצאים במרחק 5 ק"מ מסקרדין (מולה אנו עוגנים). מחליטים לשלב מסלול הליכה לאורך גדות הנהר ועד לכניסה ולחזור במעבורת לסקרדין. נהר הקרקא שמתחיל באלפים הדינאריים, מתחתר בחלקו התחתון בקניון עמוק , בתוך סלעי גיר ויוצר סדרת מפלים ואשדות מים שוצפים, הגבוה בהם נופל מגובה של 46 מטר . המפלים נשפכים זה לתוך זה ולבריכות גדולות .
הכל עטוף בעצים וצמחיית מים עשירה . אנחנו נכנסנו מהמפל התחתון , עלינו במעלה המפלים וחזרנו לנקודת ההתחלה. יש במקום שרידי התיישבות עתיקה ,טחנות קמח ישנות שניצלו את כח המים ואפילו מנזר על אי קטן שאפשר להגיע אליו בשיט . למרות שזה לא שיא העונה(כעת אמצע ספטמבר) המקום מלא אנשים .יש נתיב אחד ברור ואנחנו משתלבים בזרם האנושי .המקום מלבב. שבילים חלקם מחופי עץ, גשרוני עץ, נקודות תצפית .מים צלולים ודגים שרק מחכים שתתן להם אוכל. מספיקה תנועת יד המדמה השלכת אוכל, כדי לגרום לחבורת דגים לזנק לכיוון המשוער ולחזור ולהמתין לזריקה הבאה. משעשע לגלות שזה קורה גם בנקודות אחרות בפארק ועם דגים אחרים ויותר מכל מעיד על דגים שהורגלו לבני אדם . גם האווזים בכניסה לפארק מורגלים לבני אדם ומסתובבים כאן באדנותיות. הם תוקפניים ועלולים לנשוך. זהירות.
לפני סיום הטיול כאן ,טל קופץ לשחייה בבריכה התחתונה ,שהיא היחידה שמותר להיכנס אליה. המים כאן קרים (12 מעלות)למרות זאת יש הרבה אנשים במים. אנחנו מוותרים.
ממתינים במעגן ליד הכניסה למעבורת לסקרדין. לוח הזמנים מציין תדירות של חצי שעה . בעוד אנו ממתינים ,התור גדל מרגע לרגע. הסדר נשמר. אין צעקות או דחיפות. מעבורת גדולה שמצליחה להכיל את מירב הממתינים, מביאה אותנו תוך זמן קצר לסקרדין ומשם ליאכטה . חבורת ברבורים זקופי צוואר משייטים ליד הסירה. התוודענו אליהם עוד לפני שיצאנו לטיול בבוקר (כולל לחם שנתנו להם)אז אפשר כבר לקרוא להם "ברבורי הבית" .
מפליגים בנהר הקרקא חזרה לאגם בו עגנו בבוקר , ליד הכפר בליצ'ה וורלוצ'ה.
אוטובוס שעובר בכפר כמה פעמים ביום, מוביל אותנו לעיר סיבניק הסמוכה .
העיר סיבניק , העיר הקרואטית העתיקה ביותר באיזור הים האדריאטי( בניגוד לשורשים ונציאניים או רומיים בערים אחרות ) , יושבת על גדות נהר הקרקא ומוגנת היטב ע"י 3 מבצרים שאיפשרו לה לפרוח . ב-1895 היא אף הפכה לאחת הערים הראשונות בעולם שעשתה שימוש בכח המים לייצור חשמל. העיר העתיקה יפה ומירב המקומות המעניינים נמצאים במרחק הליכה. בסמוך ,על ראש הגבעה ,מתנשא מבצר סנט מיכאל, ממנו נשקף מראה פנורמי של כל האיזור. מרהיב! מקום נוסף מעניין במיוחד, הוא קתדרלת יעקוב הקדוש. כנסייה שנבנתה במאה ה-15 במשך 100 שנה. בין היתר היא מכוסה עבודות פיסול מושקעות של האמן יורי דלמצ'יק, לרבות 71 דמויות פנים נטורליסטיות של 71 מתושבי העיר ופסלי אדם וחווה תלויים לצדי אחד השערים. ברחבת העיר ניצבים ארמונות הבישוף והרקטור.
למחרת אנו מתכננים להגיע לפארק הלאומי פליטביצה הנמצאת במרחק של כשעתיים וחצי נסיעה מהמקום בו אנו עוגנים. לאחר חיפושים, אנחנו מוצאים מקום אחד פתוח שמשכיר רכבים(בין יתר עיסוקיו) ומוצאים את עצמנו עם הרכב הכי יקר שלו (והיחיד שנותר..) .קיבלנו רכב אאודי a5 עם מושבי עור וכל הפינוקים.
נסיעה נוחה בכבישים סלולים היטב(כולל במנהרה באורך 6 ק"מ) ואנו מגיעים לפארק וחונים בתוך יער צפוף עצים ,עם עוד עשרות רכבים אחרים.
פליטביצה מוגדר כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו ויש בו 16 אגמים עיקריים לאורך נתיב זרימה בן 8 ק"מ ואין ספור מפלים שבגבוה שבהם המים נופלים מגובה 78 מטר. כמו בקרקא, זהו איזור סלעי קרסטי. תוצרי בליית הגיר במים שוקעים ומצטברים וביחד עם פעולת אצות וטחב יוצרים מחיצות וסכרים בתהליך אין סופי(חלק מהמחיצות מתפרקות בזרמי המים) וכן משפיעים על צבע המים : כל הגוונים של כחול וירוק והרבה טורקיז. הפארק ענק ויש בו מספר רב של מסלולים מסומנים באותיות ומספרים. יש כאן צבא של מדריכים במדים המוכן לייעץ לגבי מסלול מותאם למטייל , החל מ3-4 שעות ועד 9 שעות. חלק מהסלולים משלבים נסיעה ברכבים /אוטובוסים של הפארק ובמעבורות . למרות שיש המוני אנשים ,אין תחושת צפיפות, בגלל הגודל של המקום ומבחר המסלולים . אנחנו בחרנו במסלול בן כ-5 שעות. הטבע המרהיב אופף אותנו מכל הכיוונים .הוא משתקף במימי האגם הצלולים כמו במראה. צמחייה ירוקה נאחזת בסלעים ובגדות האגמים ,מפלים ניגרים במרץ , מערות ענק שניתן לטפס בתוכן(יש מעט נטיפים) ולתצפת על האיזור . אגב הסמל של השמורה הוא דוב. מתברר שיש כאן כ-150 דובים הנמצאים בסכנת הכחדה וכן איילים ,זאבים ,חזירי בר ועוד. רובם שומרים מרחק מבני האדם וטוב שכך . אנחנו פגשנו ברווזים שהתקרבו אלינו באגם ,בשביל האוכל ודגים שנראים היטב במים השקופים ןמן הסתם זוכים גם הם לכיבוד, מתיירים חולפים. הזמן חולף ביעף. המסלול מסתיים בעלייה תלולה למדי במעלה הקניון ונותן הזדמנות לראות את הפארק מלמעלה. אוטובוס נוסף מסיע לנקודת ההתחלה וליציאה מהפארק. היה מרשים!!

סיכומון: חגיגה של טבע ומים אמרנו? אם צריך לבחור, הפארק הלאומי פליטביצה "לוקח" בגדול!
ועוד: על יחסיות המונח טבעי -קשה למצוא טבע לא נגוע . היכן שיש בני אדם,יש בד"כ גם השפעה חזקה על הסביבה, הצמחים ובעלי החיים, לטוב ולרע.

ואחרון :על יחסיות מושג היופי- ראינו כאן קבוצות מאורגנות של יפנים .שמתי לב שכולם לובשים בגדים ארוכים. הנשים בעיקר, מצוידות בכובעי ענק רחבי שוליים, משקפי שמש גדולים,מטריות וכמה נשים אף חובשות כפפות בד מעודנות. הניגוד לתיירים המערביים הלבושים בבגדים קצרים, בולט. עדי מאירה את עיני ,כי היפנים ,כמו במדינות אסיאתיות נוספות,מחשיבים עור לבן וצח כסמל היופי. בתרבות המערבית ,שיזוף עדיין מסמל יופי ומושקעות שעות להשגתו , למרות הסיכונים. (לא נכנס כאן לסיבות).

ואני? בעד להיות "חכם בשמש" ,יהא צבעך אשר יהיה..

נשארו כמה ימים לפני שעדי עוזבת אותנו. אנחנו חוזרים לעגון בשפך נהר הקרקא לים , ליד המבצר . מטיילים באיזור ברגל ובאופניים. המים קרים מדי לשחייה, אבל אפשר לשוט בקייק . הולכים בערב 20 דקות בכביש חשוך ביער, לעיירה ז'בלצה הסמוכה, שם מצאנו מסעדה לפרידה חגיגית מעדי. למחרת מקפיצים את עדי עם היאכטה לרציף של נמל סיבניק ,בסמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית וחוזרים לעגון ליד המבצר. טל נשאר איתנו .

קשה להיפרד. חיבוקים אחרונים . להתראות במפגש הבא !!!