גיברלטר והסביבה: על קופים ואנשים

כחמש וחצי שעות הפלגה מאסטפונה ואנחנו עוגנים במפרץ גיברלטר. בדרך עוקפים דרך המיצר ,את המצוק הענקי של גיברלטר(426 מטר) . הרוחות כאן חזקות מאד והמים רוגשים וגם אני. בכל זאת הגענו לנקודת ציון חשובה במסע שלנו : המיצר מפריד בין הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי ובין אירופה בצדו הצפוני לאפריקה בצדו הדרומי.
המפרץ עצמו ענקי ומכוער למדי : לחופו מספר ערים ספרדיות  והמושבה הבריטית גיברלטר ,שני נמלים ענקיים , מפעליים לתעשייה כבדה (פלדה, זיקוק ושאר מזהמי סביבה)  והמוני ספינות משא ומיכליות נפט . למחרת נכנסנו למרינה אלקידסה הסמוכה ,הנמצאת בעיר הספרדית לה לינאה( או בשמה המלא- la linea de la concepcion) .
לה לינאה היא עיירה ענייה  ומוכת אבטלה, שרבים מתושביה עובדים בגיברלטר, השכנה האנגלית האמידה והמשגשגת .מעבר הגבול הוא המקום הכי מעניין בעיר. מדי יום חולפים במעבר הגבול מאות כלי רכב ובני אדם , יוצרים פקקים ,במיוחד כאשר טיסות מגיעות לגיברלטר או עוזבות אותה . ככה זה ,כאשר מסלול הטיסה חוצה את כבישי הכניסה/יציאה .
בסמוך לכניסה לעיר אנדרטה המכריזה  בגאווה כי גיברלטר היא ערש ההיסטוריה , ולא בכדי: נמצאו כאן עדויות להתיישבות מלפני 50,000 שנה. בגלל מיקומה האסטרטגי היא הייתה ליעד נחשק ועברה ידיים רבות, לרבות ספרד, עד שנחתה בחיקה של אנגליה ב-1713 ומאז לא נפרדו דרכיהן.
ואנגליה זה בהחלט כאן: החל בשפה ובשלטים  וכלה בסמלים בריטיים טיפוסיים, כמו אוטובוס קומתיים אדום ,תא טלפון מעוטר בכתר המלכות הבריטי ,שוטר במדים עם כובע גבוה ופיש אנד צ'יפס בכל פינה.(חסר טעם למדי..)
30,000 איש לערך מצטופפים בבניינים על רצועת חוף צרה למרגלות הצוק, על שטח של 5 ק"מ אורך ו-2 ק"מ רוחב. הרחוב הראשי חוצה את העיר לאורכה, עמוס חנויות המציעות שלל מוצרי צריכה ללא מע"מ  .אנחנו מתעלמים מהחנויות ומתרשמים מהמושבה עצמה. שרידי חומות שעל חלקם ניתן לטייל , גינות ,ככרות וכנסיות ובית כנסת שהיה סגור לצערנו . חובש כיפה שעמד בסמוך הסביר לנו כי המקום פתוח לתפילות בלבד. יש כאן עוד כמה בתי כנסת ,אך הם סגורים . כמה מקומות נוספים ששווים ביקור:
מוזיאון "תותח המאה טון" : מוזיאון קטן המכיל את התותח המקורי שנבנה ב-1884 ומוקם על גבעה מול מפרץ, כדי להגן על  גיברלטר .המוזיאון מציג פרטים על תכנונו , הבאתו המורכבת למקום, אופן הפעלתו וכו' . לקח חודשים להעביר את המפלצת הזאת למקומה ולהכשיר צוות הפעלה(35 איש)  ובסופו של דבר לא נעשה בו כל שימוש . ההחלטה לרכוש היתה רק בגלל שהאטלקים (מדינה חברה) רכשו ולמרות שהיה ברור שהוא מסורבל ,לא יעיל ויקר מדי לתפעול.בתחרות למי יש יותר גדול- השיקולים הרציונליים נדחקו הצידה. ממילא זה כסף ציבורי. התותח נותר על מקומו עד ימינו, פשוט משום שיקר מדי לפרק ולהעביר אותו משם... 

נקודת אירופה(europa point) –הנקודה הכי דרומית בגיברלטר, בקצה המצוק התחתון,עם נוף מרהיב למיצר , לאפריקה ולמפרץ גיברלטר (והערים הספרדיות שלאורכו). יש במקום מספר מבנים: מגדלור המתנשא 49 מטר מעל פני המים,  סוללת תותחים שהגנה על המצוק, כנסייה (על שם הליידי של אירופה, פטרונית גיברלטר ,המברכת את כל הספנים העוברים במיצר), ומסגד (מתנה של המלך פאהד מערב הסעודית למוסלימים במקום).
מצוק גיברלטר-החלק העליון-מוגדר כשמורת טבע.  כדי לטייל כאן נדרש להגיע לפסגה...אפשר לעשות את זה ברגל ,אבל זה דורש מוטיבציה בצד לב-ריאה מתפקדים היטב ,אפשר ברכב תוך הסתכנות בנסיעה בכבישים צרים ותלולים, ואפשר ברכבל שזו האופציה המועדפת על רוב התיירים (אם גם יקרה) .
בשטחו יש מספר אתרים: שרידי טירה מורית (מוסלימית),  מנהרות שנותרו שריד למצור הגדול על גיברלטר במאה ה- 18ונעשה בהן שימוש גם במלחמת העולם השנייה, מערת נטיפים ובית קברות יהודי עתיק . גולת הכותרת של המקום היא פארק הקופים ,שהוא היחיד באירופה שבו חיים קופים בטבע . יש כאן כ-250 קופי מקוק ברבריים, חסרי זנב ,שמטופלים ע"י הרשויות, לרבות האכלה, טיפול רפואי וניטור מספרם כדי לא ליצור אכלוס יתר. המפגש הבלתי אמצעי עם הקופים המיוחדים האלה , על רקע הנוף המדהים שמסביב  , יוצר חוויה חד פעמית . כמה הם דומים לנו? כמה הם שונים? מקסים לראות אמהות עם גורים הנצמדים אליה כאשכול בכל אשר תלכנה , וקופים המטפחים את הפרוות של חבריהם במשך זמן ממושך,מתמסרים זה לזה לפי התור,תוך אמון מלא. משחקים ומשתעשעים. וסתם שרועים בשמש. מתיקות אין קץ.
וגם...עסוקים במעקב אחרי המבקרים הרבים ,כדי לאתר תיקים ואוכל שאפשר לגנוב מהם. זה קורה במהירות הבזק-הם מסוגלים לאתר מרחוק את "טרפם" ולזנק עליו .הם מורגלים בבני האדם וכלל לא חוששים. בד"כ זה מסתיים מהר, עם הצלחה חלקית של הקופים המיומנים יותר. זה מצחיק ומפחיד בעת ובעונה אחת.(קצת כמו ברכבת הרים בלונה פארק)
אבל יש לא מעט מקרים בכל שנה ,של אנשים שהותקפו ע"י הקופים,ננשכו ונזקקו לאשפוז בבית חולים. קל לשכוח בחדוות המפגש עם הקופים שמדובר ביצורי פרא , לכן עדיף, למרות הפיתוי ,לשמור מרחק ולהיות זהירים.

סיכומון :האגדה מספרת כי ביום שהקופים בגיברלטר ייעלמו, יסתיים גם השלטון הבריטי ,וגיברלטר תחזור להיות ספרדית. מי שלקח את האגדה ברצינות ,הוא לא אחר מאשר וינסטון צ'רצ'יל , ראש ממשלת בריטניה ,שבזמן מלחמת העולם השנייה נודע לו כי אוכלוסיית הקופים בצוק ירדה לשבעה בלבד. למרות שהיה עסוק מאד, הוא הורה להביא קופים ממרוקו על מנת לוודא המשכיות ומתוך הבנה של החשיבות הסמלית של הקופים האלה לתושבים ולחיילים הבריטים ותרומתם למורל הכללי במלחמה.
מאז אגב, מפלס הקופים נשמר בקפדנות. בכל זאת, מדובר בסמל לאומי בלתי רשמי והאטרקציה התיירותית מספר אחד של גיברלטר. אף אחד לא רוצה לבדוק ,האם האמונה טפלה או לא. טפו טפו..

חזרה לספרד לביקורים אחרונים בספרד האירופאית: רכב ששכרנו אפשר לנו לטייל בסביליה, רונדה , חרז דה לה פרונטרה וקדיז . כמה מילים על המקומות האלה:
סביליה-(sevilla )העיר הרביעית בגודלה בספרד , מעוז הפלמנקו ומלחמות השוורים מסמליה המובהקים של ספרד. שוכנת על גדות נהר. שפע של מקומות יפים ,רבי הוד ועבר מפואר, ומוזיאונים בעיר העתיקה וגם בעיר החדשה יותר .קשה לבחור. כמה מהם מוגדרים כאתרי "חובה" כמו :ארמון אלקזר המרהיב מהמאה ה-14 שנבנה על חורבות מצודה מוסלימית,  קתדרלת הענק (אורכה 115 מטר על 76 מטר) המכילה בין היתר את קברו של קולומבוס , ומגדל הזהב מהמאה ה-13 עוד אמצעי להגן על העיר ובעבר בית מכס דרכו עבר זהב שיובא למדינה .כיום הוא מכיל מוזיאון ימי ומהווה מקום מצוין לתצפית על העיר והנהר. ועוד. ועוד.
2 מקומות שאהבתי במיוחד: כיכר ספרד(plaza de espana) המרהיבה. נבנתה ב 1929 בתוך פארק גדול וירוק ,לקראת התערוכה האיברו-אמריקאית . חצי עיגול ענק מוקף בניינים יפהפיים ,עם אלמנטים מתקופת הרנסנס ,מצופי אריחי קרמיקה צבעוניים , מזרקת ענק וגשרונים  מעל פירי מים שניתן לשוט בהם .פינות ישיבה עם מיצגי קרמיקה המייצגים את 50 מחוזות ספרד ,משלימים את החוויה . יש כאן גם מוזיאון צבאי עתיר תצוגות ומאד מעניין.
בדרך לכיכר יש המון מבנים יפים, תיאטרון עתיק וארמונות. אנחנו נכנסנו לאחד מהם, לאחר שראינו תנועה של אנשים נכנסים ויוצאים.
מתברר שזוהי האוניברסיטה של סביליה. מבנה מהודר מהמאה ה-18 עתיר פסלים ושיש ,מסדרונות רחבי ידיים ,קשתות וקמרונות ,וחצרות פנימיות מוארות שמש, עם מזרקות קטנות. מקום יפהפה ומלא השראה. 
ומשהו מודרני הרבה יותר: מטרופול פרסול-המטריה העירונית)מבנה פסולי רב תכליתי ,המשלב שוק עירוני עם מוזיאון ארכיאולוגי וטיילת שצופה על גגות העיר. 6 "מטריות" ענק שבנייתם הסתיימה ב-2011 בתכנונו של ארכיטקט גרמני.
רונדה- (ronda) עיירה קטנה הנמצאת בגובה 780 מטר מעל פני הים. בנויה על מצוק שנחצה ע"י קניון בעומק 130 מטר ובתחתיתו זורם נהר הגוואדלווין. . 3 גשרים מתקופות שונות,מחברים בין החלק העתיק של העיר לחלקיה החדשים יותר . יש כאן נוף עוצר נשימה מהגשרים והטיילת לאורך המצוקים ועיירה עתיקה מלאת מבנים מרשימים וכבונוס , אפשר גם לטייל בנהר שלמטה ( ניתן להגיע עם רכב לאיזור של תחתית הקניון ומשם לטייל בנחל ,או לרדת ולעלות ברגל , למיטבי הלכת!).

חרז דה לה פרונטרה-(jerez de la frontera)-עיר גדולה עם מורשת הסטורית מפוארת . בין היתר היא מפורסמת בסוסים האנדלוסים שמגדלים כאן וביין השרי ולשם כך הגענו עד הלום(עם המלצות חמות מאנגליה שגרה בספרד) .
ביקרנו בבי"הס המלכותי לרכיבת סוסים המתמחה בגידול ואימון של הסוס האנדלוסי היפהפה .ביה"ס נמצא בשטחו של ארמון מפואר מהמאה ה-18 ,מכיל כיום מוזיאון ,הסוקר את כל תחום הסוסים (כל מה שרצית לדעת על סוסים והתביישת לשאול..)
במקום יש משטחי אימון מסוגים שונים וניתן להתרשם מהסוסים והעבודה עימם באופן בלתי אמצעי. מירב הסוסים כאן משתתפים בתחרויות בעולם ומייצגים את הכתר הספרדי בכבוד .מיעוטם משתתף במופע מול קהל המתקיים במקום( עליו ויתרנו).
כדי להכיר את יין השרי המקומי, נרשמנו לסיור ביקב של tio pepe , אחד מגדולי  היקבים בעיר. הצטרפנו לקבוצה קטנה עם מדריך דובר אנגלית ,לסיור בן כשעה וחצי ביקב, שפועל ברציפות מאז 1844. מתברר לי כי השרי הוא שילוב של 3 סוגי ענבים המחוזקים בברנדי ולא כפי שסברתי בעוונותי, כי מדובר במעין ליקר עם דובדבנים (cherry ). היין הזה , על סוגיו השונים, חביב במיוחד על האנגלים (שם היה בתחילה משקה של האצולה) ומיוצא לעשרות מדינות בעולם ,כולל ישראל. במקום יש המון חביות שחתומות ע"י מבקרים מפורסמים כולל מלך ספרד ורעייתו , אורסון וולס , סטיבן שפילברג ועוד. ועוד. ואפילו חבית שהוקדשה לוינסטון צ'רציל ליום הולדתו ה-80. (צ'רציל היה ידוע כשותה נלהב של אלכוהול, לרבות שרי).
בסוף הסיור קבלנו כוס יין שרי לבן יבש, שלא ממש התלהבתי ממנו...ולכן הועבר אחר כבוד לאמיר שהיין ערב לחיכו. אז אם אתם רוצים להרגיש קצת אצולה...חפשו בארץ את השרי הספרדי.
בדרך חזרה למרינה , קפצנו לביקור קצר בעיר השכנה קאדיס(cadiz ), עיר נמל השוכנת על חצי אי ונחשבת לעיר העתיקה ביותר במערב אירופה. סיור זריז לקראת ערב ,בעיר העתיקה ,לאורך החוף ובטיילת המחברת בין 2 מבצרים ולהתראות לקאדיס.
המקום האחרון בו בקרנו ביבשת אירופה(והפעם באוטובוס) הוא בעיר טריפה(tarifa) ,העיר  הכי דרומית בחצי האי האיברי וביבשת אירופה  בכלל .במקום יש עיר עתיקה קטנה שנעים לטייל בה, טירה, קתדרלה וחומות. הכל בטווח הליכה קצר. והנמל כמובן . יש כאן תנועת מעבורות ממרוקו ואליה (המרחק 14 ק"מ בלבד לעיר טנג'יר) .
אז איך זה להרגיש בקצה של אירופה?....רוחני מאד. יש כאן רוחות עזות 300 ימים בשנה ,שמושכות לכאן גולשי רוח מכל אירופה ובהתאם המקום מלא בבתי ספר לגולשים וחנויות למכירת ציוד לגולשים.

זהו. תם המסע שלנו באירופה בכלל ובספרד האירופאית בפרט. וזהו גם סוף המסע בים התיכון, של אחד מזוגות האופניים שלנו. מישהו חמד את האופניים החלודות ,שהיו קשורות ליד סוכנות הרכב בלה לינאה, בזמן שטיילנו עם הרכב וגנב אותן. ממלא מקום חדש ונוצץ עדיין,תפס את מקומו. אז הפסדנו והרווחנו בעת ובעונה אחת. לזוג השני שלום(פשוט בגלל שהוא נשאר ביאכטה).

והספרדית שעליה עמלתי בחודשים האחרונים? היא תמשיך ללוות אותי גם ביעד הבא : האיים הקנריים  השייכים לספרד. ועל כך, בפוסט הבא.

עלויות: מרינה אלקדיסה, בלה לינאה -25 יורו ללילה. לא כולל חשמל ומים. בקיץ-המחיר גבוה יותר .
  טיפ קטן -אנחנו מילאנו דלק במרינה. בדיעבד נודע לנו כי יכולנו לתדלק בגיברלטר ,במחיר של חצי יורו 

  לליטר.  שווה במיוחד!
              

גברלטר מה ים. המושבה למרגלות המצוק

בכניסה לעיר- גברלטר ערש ההסטוריה

אוטובוס קומותיים-גיברלטר

פינה עם ניחוח ספרדי-גיברלטר

מסלול טיסה חוצה כבישי כניסה/יציאה לגיברלטר

כנסייה -גיברלטר

אחד מבתי הכנסת-גיברלטר

תותח מאה טון

תותח מאה טון -משקיף למפרץ

המגדלור במיצרי גברלטר-אירופה פוינט

מסגד-אירופה פוינט. סובלנות לכל הדתות

נוף מאירופה פוינט-אפריקה ממול

נוף גיברלטר ומפרץ גיברלטר-מהמצוק העליון

גיברלטר והסביבה -נוף מהמצוק

רכבל לפסגה-גברלטר

גברלטר -הצד הלא מיושב. רצועה עם בתי מלון

נוף ממצוק גברלטר-עוד זווית

קוף מזנק על אמיר. מנסה לפתןח את תיק הגב

קוף ונוף מרהיב

גורי קופים משחקים ,בהשגחת קופים בוגרים

קופים בפארק

קוף מטפח את חברו המתמסר-

אמא סוחבת את גוריה-

שלווה-מול הנוף המדהים

האוקיינוס-מבט אחרון ודי מהמצוק

רונדה-מוקפת שדות

כנסייה עתיקה-רונדה

ואדי עמוק חוצה את העיר-רונדה

רונדה-גשר על הואדי

רונדה-עיירה נאחזת במצוקים

שדות בעמק-נשקפים מהעיר רונדה

ליד האצטדיון למולחמות שוורים

הכניסה לאצטדיון למחלחמות השוורים-רונדה

גשר נוסף ברונדה- שתול בנוף כפרי

שער מוסלימי -בגשר

רונדה-בתים לבנים

ביתו של אציל מקומי -מרפסת מעוטרת

סימטה ברונדה

מבט מהחומה בכניסה לעיר רונדה

סביליה-שוכנת לגדות נהר

סביליה-מגדל הזהב

הנהר בסביליה-מקום התכנסות בערב לבני הנוער בעיר

הכניסה לאוניברסיטת סביליה-ארמון לשעבר

האוניברסיטה- סביליה

מסדרון באוניברסיטת סביליה

תערוכה של פסלים-אוניברסיטת סביליה

מזרקה באחת החצרות הפנימיות של האוניברסיטה

שגרירות פורטוגל- פןתחת שעריה לקהל לתערוכות במבנה המפואר

כיכר ספרד-אפשר לשוט עם סירות במים

כיכר ספרד-מזרקה במרכז

כיכר ספרד -אחת מחמישים פינות-על האיים הקנריים

המוזיאון הצבאי בכיכר ספרד-מסיכת אב"כ לסוס. מלחמת העולם הראשונה

כיכר ספרד-מבט למזרקה

הפארק היפה בו שוכנת כיכר ספרד

סביליה-הקתדרלה

סביליה-הארמון המוסלימי

סביליה-מטרופול פרסול

חרז דה לה פרונטרה-רחבת בית הספר המלכותי לרכיבת סוסים

אורוות-בית הספר המלכותי לרכיבת סוסים

סוס אנדלוסי-מורשת מפוארת ועטורת פרסים

אימוני סוסים-חרז דה לה פרונטייר

אימוני סוסים-חרז דה לה פרונטייר

היקב של תיאו פפה-חרז דה לה פרונטייר

פינה ביקבי תיאו פפה

פינה ביקב-תיאו פפה

מיצג הממציג את כל המדינות שאליהן מייצאים יין שרי- ישראל בשורה התחתונה משמאל

חביות אחסון-יקבי תיאו פפה

סטיבן שפילברג היה כאן-יקבי תיאו פפה

חבית לכבוד יום ההולדת ה-80 של צ'רצ'יל-יקבי תיאו פפה

קאדיס -חוף הים

קאדיס-טיילת מובילה למבצר על חוף הים 

חנות לשמלות פלמנקו -

טריפה- אחת הכניסות לעיר העתיקה

ארמון על גבעה הצופה על הנקודה הכי דרומית בטריפה

טריפה-רוחות וגולשי רוח באוקיינוס

טריפה ושפת הים-מבט מהארמון

נמל טריפה-מבט מהמבצר על שם גוזמן הטוב

נמל טריפה

מבט על טריפה מהמבצר 

המבצר על שם גוזמן הטוב

סמטה בעיר העתיקה טריפה

טריפה-כנסייה עתיקה

מעבורת למרוקו. פה ממול. טריפה