הלנגוסים בדרך - להפליג רחוק לחיות חופשי: אוגוסט 2017

כל תייר המגיע למלטה נתקל במוקדי התיירות העיקריים ,בסוכנים נמרצים המציעים להם סיורים באוטובוס במסלולי טיול מעגליים ,בצפון מלטה או בדרומה, המכסים את המקומות הכי מעניינים במלטה.

הטיולים שלנו במלטה, דומים יותר לרשת שטווה העכביש : קדימה , אחורה ולצדדים .יש מקומות שביקרנו כמה פעמים , בוחנים זוויות חדשות, או מבקרים בחלקים שעדיין לא ראינו ואחד המקומות האלו היא בירת מלטה ,וולטה ,הבנויה על חצי אי . למרות גודלה הקטן-אורכה ק"מ ורוחבה 600 מטר יש בה שפע מקומות מעניינים ונופים שובי לב . היא בנויה על גבעה ,מוקפת חומה ומשקיפה על הנמל הענקי ועל 3 ערים עתיקות, מוקפות חומה גם הן , השוכנות בגדה הנגדית (סנגלה, קונספיצ'ואה וויטוריוסה). נקודות התצפית הטובות ביותר על הנוף היא מגני בארקה . אבירי מלטה , או אבירי מסדר יוחנן הקדוש, נדדו במאה ה-13 מירושלים לקפריסין ומשם לרודוס ולבסוף השתקעו במלטה. כולם הגיעו ממשפחות אצולה מהעשירות באירופה ובמשך מעל מאתיים שנה השקיעו ממיטב הונם בבנייה ופיתוח מלטה . חומות ומבצרים אימתניים, ארמונות פאר מצועצעים וכנסיות מקושטות בהגזמה ,בראשן קתדרלת סנט גו'ן (או יוחנן הקדוש) המדהימה בה קבורים כ-400 אבירים בריצפת הקתדרלה .מומלץ לשוטט בכיכרות ובסמטאות הצרות והתלולות הנשפכות לים . טיול בחלק התחתון של העיר ולאורך החומות התחתונות מספק עוד נקודת מבט על העיר. אנחנו טיילנו עם הרמבלרס גם מחוץ לעיר וולטה, במסלול המקיף את החומה בחלק החיצוני שלה ונושק לקו המים. יש כאן ,בין היתר,שרידים רבים לבריכות ייבוש מי ים לצורך כריית המלח. מומלץ.
אז יש לנו אבירים –אצילים ,שרישומם ניכר בכל פינה , אבל גם מקומם של הבריטים ששלטו כאן תקופה ארוכה לא נפקד. אנחנו עוברים ברחוב הראשי. בכניסה לבניין הפרלמט הישן מתקיים טקס צבאי קטן של חילופי משמר ,עם שומרי המקום החבושים בקסדה לבנה ובמדים חגיגיים ומדדים בצעדי אווז. על קירות הפרלמנט תלוי עותק של כתב הוקרה מהנשיא רוזוולט, על עמידתו האיתנה של העם המלטזי במלחמת העולם השנייה וכן עותק של מכתב הוקרה וצלב גו'רג ,שהוענק לכל תושבי מלטה ע"י מלך אנגליה ,על אומץ לב והסיוע לאנגלים במלחמת העולם השנייה . הצלב הזה מתנוסס בגאווה על דגל מלטה .את המקור ניתן לראות במוזיאון המלחמה במבצר סנט אלמו .(מוזיאון מעניין המציג את ההיסטוריה של מלטה דרך הכובשים הרבים שעברו בה והותירו את חותמם , מי יותר מי פחות. מאיר עיניים! ).
ומעיר בירה בהווה שאחד מכינויה "העיר הגאה" לעיר מדינה( mdina) ,שהיתה בירת מלטה בעבר ומכונה "העיר האצילה " או "העיר השקטה" . העיר נמצאת במקום הכי גבוה במרכז מלטה מה שמבטיח נוף פנורמי על מלטה מהחומות המקיפות אותה. העיר הקטנה הזו (200 מטר על 200 מטר לערך) דחוסה בין החומות ומעניקה תחושה של זמן שעצר איפשהו בימי הביניים. אין רכבים, כמעט ואין תושבים ומעט מאד מסעדות וחנויות. זהו האתר המועדף לצילום "משחקי הכס" . יש כאן את הקתדרלה האחות של קתדרלת סנט גו'ן בוולטה , ארמונות ומוזיאונים מעניינים. אנחנו ביקרנו בארמון פלצון (palazzo falson ) מהמאה ה-13 . הבעלים האחרון שלו היה עשיר חובב עתיקות ואומן, עם אוסף ענק של ציורים ,רהיטים, שטיחים ,תכשיטים ועוד, ששולבו ב-17 חדרי הבית כחלק מהעיצוב של המקום . על פי בקשתו נפתח הבית לציבור ומאפשר להציץ לחיי האצולה (מטבח ,חדרי אירוח, חדר המשרת ועוד) . בכניסה מקבלים אוזניות שמאפשרות לשמוע הסבר על החדרים השונים ועל חלק מהפריטים המיוחדים. העיר רבאט ,סמוכה למדינה ובהיותה בעבר מקום הקבורה של מתי העיר מדינה, מציעה סיור בקטקומבות עתיקות ויש כאן גם שרידי וילה רומאית עם פסיפסים מעוטרים.
ועוד על גאווה –אי אפשר לדבר על מלטה בלי להתייחס לפסטה (festa ),שהיא חגיגה דתית לכבוד הקדוש/ה המקומי/ת. יש כ-80 פסטות במלטה במהלך חודשי הקיץ. כל כפר/עיר גאה בקדוש ובפסטה שלו . זה אירוע שמתרחש רק פעם בשנה ונערכים אליו במהלך כל השנה-אוספים תרומות מהתושבים , רוכשים קישוטים (מקישוטים הדומים לקישוטי הסוכה בארץ , דרך דגלי ענק ,פסלי עץ גדולים של דמויות תנכיות ועוד) ,מייצרים זיקוקים (בד"כ במפעל מקומי) .לכל ישוב יש תזמורת שמתאמנת כל השנה לליווי הפסטה ,שנמשכת 4-5 ימים ומסתימת בשיאה ביום ראשון( ביישובים גדולים יש יותר מתזמורת אחת ). ויש גם מקהלות וזמרים/ות .מי שמנצח על החגיגות, מארגן ומתזמן אותם ,היא הכנסייה המקומית בסיוע העירייה והתושבים .
השתתפנו בכמה פסטות ביישובים שונים. יש וואריאציות שונות של החגיגות , אך הבסיס דומה..דגלי ענק מתנפנפים בכל רחבי העיר על גגות הבתים .כל הרחובות באיזור הכנסייה ,שם תעבור התהלוכה הדתית ,מקושטים בהגזמה .וכל המרבה, הרי זה משובח...

הכנסייה מקושטת כולה מבחוץ בנורות ,מה שמעניק לה חזות של מתקן בלונה פארק . בפנים זרי פרחים (עם שמות התורמים) בכל מקום. יש מיסה חגיגית במשך מספר ימים,ששיאה ביום ראשון ,שאז מגיעים כל התושבים ,לבושים במיטב מחלצותיהם לטקס ולתהלוכה הגדולה שאחרי הטקס. במרכז התהלוכה נמצא הפסל של הקדוש /שה מורכב על מוטות עץ ונישא על כתפי מתנדבים מקומיים לבושי גלימות . משימה לא קלה ל-10 אנשים הנושאים את הפסל שמשקלו כ- 750 ק"ג. אין החלפות באמצע . את התהלוכה מלווים אנשי דת בתלבושות חגיגיות, גלימות מוטות ושאר סמלים וכן פרחי דת צעירים ומקומיים נלהבים. וכמובן תזמורת אחת לפחות . הקהל מקבל את הפסל בשאגות שימחה ומחיאות כפיים(הקדוש סנט ג'ורג למשל זוכה לשם החיבה ג'ורג'י וכולם קוראים בשמו בקצב ,עוד ועוד). זמרת /זמר שרים לפסל (אווה מריה ועוד שירים ענוגים והיה גם קונצרט בכפר הדייגים מרשהשלוק ,שהציג קונצרט שלם ,עם רפרטואר מגוון ,כולל שירים לא דתיים, ואפילו מחרוזת של שירי וולט דיסני) . ממרפסות הבתים ילדים משליכים על החוגגים גזרי נייר המכסים את הכביש בשיכבה דקה. התהלוכה נעה לאט. מדי פעם עוצרים כדי לאפשר לנושאי הפסל לנוח. מתברר כי זה כבוד גדול לשאת את הפסל ורבים נאבקים על הזכות הזו. שאלנו איש מבוגר בעיירה אורמי ( qurmi ) על המנהג הזה. הוא מפשיל במפתיע את חולצתו ומראה לנו בגאווה את הכתף המעוקמת שלו ומסביר כי הדבר קרה לאחר שנים של נשיאת הפסל .
בשעות היום נורים זיקוקים של עשן ,המשמיעים בעיקר קולות נפץ הנשמעים למרחוק. בלילה יש כמובן זיקוקים צבעוניים המשולבים במהלך הערב ובסיומו . מפעילי הזיקוקים מתמקמים על חוף/גבעה סמוכה/גג מבעוד מועד. הם נשארים במקום כדי לוודא שאף אחד לא יגע בעשרות המשגרים, אך זה לא מונע פציעות ותאונות, לרבות שריפות . בעיירה קלקרה, ראינו מקרוב את המשגרים בפעולה: הם מדליקים את הזיקוקים ואז רצים לתפוס מחסה. מסוכן!! באחת הפעמים פרצה שריפה בשיחים של מפעל מיחזור סמוך . אל דאגה-מכונית כיבוי אש היתה בכוננות בסמוך וכיבתה את האש. היינו במפרץ של קלקרה שוב ,בפעם אחרת. הפעם חגגו פסטה בעיר הסמוכה ,אך את המשגרים והזיקוקים ,מיקמו על דוברות במפרץ בו היינו. סירת משטרה עברה בין הסירות שעגנו כאן ודרשה שנתפנה כי המקום מסוכן.
בעיתון לפני כמה ימים ראיתי כתבה המציינת כי הרבה טיסות מעוכבות המראה בשל הזיקוקים . שעה. שעתיים. התיירים בעיקר, מקטרים, אבל התגובה המלטזית אומרת: הם קיבלו הודעה על כך וצריכים להיערך בהתאם.... בקיצור לא לגמרי המערב הפרוע.
קצת מזכיר את מדורות ל"ג בעומר בישראל. מסוכן-אבל ההצגה חייבת להימשך.

סיכומון- אם אתם מבקרים במלטה בחודשי הקיץ ,מומלץ לבקר באחת הפסטות .זו חוויה רב חושית .לקחנו חלק במספר אירועי תרבות , קונצרטים תחת כיפת השמיים וסרט המוקרן ברחוב בסימטה עתיקה בוולטה . היה מהנה אבל לא ממש ייחודי.

הfesta היא אחד הסמלים של מלטה ומייצגת את המקום המרכזי של הכנסייה במדינה בכלל ואת מקומם של הקדושים למיניהם בפרט. כשיש בעיה , פונים קודם כל לקדוש המקומי שיושיע. יש לו קבלות על ניסים שעשה והוא כמובן זמין הרבה יותר מאלוהים
ועוד- בכמה מקומות ראינו קישוטים עם סמל מגן דוד ובעיר בירגו ראינו גם דגל עם השם כהן.ביררנו עם תושבים מקומיים במה מדובר. מסתבר כי זו דרך לכבד את תושבי העיר היהודיים והכבוד הוא הדדי: משפחת כהן שדיגלה התנוסס ברוח ,תרמה לכנסייה סכום שהקנה לה זכות לדגל גדול הנושא את שמה.(היו כמובן עוד דגלים עם שמות תורמים).

ואחרון חביב- חלק מהטיולים בוולטה ומדינה עשינו עם איילי וקובי-אחות של אמיר ובעלה שבאו לבקר. לעונג לנו. להתראות במקום הבא!!