16
שעות הפלגה מהאי סט מרטין ,מביאות אותנו לקראת בוקר לאי סנט גו'ן ( (saint johnשהוא אחד משלושת האיים העיקריים של איי הבתולה האמריקאיים (usvi),
יחד עם האיים סנט תומס(saint
tomas) וסנט קרואה saint croix) ( . ארה"ב רכשה ב-1917את האיים האלה (יחד עם
עוד כ-50 איים ואיונים, חלקם לא יותר ממצוק הבולט מהמים ) מדנמרק ששלטה כאן מעל 200 שנה והביאה הנה עבדים מאפריקה לעבודה במטעי הסוכר והכותנה .
מרבית התושבים הם צאצאי העבדים האלה והם מחזיקים באזרחות אמריקאית 'במדינה שנחשבת כשטח חסות של ארה"ב. סה"כ כ-100000 תושבים שרובם מתגוררים בשלושת האיים הנ"ל.
אנחנו עוגנים במערב האי סנט גו'ן ליד קרוז ביי (cruz bay ) העיר הגדולה באי . תהליך הכניסה למדינה קצר יחסית וכולל בין
היתר,הצגת ויזה לארה"ב . ברוכים הבאים לאיי הבתולה האמריקאיים או בקיצור USVI
סיבוב קצר בעיר קרוז ביי ,מתחיל במרכז המידע לתיירים. אנחנו מקבלים מפה של האי
ממנה עולה כי שני שלישים מהאי הם פארק לאומי מוגן, עם אינספור ריפי אלמוגים
ומפרצים שבהם אסור להטיל עוגן ויש להשתמש במצופים יעודיים לכך . העיר קטנה ומפוהקת, עם כמה חנויות לתיירים וסופרים קטנים עם שמות כמו סופר "דולפין"
וסופר "אהבה" אולי כתזכורת לכינוי " אי האהבה", שהוא שם החיבה
של האי ע"י המקומיים . מעט כלי רכב שנוסעים
במצג מוזר לעין: הרכב נוסע בצד שמאל של
הכביש וגם הנהג יושב ליד ההגה משמאל . נראה כאילו הם נוסעים על הצד הלא נכון של
הכביש. ככה זה, כשהחוק מורה על נסיעה בצד
שמאל והרכבים הם אמריקאיים ברובם. זהירות!
רוב חופי הים הפופולריים שוכנים בצפון האי ומציעים בצד חול לבן ורך
ומים טורקיזיים באין ספור גוונים , חיי טבע עשירים בים ומחוצה לו . נקשרנו באחד המפרצים האלה ,למצוף פנוי וטיילנו באיזור במסלול מסומן לאחוזת אננברג ,אחת מיני רבות כאן ,
שהעסיקה עבדים במטעי סוכר ובמפעל לייצור רום ,בתנאי עבודה ומחייה קשים מנשוא
.במפרץ היפהפה גילינו צבי ים גדולים בתוך המים ממש סמוך לחוף.. על גבו של אחד
הצבים שליחך עשב על הקרקע, נצמד דג גדול(כ-70 ס"מ) .ברגע שהצב עלה מהקרקע הדג
עבר לבטן שלו וחוזר חלילה ,במין ריקוד מרהיב. מה זה?? מתברר שזהו דג ממשפחת ה"רמורות
"או ה"דבקיים" שנצמדים לבעלי חיים ימיים גדולים בעזרת כרית יניקה ,מנקים
את הפונדקאים שלהם ובתמורה הם ניזונים משיירי האוכל שלהם. מה שנראה בתחילה כדג
טפיל שמציק לצב הים ,מתגלה כמצב של win-win שבו שני הצדדים מרוויחים. מושלם!
הישוב השני בגודלו באי סנט ג'ון, קורל ביי (coral bay ) נמצא בצד המזרחי של האי. עגנו במפרץ הנסן (hansen )הסמוך, מאחר
שהמפרץ שמול העיר מלא ביאכטות מקומיות שמשמשות כמגורים ,ללא מעט אנשים. יורדים
לסיור קצר בחוף פסטורלי סמוך ולישוב זעיר . במים יש צריף צף עם דלפק וספסלים –זהו
בר צף שנגרר ע"י מנועית . בהמשך ראינו באיי הבתולה, עוד כמה ואריאציות של
הברים האלה ,שמאד פופולריים בקרב התיירים.
ברחוב הראשי של העיר , מסתובבים עיזי בר וכמעט ואין אנשים. כמה חנויות קטנות וריח חזק של גופרית. מה זה ? מסתבר שהריח הוא מהמונגרובים שגדלים במים ,בשטח דמוי ביצה,בסמוך לכביש הראשי .
אנחנו
בדרך למסלול טיול בן 9 ק" מ למפרץ בצידו השני של ההר הנושק לעיר.
נזקי ההוריקן שביקר כאן
ב-2017 ניכרים היטב בצמחייה שבדרך. המסלול קשה למדי ומזג האוויר החם והלח לא מיטיב איתנו ,אבל הנוף הנשקף לאיזור ,משרידי אחוזה ישנה, מרהיב.
מסנט גו'ן לאי הסמוך סנט תומס (saint Thomas ) ,כשעתיים וחצי של הפלגה . באי יש מרינה וכן
רציפים המיועדים לאוניות קרוז ענקיות שמרבות להגיע הנה , על כן אנחנו מתרחקים קצת ,למפרץ ליד האי הקטן ווטר איילנד (water island ) שנמצא ממש מול סנט תומס ובמרחק של 10 דקות
הפלגה בדינגי ממקום העגינה שלנו. לווטר איילנד יש עבר אפל כמרכז ניסוי לחומרים כימיים
לשימוש צבא ארה"ב ,לרבות חומרים בהם נעשה שימוש במלחמה נגד ויאטנם. כיום גרים כאן כ-180 איש בבתים פרטיים בבדידות יחסית .רוב התנועה נעשית על קלנעיות
אותן ניתן גם לשכור בכניסה לישוב , ליד רציף המעבורות .זרם קטן אך קבוע של תיירים מגיע הנה במעבורת קטנה מסנט תומס ,ליום שקט בחוף היפהפה, המציע גם ריפים יפים הקרובים לחוף. הבר –מסעדה
הצנוע בחוף מהווה גם מרכז מפגש לתושבים. אנחנו טיילנו באי ברגל למה שקיווינו שיהיה
טיול מעגלי ( ע"פ גוגל ) אך מצאנו
עצמנו מול שער חשמלי גבוה שחוסם את הכביש ושלט המודיע כי הדרך פרטית. המשמעות: לחזור על עקבותינו מספר ק"מ
,תלולים בחלקם, במזג אוויר לוהט... למזלנו תושב מקומי שעובד באיזור,עצר לידינו
והסיע אותנו טרמפ לצד השני. הוא הסביר לנו שהדיירים בשכונה שילמו על הדרך והשער נפתח
בעזרת שלט וקוד סודי. כן. די מפתיע, מאחר
ואפשר לצפות שדווקא בישוב קטן ויחסית מבודד ,האנשים יהיו קצת יותר ידידותיים
ונדיבים זה לזה.
קווין וספטמבר השכנים מהיאכטה הסמוכה שגרים כאן ביאכטה כבר כמה שנים. מאשרים שהתושבים די
"צהובים" זה לזה בשל סכסוכים שונים . לפחות הנוף פסטורלי....
סנט תומס הוא אי גדול עם כ-50000 תושבים . שמה של עיר הבירה ,שרלוט אמאלי (charlotte amalie ) לא שונה מאז ניתן לה לה
ע"י הדנים בסוף המאה ה- 17 והוא מייצג את
אשת מלך דנמרק דאז.
נסענו לכאן ממעגן הדינגי במרינה, בתחבורה הציבורית
המקומית-משאית ספארי פתוחה .
העיר בחלק המודרני שלה לגמרי מזכירה את ארה"ב. כל
הרשתות הגדולות מפעילות סניפים כאן .המולה של אנשים , רכבים , פקקים‘ושאר סממנים של עיר
גדולה.
העיר העתיקה מלאה מקומות בניחוח קולוניאלי : סמטאות צרות , ככרות ומבנים מהודרים
שנשפכים מראש גבעה ועד למרגלותיה ולנמל הנושק לה . מספר רחובות של מדרגות ,מאפשרים
להגיע ברגל מלמטה למעלה ולהיפך. את המדרגות בנו הדנים באמצע המאה ה18 מאבנים ששימשו
כמשקולות לאיזון ספינות הסחר שלהם . אחד הרחובות המתויירים והפוטוגניים יותר נקרא
" 99 המדרגות" והוא מחבר בין 2 כבישים החוצים את הגבעה לרוחבה. בסמוך יש מבני ממשלה שמתפקדים גם כיום כמבני
ציבור ובתי פאר ישנים ואגב- למרות שיש כאן
למעשה 103 מדרגות , שם הרחוב לא השתנה כי מה זה בינינו 4 מדרגות?
אנחנו עלינו מתחתית הגבעה ועד לראשה. לא ספרנו בכמה מדרגות מדובר, אבל אין ספק שזה
שילוב מעולה של פעילות גופנית ונוף מרהיב.
מכל השפע שיש בעיר העתיקה, בחרתי להתמקד כאן ,בכמה מקומות שיש מאחוריהם סיפור שעניין
אותי :
הראשון: בסמוך לראש הגבעה נמצא פסל גדול מברונזה של 3 נשים העומדות
במעגל בגבן זו לזו והן אוחזות בלפידים בוערים ובסכינים . אלו הן "שלושת
המלכות " מרי, אגנס ומתילדה, שהנהיגו מרד עבדים בסוף המאה התשע עשרה כנגד
האדונים הדנים ,באיזורים שונים של איי הבתולה . שבועיים לקח לצבא הדני להשתלט על
המורדים שחלקם נענשו בתלייה.
שלושת המלכות נשפטו לתלייה ועונשן הומתק למאסר עולם אותו ריצו בקופנהגן. הן מסמלות
את אומץ הלב והעוצמה של הנשים שלחמו למען חופש תוך סיכון חייהן . אכן מלכות!!!
יש לציין כי דנמרק היתה בין המדינות הראשונות באירופה לאסור עבדות ,אלא שחקיקה
לחוד ומציאות לחוד-בפועל לקח עוד כמה עשרות שנים עד ליישום הרפורמה ולשנוי בתנאי
המחייה והעסקה של העבדים ועד לחופש מלא.
ואגב באותו הקשר ומזווית אחרת : בעיר קורל ביי שבאי סנט גו'ן ,יש כנסיה Emmaus Moravian " שנבנתה במאה ה-19 על שטחה של אחוזה שבעליה ובתו בת ה-12 נרצחו במהלך מרד עבדים ,כמה עשרות שנים קודם לכן. הכנסייה שימשה את אוכלוסיית העבדים המשוחררים שיכלו להתפלל רק שם. ישנן עדויות של אנשים רבים שראו במהלך השנים את רוחות הרפאים של האב ובתו מסתובבות בשטח הכנסייה ובבית הקברות הסמוך .
אחרים טוענים לרוח רפאים שנצפה בלילות ירח מלא ,בדמותו של אייל שחור שעיניו בוערות באדום ובוהה בעוברים ושבים מפתח הכנסייה. ועוד כיד הדמיון הטובה! והעיקר לא לפחד כלל...
השני: באחת מסמטאות העיר העתיקה שוכן בית הכנסת היהודי
" ברכה שלום וגמילות חסדים " שנבנה בשנת 1833 ומשרת קהילה של כ-100 משפחות.
המבנה הקולוניאלי רחב הידיים ,שוכן בגינה קטנה ומוקף גדר . את הדלת פותחת לנו
מתנדבת מקומית שאחראית על המתחם ומשמשת כמדריכה וגם מוכרת בחנות המזכרות הקטנה. מה
שמייחד את בית הכנסת היפה הזה, הוא שריצפתו עשוייה כולה מחול (אחד מחמישה בתי כנסת
בכל העולם שריצפתם חול ) .
את הסיבה העיקרית לכך ,אפשר למצוא בשורשיה של הקהילה היהודית כאן שברחה
מהאינקיוויזיציה בספרד ופורטוגל . יהודים רבים המשיכו לשמור על הזהות היהודית ,תוך סיכון לחייהם ונפגשו לתפילות בסתר
במרתפים, שאת ריצפתם כיסו בחול על מנת לעמעם את צעדיהם.
אז יש לנו חול שמשמש תזכורת כואבת לעבר כאוב ויש עוד הסברים שנוספו עם השנים : שהחול
הוא תזכורת לנדודים של עם ישראל במדבר במשך 40 שנה , וצופן בחובו מסר : למרות שבית הכנסת ממוקם בגן עדן טרופי ,עדיין מדובר
בגלות. ויש גם הסבר יותר אופטימי : שהחול הוא הד להבטחתו של אלוהים לאברהם
להיות" כחול אשר על שפת הים" . כך או כך : מרגש למצוא קהילה יהודית
פעילה במקום הקטן והיחסית מבודד הזה .
למי שרוצה ללמוד יותר על הנושא : הסרט התיעודי "sand on the floor " משנת 2018 מציג את ההסטוריה של יהודי האי מאז הגירתם מפורטוגל וספרד ועד לימינו .
השלישי: אחד המבנים הבולטים במרכז העיר העתיקה הוא מבצר כריסטיאן ( Christian ) שנבנה
ע"י הדנים במאה ה-17 . המבצר רחב הידיים ,צבוע באדום לוהט ומחומותיו ניתן
להשקיף על כל העיר העתיקה ועל הים שנמצא ממש בסמוך. המבצר נפתח לפני כשנתיים לאחר
שהיה סגור במשך עשור לשיפוצים וכבר יש קילופי צבע מזדמנים ובכל זאת המבנה מרשים. כשהגענו למבצר ,השער היה פתוח לרווחה ובחצר
המרכזית של המבצר הופיעה חבורה של ילדים בגילאי בי"ס יסודי בנגינה : בעיקר תופי
מתכת וכלי הקשה במלודיה מפתיעה. המורה למוסיקה שליווה את המופע סיפר לנו שהוא חיבר
את המוזיקה, כך שתתאים לכלים השונים.
אין הרבה מבקרים וכך אנחנו מתוודעים למנהל המקום, ששמו לוי , כומר בהכשרתו. הוא
נלהב לשמוע שאנחנו מישראל ומספר לנו בגאווה כי הוא פתח את דלתות המבצר בחינם לבתי
הספר, כחלק מרצונו לעודד היכרות של בני הנוער עם ההסטוריה המקומית . הוא מזמין
אותנו להגיע גם למחרת להופעה של בני נוער מבי"ס תיכוניים. כמובן שהגענו.
הפעם התזמורת היתה ברקע ובמרכז היתה מקהלה , בעיקר של בנות בתלבושת אחידה ,בניצוחה
של מורה נלהבת. מלבדנו היו במקום עוד כמה תיירים בלבד ובכל זאת הן שרו כאילו הן
עומדות בפני אולם מלא , במתיקות ובחיוך ביישני . אחד השירים –"אי בשמש "
(island in the
sun ),שיר מוכר , המשיך ללוות אותי ( "נתקע בראשי") עוד הרבה זמן אחרי שעזבנו
את איי הבתולה . הוא נכתב והושר ע"י הארי בלפונטה ,בסרט באותו שם מ-1956 ,שהעלה בין היתר בעיות של גזענות ואהבה בין גזעית
ועורר ויכוחים רבים בארה"ב, לרבות איומים מצד ה"קו קלוקס קלאן" . מילות השיר עצמן הן געגוע לאי ולמורשת שלו וכמו
שאומר הפזמון : "הו אי בשמש, שקיבלתי בירושה מידו של אבי , כל ימי אתפלל ואשיר
ליערות, למים, ולחול הזוהר."
הרבה סמלים , עבר ועתיד ותקווה ,בשיר קטן ומלודי שאותו שרים בני נוער על רקע מבצר ישן ,שהוא סמל לניצול הקולוניאלי ועוולותיו.
לקראת פרידה מהאיים קפצנו לבקר באי בק( buck ) הקטן והלא מיושב . הגענו הנה בהמלצתו של קווין
כדי לראות את צבי המים . על האי יש מגדלור ישן ,אך אסור לרדת לחוף כחלק ממאמצי שימור הטבע.
מאותה סיבה אסור להטיל כאן עוגן ויש להקשר למצופים שזה ייעודם. ראינו כאן כמה צבי מים גדולים שנראו אדישים
לנוכחותנו וגם צללנו במפרץ סמוך,שיש בו שרידי אונייה טבועה ושפע של דגים סקרניים
שהקיפו אותנו. איזה יופי.
הפוסט מוקדש ללנגוסים הצעירים : עדי , טל וגם לשגב החבר של טל , הידוע כאח החורג , שהפך לחלק
בלתי נפרד מהמשפחה. בהצלחה באתיופיה בתפקיד החדש!
ממשיכים מכאן מערבה לפורטו ריקו ועל כך בפוסט הבא.
 |
| האי סנט ג'ון-העיר קרוז ביי |
 |
| סנט גון-קרוז ביי |
 |
| קרוז ביי-מרכז מסחרי |
 |
| שרידי אחוזת אננברג-סנט ג'ון |
 |
| אחוזת אננברג |
 |
| נוף מאחוזת אננברג-האי סנט גו'ן |
 |
| נוף מאחוזת אננברג |
 |
| מעדן פפיה בשל-בשטח האחוזה |
 |
| האי סנט גו'ן-בדרך לעיר קורל ביי |
 |
| מפרץ הנסן- ליד העיר קורל ביי-חוף |
 |
| חוף הים במפרץ הנסן |
 |
| מבט למפרץ הנסן מהחוף-ולכיוון העיר קורל ביי |
 |
| בר צף- מפרץ הנסן |
 |
| מבט למפרץ הנסן מגבעה |
 |
| מבט למפרץ הנסן מהגבעה |
 |
| בית הכנסת-מבט מעזרת הנשים שנמצא באותה קומה |
 |
| שלט על הסרט שנעשה על הקהילה היהודית באי -תלוי בבית הכנסת |
 |
| ילדי יסודי מנגנים ברחבת מבצר כריטיאן |
 |
| נערות בתיכון- מקהלה קולית במבצר כריסטיאן |
 |
| הו אי בשמש-שרה מקהלת בית הספר התיכון |
 |
| התזמורת המלווה של בית הספר התיכון -במבצר |
 |
| צב מים באי בק |
 |
| צב מים עוד זווית |
 |
| צב מים מקרוב -איזה יופי |
 |
| ברקודה -האי בק |
 |
| שרידי ספינה טרופה- אני צוללת באי בק |
 |
| שרידי ספינה טרופה-האי בק |
 |
| המים חמימים ואפשר לצלול ללא חליפה מגנה-אני צוללת באי בק |
 |
| הרמורה על צב ים-יחסי גומלין |
 |
| דגים סקרניים מקיפים אותנן -האי בק |
