אלבניה- פה,זה לא אירופה

אלבניה- פה ,זה לא אירופה...

3 שעות הפלגה מקןרפו בים סוער , רוחות של 30 קשר וגלים בגובה 3 מטר ששוטפים מדי פעם את כל הסירה. מזל שיש לנו כיסוי המספק מגן מהרטבות.

אנחנו רואים את העיר סרנדה מרחוק ויש התרגשות קלה באוויר והרבה חוסר וודאות. ראשית- בפיילוט בוק, של הים האדריאטי יש רק 8 דפים על אלבניה.
שנית-אין הרבה חומר באינטרנט , במיוחד בכל הקשור ליאכטות . אני נתקלת לראשונה בעובדה שיש שדות מוקשים ימיים באיזור . לא ממש מעודד...כמו כן מתברר כי יש צורך בסוכן כדי להכנס לנמל . אנחנו יוצרים קשר עם סוכנת מסרנדה שהומלצה באינטרנט. מעתה ועד עזיבת העיר, היא הכתובת לכל דבר.
קודם כל, כמה מילים על אלבניה- חיים בה כ-3.5 מליון איש ,רובם מוסלימים(70%). זוהי רפובליקה,עם עבר לא רחוק של 40 שנות שלטון רודני קומוניסטי . השליט הוג'ה בודד את המדינה ובנה בה מעל 700,000 בונקרים מחשש לפלישה
וכן נאבק בדתות והרס מסגדים וכנסיות. לאחר מותו של הרודן ב1985 החל תהליך של פיתוח מואץ ,לרבות נושא התיירות אבל הדרך עוד ארוכה , במיוחד בתחום התיירות הימית הפרטית . המטבע המקומי הוא לק והערך הוא 134 לק ליורו.
לאלבניה חוף ארוך עם מעט מפרצים ,שנבנו בהם נמלים המותאמים לאוניות גדולות. המקומות האפשריים לעגינה הם מדרום לצפון : סרנדה, מפרץ פלרמו, וולורה( בה יש גם את המרינה היחידה במדינה), דורס ושנג'ין.

סרנדה

סרנדה היא עיר נופש קייצית טיפוסית. בשל הקירבה לקורפו, יש כאן הרבה תיירים המגיעים לטיולי יום במעבורות. אנחנו מתקרבים לנמל , שם ממתינה לנו כבר הסוכנת על רציף גבוה (בדרך עידכנו אותה כי נאחר). היא מורה לנו לעגון במפרץ הפתוח ולא בנמל , בשל הסערה (וטוב שכך...הרציף חשוף לרוחות ממערב וממש מסוכן להקשר כאן היום).במפרץ עוגנות עוד 3 יאכטות . יורדים עם דינגי לאיזור מסוף הכניסה לעיר. בניין חדיש ומפואר שבשעה זו סגור.(1930). אנחנו מובלים מחוץ לשער הנמל, לשורת משרדים של סוכנים, הדומים זה לזה. יליה הסוכנת ובעלה ג'ורמן, מטפלים במסירות ובנעימות בניירת הנדרשת . הם המקור הראשוני שלנו לאינפורמציה על העיר, שערי מטבע , מסעדות טיולים וכו'. המשרד מודרני אבל כניסה לשירותים מגלה, עשרות בקבוקי מים בסמוך לאסלה. מתברר כי בערבים יש הפסקות מים והתושבים צריכים לדאוג למים שלהם. בד"כ נעזרים במיכלי מים ניידים , אבל גם בקבוקי מים עושים את העבודה..
טיול בעיר-המוני שיכונים המזכירים עיירות פיתוח של שנות השישים ,חלקם מוזנחים ובמצב רע ,בצד בניינים חדשים ושלדי בניינים בתהליך בנייה. מעט בתים פרטיים .טיילת יפה, מעט מיושנת ורחבה עם המון מסעדות מלאות אנשים וחוף חולי ונקי. בקצה המפרץ הר שעליו מבצר ומה שנראה כמו בונקר.
פקקים ,שחלקם תוצאה של נסיונות נהגים להדחף מרחובות צדדיים ,לכביש מרכזי צר. יש מעט שוטרים בצמתים מרכזיים המנסים ללא הצלחה רבה , בעזרת משרוקיות לכוון את התנועה. חנויות קטנות בניחוח של פעם, לרוב ללא מזגן (אבל יש מאוורר)...הרבה חנויות יד שנייה לבגדים. במרכז העיר, יש שרידי בית כנסת יהודי ,מהמאה החמישית לספירה ושוק מקורה קטן . האנשים כאן חביבים . מחייכים. מתעניינים מהיכן אנו, ואפילו נתנו לנו קדימות בתור בחנות הטלפונים המקומית . האוכל טעים . יש כאן השפעות קולינריות חזקות של השלטון הטורקי ( כבש ביוגורט ושוורמה עם איירין-יוגורט נוזלי ,למשל ) ושל איטליה (הפיצה כאן כוכבת!) . והמחירים של האוכל-זולים מאד. כשליש עד חצי מחיר מיוון.
בלילה, מתגלה כי חיי הלילה כאן ערים, מוזיקה חזקה נישאת אלינו מהחוף. הים קצת יותר רגוע ,אבל יש עוד טלטולים.
ובכל זאת נרדמים במהירות.
טיולים
יש באיזור מספר מקומות יפים מומלצים. החלטנו לשכור רכב(גם כן דרך הסוכנות) לאחר שהבטיחו לנו שאין בעיה לסוע באיזור עצמאית. ובכן, זה נכון עקרונית...אך צריך להיות מוכנים להרפתקאות , כי פה, זה לא אירופה!
זה מתחיל בבוקר עם קבלת הרכב. מגיע רכב מאובק . הבחור שמוסר את הרכב מתנצל שלא הספיקו לשטוף אותו.
אחרי נסיעה של דקות ספורות המזגן מפסיק לעבוד. אנחנו חוזרים על עקבותינו. הסוכנת מאתרת את האיש .הוא בודק את הרכב ופוסק כי המזגן עובד, אבל לסירוגין...האם אכפת לנו? כן בהחלט!
נאלצנו להמתין כשעה לרכב אחר . קבלנו רכב אחר , מאובק ...עם הילוך ידני אבל עם מזגן תקין. מספר חפצים בתא המטען מעלים חשד קל שזה רכב אישי של מישהו. מה שחשוב ,יש רכב. יוצאים לדרך!
הכבישים בעיר וביציאה ממנה פקוקים . חלק מהכבישים משובשים ,אך סבירים (פה ושם בור פעור). נוף כפרי. נעזרים בשילוט ובג'יפיאס. עוצרים לקטוף תאנים בצידי הדרך. לאחר כחצי שעה ,מגיעים לתעלה שמעברה השני אתר העתיקות בוטרינט. כדי להגיע יש לעלות עם הרכב על מעבורת עץ מאולתרת-קרשים מחוברים במסמרים ,המכילה מקום ל4 רכבים. עוד 3 דקות ואנחנו במגרש החניה של האתר.(אח"כ מתברר כי יש אפשרות להגיע בכביש לצד השני, ללא מעבורת)
בוטרינט
האתר נמצא על לשון יבשה כמעט מנותקת, בין הים האדריאטי ללגונה. היתה כאן התיישבות ,החל מהמאה השמינית לפני הספירה, בשל המיקום האסטרטגי והיכולת להגן על המקום. המקום גדול מאד. מסלול משולט בצורה ברורה , וכולל הסבר על כל אתר באנגלית .המקום יפהפה , מלא עצים ונושק לים ולאגם. חלק מהעתיקות השתמרו בצורה יפה .חלק שקוע במים. מרשים.
העין הכחולה
כרבע שעה מסרנדה נמצאת שמורת טבע יפה ,עם מעיין שצורתו במרכזו היא כשל עין ,עם המוני גוונים של ירוק וכחול. המעיין נובע מאבן גיר בקצב של 6 מ"ק בשנייה ועומקו מעל 50 מטר במרכז ה"עין". האיזור כולו מלא עצים (אלון דובדבן אורן ערמונים) וכן יש כאן נהר ואגם אליו נשפכים מי המעיין. המקום מתאים לפיקניק ולרחצה (למרות שהמים כאן קרים -12 מעלות בערך) ואכן המוני אנשים גודשים את המקום. מהכניסה ועד לחניה ,מרחק של כ-2 ק"מ, יש פקק אחד גדול. מכוניות חונות בצד הדרך ומקשות על המעבר ובנוסף מדובר בדרך עפר , שהופכת לחולית , עם סכנת התחפרות... בקיצור חוויה פחות נעימה. אפשר לוותר.
בדרך למעיין ממתינים שוטרי תנועה שעוצרים אותנו. מתברר כי באלבניה צריך להדליק אורות ברכב כל הזמן . הם מעירים לנו ומשחררים לדרכנו. תודה ושלום. שלא יתחרטו...

ג'ירוקסטרו( משמעות השם-מבצר כסוף)

ג'ורמן ממליץ על העיר ,הנמצאת לדבריו במרחק שעה נסיעה מסרנדה. מדובר בעיר שלמה מימי הביניים, שהשתמרה בצורה יפה ומוכרת כאתר מורשת עולמי ע"י אונסקו. הג'יפיאס דווקא מציין זמן של 3 שעות. אנחנו מחליטים לכן לנווט על פי השילוט. בהמשך נראה כי הג'יפיאס התאפס והמשכנו ליסוע בהתאם להנחיותיו. הדרך לעיר כרוכה בנסיעה זהירה ,בעליה תלולה ומפותלת על הר (כמעט ללא שוליים ) ולאחר מכן ירידה עוצרת נשימה לעמק ענקי, עם נהר ושדות חקלאיים. נסיעה נינוחה בעמק. ואז...הג'יפיאס מפנה ליציאה מהכביש הראשי בעמק ומתחילה עלייה תלולה ומתפתלת . הכבישים נעשים צרים יותר ויותר. עוברים בין בתי כפר. האספלט הופך לעיתים לעפר..נראה חשוד . עצרנו פעמיים לשאול וקיבלנו תשובה שאנחנו לא טועים. באיזשהו שלב מגיעים לשביל ללא מוצא. מסתובבים בקושי ומתחיל ניווט על פי חושים. בדרך למטה... רק שלא נגיע לגרם מדרגות. אין איפה להסתובב. לפתע חוסמים את השביל, עדר סוסים גדולים, לא קשורים שהוצאו מחצר בית סמוך ע"י בעליהם.
אנחנו נוסעים אחריהם לאט. בירידה . עם ברקסים .הם לא מתפנים בשמחה ולוקח המון זמן. רק שלא יבהלו ויקפצו עלינו... אחרי שהשביל מתפנה ,אנחנו ממשיכים בירידה תלולה ואני מזהה את הבתים היחודיים -גגות ציפחה אפורים ואת הטירה . עוצרים להתאוששות ותצפית על הסביבה. ילד דובר אנגלית (סוף סוף) מאשר שזו העיר העתיקה .מתברר כי הגענו לעיר מהצד העליון שלה ,בדרכים צדדיות . היה ממש מלחיץ .גוגל פישל הפעם .מזל שלא נתקענו!!
המבצר נבנה כ-300 מטר מעל העמק ונהר דרין וסביבו העיר עצמה,בסביבות ה-112. המבנה מרשים וגדול ויש בו אולמות רחבי ידיים , מגדלי שמירה ומגדל שעון ,כנסייה ומוזיאון. במקום מוצגים כלי נשק ומזכרות מימי ההתנגדות לכיבוש הנאצי. בנוסף יש כאן מטוס אמריקאי שהופל ב1957 בעת סיור ומוצג כדי להנציח את המאבק של הקומוניסטים באימפריאליזם. מכל פינה כאן נשקף נוף מהמם של העיר, שגגותיה ברובם עשויים אבן אפורה ושל העמק והנהר מתחת.
העיר לא הצליחה להמלט מהפיתוח הקומוניסטי והיא מוקפת בניינים מכוערים ,אבל זה לא פוגם בחוויה . שיטוט בסמטאות העיר העתיקה ואכילת בורק פריך (מעין בורקס טורקי בעלי פילו ) ואנחנו חוזרים לסרנדה, הפעם ללא תקלות...
בדרך לנמל סרנדה, עוברים דרך המבצר שעל ההר ,בקצה המפרץ לתצפית לילית . המוני רכבים עולים בשיירה ואחרים יורדים . במגרש החנייה יש פקחים המכוונים את החניה במגרש , בצפיפות ,ללא רווחים . חשבנו לכן שאולי יש אירוע כלשהו במבצר. שאלנו. מתברר כי במקום יש מסעדה ענקית וביום שישי ,שהוא יום החופש באלבניה ,הוא מאד פופלארי.
קודם שעזבנו את סרנדה ,ביררנו האם יש צורך בסוכן בכל עיר נמל. יליה מסבירה כי ניתן לעגון במפרץ ולרדת לעיר הקרובה לסיור ,גם בלי סוכן . מאחר ועדיין לא החלטנו לגבי המשך הטיול באלבניה(האם להעמיק פנימה או להסתפק בערי הנמל) אנחנו מחליטים להמשיך ללא סוכן, בהנחה שניתן ליצור קשר עם סוכן בכל שלב. אנחנו מקבלים מעין מסמך port clearence שמאשר יציאה. (ככלל,לא מחתימים כאן דרכון בשום שלב -אלו כרגע הנהלים החדשים)
בדיקה אחרונה של מיכל הדלק לפני יציאה ואנחנו מחליטים שעדיף לתדלק. ג'ורמן ,בעלה של יליה ,מארגן את התדלוק ומצטרף אלינו להפלגה למפרץ קרוב ,לשם תגיע משאית התדלוק . יש כאן ספינות דיג ענקיות וגרוטאות מתכת . אנחנו נקשרים לספינת דיג גדולה, כי אין מקום ברציף. איכשהו הצינור מגיע אלינו והתדלוק מסתיים בהצלחה.

הוצאות
טיפול סוכן באישורים השונים- 50 יורו
עגינה בנמל- מחיר נפרד. 15 יורו ליום( אנחנו נשארנו במפרץ . זה עדיף על הרציפים הלא מותאמים בסרנדה)
אינטרנט- ללא הגבלה -ועד 8 ג'יגה . 7 יורו בלבד לחודש . עשינו 2 חבילות, אחת הכוללת גם שיחות טלפון.
רכב שכור- 35יורו ליום
כניסה למבצר בגירוקסטרו + נסיעה במעבורת המאולתרת- 5 יורו לשנינו
כניסה לבוטרינט- 2 יורו לשנינו
דלק-200 ליטר-230 יורו
סופר/מסעדה/קפה- 80 יורו לערך