קרואטיה-פארקים לאומיים :מסיבת טבע ומים

פארקים לאומיים :מסיבת טבע ומים

אנחנו מתארגנים ביאכטה ליום טיול לפארק הלאומי קרקא ,הנמצאים במרחק 5 ק"מ מסקרדין (מולה אנו עוגנים). מחליטים לשלב מסלול הליכה לאורך גדות הנהר ועד לכניסה ולחזור במעבורת לסקרדין. נהר הקרקא שמתחיל באלפים הדינאריים, מתחתר בחלקו התחתון בקניון עמוק , בתוך סלעי גיר ויוצר סדרת מפלים ואשדות מים שוצפים, הגבוה בהם נופל מגובה של 46 מטר . המפלים נשפכים זה לתוך זה ולבריכות גדולות .
הכל עטוף בעצים וצמחיית מים עשירה . אנחנו נכנסנו מהמפל התחתון , עלינו במעלה המפלים וחזרנו לנקודת ההתחלה. יש במקום שרידי התיישבות עתיקה ,טחנות קמח ישנות שניצלו את כח המים ואפילו מנזר על אי קטן שאפשר להגיע אליו בשיט . למרות שזה לא שיא העונה(כעת אמצע ספטמבר) המקום מלא אנשים .יש נתיב אחד ברור ואנחנו משתלבים בזרם האנושי .המקום מלבב. שבילים חלקם מחופי עץ, גשרוני עץ, נקודות תצפית .מים צלולים ודגים שרק מחכים שתתן להם אוכל. מספיקה תנועת יד המדמה השלכת אוכל, כדי לגרום לחבורת דגים לזנק לכיוון המשוער ולחזור ולהמתין לזריקה הבאה. משעשע לגלות שזה קורה גם בנקודות אחרות בפארק ועם דגים אחרים ויותר מכל מעיד על דגים שהורגלו לבני אדם . גם האווזים בכניסה לפארק מורגלים לבני אדם ומסתובבים כאן באדנותיות. הם תוקפניים ועלולים לנשוך. זהירות.
לפני סיום הטיול כאן ,טל קופץ לשחייה בבריכה התחתונה ,שהיא היחידה שמותר להיכנס אליה. המים כאן קרים (12 מעלות)למרות זאת יש הרבה אנשים במים. אנחנו מוותרים.
ממתינים במעגן ליד הכניסה למעבורת לסקרדין. לוח הזמנים מציין תדירות של חצי שעה . בעוד אנו ממתינים ,התור גדל מרגע לרגע. הסדר נשמר. אין צעקות או דחיפות. מעבורת גדולה שמצליחה להכיל את מירב הממתינים, מביאה אותנו תוך זמן קצר לסקרדין ומשם ליאכטה . חבורת ברבורים זקופי צוואר משייטים ליד הסירה. התוודענו אליהם עוד לפני שיצאנו לטיול בבוקר (כולל לחם שנתנו להם)אז אפשר כבר לקרוא להם "ברבורי הבית" .
מפליגים בנהר הקרקא חזרה לאגם בו עגנו בבוקר , ליד הכפר בליצ'ה וורלוצ'ה.
אוטובוס שעובר בכפר כמה פעמים ביום, מוביל אותנו לעיר סיבניק הסמוכה .
העיר סיבניק , העיר הקרואטית העתיקה ביותר באיזור הים האדריאטי( בניגוד לשורשים ונציאניים או רומיים בערים אחרות ) , יושבת על גדות נהר הקרקא ומוגנת היטב ע"י 3 מבצרים שאיפשרו לה לפרוח . ב-1895 היא אף הפכה לאחת הערים הראשונות בעולם שעשתה שימוש בכח המים לייצור חשמל. העיר העתיקה יפה ומירב המקומות המעניינים נמצאים במרחק הליכה. בסמוך ,על ראש הגבעה ,מתנשא מבצר סנט מיכאל, ממנו נשקף מראה פנורמי של כל האיזור. מרהיב! מקום נוסף מעניין במיוחד, הוא קתדרלת יעקוב הקדוש. כנסייה שנבנתה במאה ה-15 במשך 100 שנה. בין היתר היא מכוסה עבודות פיסול מושקעות של האמן יורי דלמצ'יק, לרבות 71 דמויות פנים נטורליסטיות של 71 מתושבי העיר ופסלי אדם וחווה תלויים לצדי אחד השערים. ברחבת העיר ניצבים ארמונות הבישוף והרקטור.
למחרת אנו מתכננים להגיע לפארק הלאומי פליטביצה הנמצאת במרחק של כשעתיים וחצי נסיעה מהמקום בו אנו עוגנים. לאחר חיפושים, אנחנו מוצאים מקום אחד פתוח שמשכיר רכבים(בין יתר עיסוקיו) ומוצאים את עצמנו עם הרכב הכי יקר שלו (והיחיד שנותר..) .קיבלנו רכב אאודי a5 עם מושבי עור וכל הפינוקים.
נסיעה נוחה בכבישים סלולים היטב(כולל במנהרה באורך 6 ק"מ) ואנו מגיעים לפארק וחונים בתוך יער צפוף עצים ,עם עוד עשרות רכבים אחרים.
פליטביצה מוגדר כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו ויש בו 16 אגמים עיקריים לאורך נתיב זרימה בן 8 ק"מ ואין ספור מפלים שבגבוה שבהם המים נופלים מגובה 78 מטר. כמו בקרקא, זהו איזור סלעי קרסטי. תוצרי בליית הגיר במים שוקעים ומצטברים וביחד עם פעולת אצות וטחב יוצרים מחיצות וסכרים בתהליך אין סופי(חלק מהמחיצות מתפרקות בזרמי המים) וכן משפיעים על צבע המים : כל הגוונים של כחול וירוק והרבה טורקיז. הפארק ענק ויש בו מספר רב של מסלולים מסומנים באותיות ומספרים. יש כאן צבא של מדריכים במדים המוכן לייעץ לגבי מסלול מותאם למטייל , החל מ3-4 שעות ועד 9 שעות. חלק מהסלולים משלבים נסיעה ברכבים /אוטובוסים של הפארק ובמעבורות . למרות שיש המוני אנשים ,אין תחושת צפיפות, בגלל הגודל של המקום ומבחר המסלולים . אנחנו בחרנו במסלול בן כ-5 שעות. הטבע המרהיב אופף אותנו מכל הכיוונים .הוא משתקף במימי האגם הצלולים כמו במראה. צמחייה ירוקה נאחזת בסלעים ובגדות האגמים ,מפלים ניגרים במרץ , מערות ענק שניתן לטפס בתוכן(יש מעט נטיפים) ולתצפת על האיזור . אגב הסמל של השמורה הוא דוב. מתברר שיש כאן כ-150 דובים הנמצאים בסכנת הכחדה וכן איילים ,זאבים ,חזירי בר ועוד. רובם שומרים מרחק מבני האדם וטוב שכך . אנחנו פגשנו ברווזים שהתקרבו אלינו באגם ,בשביל האוכל ודגים שנראים היטב במים השקופים ןמן הסתם זוכים גם הם לכיבוד, מתיירים חולפים. הזמן חולף ביעף. המסלול מסתיים בעלייה תלולה למדי במעלה הקניון ונותן הזדמנות לראות את הפארק מלמעלה. אוטובוס נוסף מסיע לנקודת ההתחלה וליציאה מהפארק. היה מרשים!!

סיכומון: חגיגה של טבע ומים אמרנו? אם צריך לבחור, הפארק הלאומי פליטביצה "לוקח" בגדול!
ועוד: על יחסיות המונח טבעי -קשה למצוא טבע לא נגוע . היכן שיש בני אדם,יש בד"כ גם השפעה חזקה על הסביבה, הצמחים ובעלי החיים, לטוב ולרע.

ואחרון :על יחסיות מושג היופי- ראינו כאן קבוצות מאורגנות של יפנים .שמתי לב שכולם לובשים בגדים ארוכים. הנשים בעיקר, מצוידות בכובעי ענק רחבי שוליים, משקפי שמש גדולים,מטריות וכמה נשים אף חובשות כפפות בד מעודנות. הניגוד לתיירים המערביים הלבושים בבגדים קצרים, בולט. עדי מאירה את עיני ,כי היפנים ,כמו במדינות אסיאתיות נוספות,מחשיבים עור לבן וצח כסמל היופי. בתרבות המערבית ,שיזוף עדיין מסמל יופי ומושקעות שעות להשגתו , למרות הסיכונים. (לא נכנס כאן לסיבות).

ואני? בעד להיות "חכם בשמש" ,יהא צבעך אשר יהיה..

נשארו כמה ימים לפני שעדי עוזבת אותנו. אנחנו חוזרים לעגון בשפך נהר הקרקא לים , ליד המבצר . מטיילים באיזור ברגל ובאופניים. המים קרים מדי לשחייה, אבל אפשר לשוט בקייק . הולכים בערב 20 דקות בכביש חשוך ביער, לעיירה ז'בלצה הסמוכה, שם מצאנו מסעדה לפרידה חגיגית מעדי. למחרת מקפיצים את עדי עם היאכטה לרציף של נמל סיבניק ,בסמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית וחוזרים לעגון ליד המבצר. טל נשאר איתנו .

קשה להיפרד. חיבוקים אחרונים . להתראות במפגש הבא !!!