ארבעה ימים של הפלגה מגיברלטר ואנחנו מגיעים לאכיפלג האיים הקנריים :7
איים עיקריים ועוד איים קטנים יותר השייכים לספרד, סה"כ כ 2 מליון תושבים
לערך . מקורם של האיים בהתפרצויות געשיות שעלו מתחתית האוקיינוס וזרמי לבה רותחים
שהתקררו במים ויצרו את האיים לפני 30 מליון שנה!
אנחנו ביקרנו באיים –גרסיוסה,
לנזרוטה, טנריף וגרנד קנריה והנה מקצת ממה שחווינו:
גרסיוסה: ( graciosa) –600 תושבים מאכלסים 2 ישובים באי הקטן הזה ,ששומר באופן מכוון
על צביון טבעי ככל האפשר. זה אומר- שרוב השטח מכוסה בדיונות של חול וצמחייה מדברית
. גם הרחובות בישוב הם חוליים ,ללא אספלט . שבילי אופניים מעפר כבוש מובילים
לחופים יפהפיים הנושקים לכמה הרי געש ישנים. תערובת של צבעי שחור וצהוב, יוצרים יחד עם המים הכחולים תמונה עוצרת נשימה. גאות ושפל , יוצרים תנועתיות בקו החוף, מגלים סלעי לבה שחורים שהמים כיסו אותם בזמן גאות ומתגלים בשפל וחוזר חלילה.מעבורות קבועות מהאי לנזרוטה הסמוך, פורקות נודיסטים ותיירים מחפשי שלווה, חלקם מגיעים עם אוהלים ומתנחלים באיזורים המיועדים לכך. .יש
מספיק מקום לכולם והשקט לא מופר. יש כאן מספר מסלולי טיול , לאורך ורוחב האי, כולל
טיפוס לגבעות הגעשיות (זהירות- השבילים לא מסומנים באופן ברור ויש הרבה סלעים
משוחררים שיכולים ליפול ) .
בעיירה הראשית קלטה דל סבו :בתים לבנים, רובם נטולי חצרות ,דלתותיהם נושקות לרחוב, גינון מינימלי בעיקר של
קקטוסים, כמה רכבי ארבע על ארבע מאובקים ונמל קטן ורגוע . בכיכר המרכזית יש כנסייה נחמדת על שם בתולת
הים. מפתיע לראות את העיצוב הימי של המקום, משוטים ,רשתות דיג,
עוגן סירה ושאר פריטים ימיים ששינו את ייעודם המקורי ,מקנים למקום חזות צעירה יותר ועדכנית. 2 קשישות
לבושות כובעי קש יחודיים מפטפטות ביניהן . הן אחראיות לסדר ולניקיון . אנחנו רואים
את הכובעים האלה על עוד אנשים במקום וגם במוזיאון האלוורה המקומי , שם הוא נמכר
כמוצר ייחודי לאי ,בצד מוצרים על בסיס אלוורה מקומית וכמה פלקטים ותמונות ,המספרים
את הסיפור של האי . המקום משווק עצמו כ"מוזיאון הקטן בעולם" ,שזו דרך מעניינת
למשוך יותר קהל לחנות שלך , במיוחד ששלט מכריז בגדול שהכניסה חינם!!
סיכומון: גרסיוסה הוא האי הכי פחות מפותח וממוסחר שהיינו בו וזה גם סוד קסמו.
לנזרוטה- (lanzarote)- הרביעי בגודלו בארכיפלג , 140,000 איש חיים באי שנופיו הגעשיים
דרמטיים ,נראים בכמה מהאיזורים כשייכים לכוכב אחר. אנחנו עוגנים בנמל הישן של עיר הבירה ארסיפה (arrecife) . המקום יפה ונמצא מול מבצר עתיק אבל הוא מלא למדי ביאכטות
וצריך לקחת בחשבון גם את הפרשי הגובה בין גאות ושפל(3 מטר) שלא נמצא את עצמנו על
הקרקעית...יעל ועופר מישראל שהמליצו על המקום ,כבר נמצאים כאן זמן מה ומגלים לנו
כי מתחת למים יש עוגן מת ,ואנחנו נקשרים אליו. עכשיו אפשר לצאת לתור את האיזור ויש
בהחלט מה לראות כאן:
עיר הבירה ארסיפה, החלק העתיק יותר מרושת סמטאות מרוצפות אבן ,
טיילת רחבת ידיים הנמתחת לעבר נמל , חנויות ותיירים . יש כאן גם גשר עתיק על פני לגונה .
רכב ששכרנו הביא אותנו לפארק הלאומי טימנפאיה ( timanfaya )הנמצא על שטח של כרבע מהאי /במהלך שש שנים
במאה ה-18 היו כאן כמאה התפרצויות געשיות גדולות, שהקנו למקום מראה של כוכב זר. הכניסה
למקום בכביש מתפתל וצר הנדחק בין שדות וגבעות של אבני לבה שחורות ואפורות ומשטחי
אדמה אדמדמים וצהובים . פה ושם שיחים יחודיים נאבקים לשמור על חייהם במדבר האבנים
הזה.
למעלה ממתינים אוטובוסים לסיור של כארבעים דקות ברחבי הפארק בלווי הדרכה צמודה.
(ככלל, הסיורים כאן הם בליווי בלבד. יש אופציה לסיורים רגליים בהרשמה מראש באתר
באינטרנט ולמספר מצומצם של אנשים בכל פעם ו..סיור עם גמלים למי שמחפש עוד
ריגושים). החוויה מהממת בעוצמתה . הנוף הקודר הזה, מצמרר לעיתים ,כשרק 13 מטר
מפרידים ביננו לגזים ואדים לוהטים בטמפרטורה של עד 600 מעלות. וכהמחשה בסוף הסיור: מראים לנו כיצד חציר שמונח
על פתח קטן בהר עולה באש תוך שניות ואיך מים שנשפכים לחור אחר הופכים באחת לקיטור
רותח המזנק למעלה כמו מזרקה. תזכורת לכמה קטנים אנחנו מול איתני הטבע וכמה פגיעים
.
לסיום אופטימי יותר של הסיור הזה- יש כאן מסעדה שמנצלת את האנרגיה של החום האצורה
כאן לבישול. על פתחו של לוע הונחה רשת ענקית ועליה מניחים ירקות ובשרים. מנגל מן
הטבע.
וגם...תנור שאפשר להתחמם לידו , מפלט
מהקור המקפיא שעל ההר.
מומלץ לבקר גם במרכז המבקרים,לתערוכה מעניינת על הרי געש בכלל ועל הפארק בפרט.
טיפ קטן: מומלץ להגיע לפארק בסמוך לפתיחתו .זהו אחד המקומות הכי מתויירים באי ובהתאם התורים בכניסה ארוכים ויכולים לקחת גם שעתיים !
עוד באיזור: העיירה אל גולפו(el golfo)על שפת האוקיינוס. זרמי לבה שהתקררו במי האוקיינוס יצרו כאן ובעוד
מקומות סמוכים ( כמו לוס הרווידרוס), צורות מרהיבות . טיילת שנבנתה כאן נושקת לאוקיינוס ומאפשרת
להתוודע מקרוב ליצירות הטבע ,כשברקע גלי ענק מכים ללא הרף ומהווים תפאורה מושלמת.
עוד יצירה של הטבע- האגם הירוק( lago verde)שקיבל צבע ירוק זרחני ממי מינרלים וולקניים ומיקרו אורגניזמים. הכניסה למי האגם אסורה למי שתהה. רצועה של חוף מפרידה בין האגם לאוקיינוס. מרשים. ק"מ ספורים דרומה ניתן לבקר בבריכות המלח שעדיין פעילות. בדרך חזרה אנחנו
עוברים בדרך היין: כאן מגדלים גפנים בצורה ייחודית: כל גפן נטועה בשוחה בקוטר 4-5
מטר ועומק מטר ומוקפת בגדר אבנים בצורת חצי עיגול. שיטה זו מאפשרת לשמור על הלחות
מהטל הלילי וכן מגינה על הגפן מהרוח. יש כאן הרבה יקבים ואפשר לעצור ולטעום .לסיום
אנחנו מטפסים למבצר המשקיף על העיירה טג'י(teguise)
עיירה עתיקה ,שהיתה בירת האי בעבר. בעיירה היפה שבתיה לבנים ביקרנו בעבר ביום ראשון ,יחד עם עופר ויעל ,ביום השוק. השוק הגדול משתרע על פני רחובות רבים . מה שמעניין
כאן זה פחות הסחורה המוצעת, שהיא סטנדרטית לחלוטין ויותר מופעי רחוב, זמרים בודדים
או בלהקות, בסגנונות שונים , בככרות ובמסעדות ,באווירה מדליקה ומקפיצת רגליים. כמו שנאמר :מוזיקה טובה וחברה נעימה מרחיבים
דעתו של אדם . כן.
היעד הבא, האי טנריף (Tenerife) האי הגדול ביותר בארכיפלג האיים הקנריים. קצת פחות מ24 שעות הפלגה עם רוח גבית, מביאות אותנו לחלק
הצפון-מזרחי של האי, לאיזור סנטה קרוז( santa cruz) ,עיר הבירה של האי וגם אחד משני ערי הבירה
של האיים הקנריים. מחליטים להכנס למרינה בעיר כדי שנוכל לבקר כאן בנוחות .נסיון לברר בקשר, מה המחיר ליום נתקל בסירוב בלתי מתפשר. מחייבים אותנו להגיע למשרד
שלהם עם כל המסמכים כדי שהם יוכלו לתת לנו הצעת מחיר מדוייקת.(אופציה נוספת זה
לבקש הצעת מחיר בכתב מראש...לא רלוונטי למצבנו הנוכחי). מרגיז .בסופו של דבר אנחנו
נכנסים למרינה שנמצאת ממש בלב העיר ונשארים כמה ימים.
העיר מודרנית ותוססת , אך חסרת חן. אם
מתרחקים קצת מהמרכז נתקלים בשכונות עוני צפופות . בתי קוביות ושיכונים, צבועים בחלקם
בצבעים עזים , אופטימיים.טיפוס לראש גבעה ,דרך שכונה כזאת, מאפשר תצפית מרהיבה על
העיר והנמל. חג המולד מתקרב והעיר מתקשטת
בנורות צבעוניים ובמיצגים דתיים ומושקעים
,המתארים סצינות מפורטות מחייו של ישו בארץ ישראל .אנשים מחכים בתור ובסדר מופתי
בוחנים את המיצג . המקום הכי מפורסם באי הוא הר הגעש הפעיל טיידה (teide )והפארק סביבו . ההר מתנשא לגובה של
3718 מטר מה שמביא אותו לתואר ההר הכי
גבוה בספרד ולסיבה העיקרית להגעתנו לטנריף.
לפני שקובעים מועד לעלייה לטיידה חשוב לבדוק את מזג האוויר. גשמים וערפל פוגמים
בתצפית ואם הרוחות חזקות אז הרכבל מושבת . מזג האוויר מחייך אלינו . קדימה סע!! הדרך
להר עוברת מנוף מדברי וצחיח באזור החוף ליער של עצים ירוקים (בעיקר האורן הקנרי). הכביש
נושק מעת לעת לעננים קצפתיים, לבנים . ככל שמטפסים הנוף שוב חוזר להיות צחיח
ברובו, עם מעט שיחים שהצליחו להסתגל לסביבה קשוחה .ככה כנראה נראה כוכב הלכת
מאדים: מתברר כי יש דמיון בין תנאי הסביבה והתצורות הגיאולוגיות במאדים ,לכדור
הארץ ולכן נערכים כאן מחקרים שונים, למשל בדיקת כלי רכב רובוטיים שיוכלו לנוע על
מאדים ולחפש שם חיים.
הנסיעה ברכבל אורכת כ-8 דקות ואנחנו מעפילים לגובה של 3550 לתחנה הסופית. עליה במקטע
האחרון ללוע עצמו אפשרית בהרשמה מראש למספר מוגבל של מטיילים ביום,למיטבי לכת עם
נסיון בטיפוס בסביבה דלת חמצן. קר כאן מאד
.הנוף נפרש למלוא העין, בראשיתי ,עוצר נשימה , תרתי משמע. מה שנראה כשביל עם עליות
וירידות קלות 'מתגלה כשביל אתגרי שדורש עצירה תכופה להסדרת הנשימה (בגלל מחסור בחמצן) בחלק מהמקומות
יש פתחים מעשנים בריח של ביצים סרוחות. בקיצור: חוויה שמערבת את כל החושים.
טיפ קטן: העלייה ברכבל מומלצת, אבל אפשר לחוות כאן את הטבע בעוצמה לא פחותה, באמצעות
טיול באיזור. יש כאן המון מסלולים מסומנים ,כולל פארק סלעים געשיים שיצר הטבע.
עוד בטנריף-העיר לה לגונה(laguna la ) עיר הבירה הקודמת של טנריף,המוכרת כאתר מורשת ע"י אונסקו. רחובות רחבי ידיים, ככרות ,ארמונות ומבני ציבור יפהפיים ,אוניברסיטה וכנסיות רבות. שפע של צמחים ועצי דקל . אחד
המאפיינים העיטוריים הבולטים כאן הוא שימוש בעץ מגולף - דלתות , חלונות, מרפסות
וחצרות פנימיות. גם בתים פרטיים רבים
שומרים על המאפיינים והאופי הקולוניאלי של המקום . במרכז העיר כנסיית ההתעברות של מדונה, היא הכנסייה הכי עתיקה בטנריף. יש כאן תמונות
של מדונה בהריון ושפע יצירות אומנות. מגדל הפעמונים הסמוך נבנה בנפרד ואנחנו טיפסנו 7
קומות כדי לצפות על העיר מלמעלה. מישהו מאיתנו לא מתאפק ומקיש בענבל הפעמון ,מה
שהפיק כמה צלילים חזקים להפתיע . בדרך למטה, ראינו שלט שמבקש לא לצלצל בפעמון , מה
שאומר שאנחנו לא היחידים ...לא נרשמה
נזיפה מצד הנזירה, שבכניסה למרות שלא היו אנשים נוספים בעת הביקור. הטיול בעיר מהנה וניתן ומומלץ להיכנס למבנים ולהתרשם מהחצרות הפנימיות וההדר שלהם.(בהרבה מארמונות העבר, יש משרדים ממשלתיים/עירייה כיום אך ניתן לבקר בהם ללא בעיה)
מטנריף אנחנו ממשיכים לאי גרנד קנריה (grand canaria) .המרחק קצר, כ-55 מייל ,אך הרוחות נגדיות ואנחנו
נאלצים לבצע גלסים כל הדרך (מעין זיג זיג) מה שמאריך את ההפלגה ל-17 שעות הפלגה
אקטיבית ומעייפת . אנחנו עוגנים מול עיר הבירה,לאס פאלמאס (las
palmas )(ועיר הבירה השנייה של הקנריים) במפרץ רחב
ידיים ליד המרינה המקומית והנמל. העיר
העתיקה קטנה יחסית ויש בה קתדרלת ענק מרשימה ,הראשונה שנבנתה בקנריים. בזמן הביקור התקיימה
כאן מיסה של יום ראשון והכמרים צעדו בתהלוכה בתוך הכנסייה תוך כדי מחיאות כפיים. בכיכר שבה נמצאת הקתדרלה ,יש מספר מבנים
קולוניאליים יפים ,משולבים במרפסות ועיטורי
עץ ,כולל בניין העיריה וארמון הבישוף. ברחבה לא רחוק משם נמצא מוזיאון קולומבוס
,שמנציח את ביקורו של קולומבוס במקום בדרכו לגילוי העולם החדש. חזיתו של המבנה
מקושטת באבן בזלת ירוקה ועמוסת עיטורים ופסלים. באיזור שמול המרינה נמצאת שכונה
שנבנתה במאה ה-19 בסגנון המקומי ,עטופה גנים ומזרקות ,כולל המלון הכי עתיק
באי" מלון סנטה קטלינה" (נבנה ב1890). למי שרוצה לראות את העיר במבט על,
מומלץ לטפס על אחת הגבעות הסמוכות. אנחנו עלינו באופניים על אחת הגבעות ,בראשה שוכן
בית חולים פסיכיאטרי מכוער, שהיה פעם בסיס צבאי. מסביבו מדשאות שנושקות לקצה ונשקף מהן
נוף מרהיב . המקום נטוע באיזור של שכונות עוני והרושם הכללי הוא של הזנחה.
החצר
האחורית של האי, הרחק מאיזורי התיירות המטופחים.
במרחק של כחצי שעה נסיעה מהבירה ,נמצאת ארוחס (arehucas) ,עיירה קטנה והררית שהדרך אליה עוברת במטעים וצמחייה
עשירה. במרכז העיר העתיקה הקטנה ,נמצאת כנסיית סן חואן באוטיסטה הגדולה, שמזכירה
בסגנונה עתיר הקישוטים את האומן גאודי ואכן מתכננה היה תלמיד של גאודי. עוד במקום
מזקקת רום בת מאות שנים, שמייצרת עשרות סוגי משקאות וליקרים מקני סוכר ,מראשוני
הגידולים באי . הצטרפנו לסיור מודרך מעניין במבנה ההסטורי, כולל טעימות נדיבות במיוחד של כ-15
סוגי משקאות . ללא הגבלה...כן. לא פלא שכל המבקרים יוצאים מכאן שמחים ועליזים !!
בעיר יש כמה גנים ציבוריים יפהפיים עם קקטוסים, דקלים ועצי דרקון עבי גזע ודמויי פטריה ,אותם ניתן לראות בכל האיים הקנריים . עץ הדרקון נחשב כצמח מוגן, בשל היותו בסכנת הכחדה בטבע.
האגדה מספרת כי כאשר דרקונים מתים הם הופכים לעצי דרקון והשרף האדום שלהם הוא דמם של הדרקונים. אולי זו הסיבה שהמקומיים מייחסים לו יכולות רפואיות וגם..יכולת לגרש שדים ומכשפות . כל שצריך לעשות זה לשרוף כמה זרדים שנקטפו מהעץ. למי שצריך דחוף לגרש איזה שד, לא צריך להרחיק נדוד. העץ נמצא גם בישראל.
עוד עיירה נחמדת היא טלדה( telde) שבליבה עיר עתיקה ואחוזות עם שטחים חקלאיים ובתים גדולים. בשכונה
הסמוכה לכיכר המרכזית, תלויים בסמטאות ,על הקירות במרחקים קבועים ,צלבים מעוטרים מעץ ,מסמנים כי כאן גרים אנשים מאמינים.
ומה עם טיול בטבע? ברור שכן. יש כאן הרבה מסלולים בטבע, אנחנו בחרנו בזה שיוצא
מהעיירה פיגרס( figras) בצפון האי ,לקניון עמוק ולנחלים בתחתיתו . בתחתית
הקניון מצאנו שרידים של מלון ספא, שפעל כאן עד למלחמת האזרחים בספרד ב1938.
האטרקציה כאן מעבר למיקום , היו המים עצמם ,שהוכרזו כבריאים במיוחד ומכילים סודיום
ביקרבונט(כמו בסודה לשתייה למשל) וטובה על פי הפרסום , כנגד כל מיני מחלות עור,קשקשים ועוד. לא יודעת
לגבי הצלחות של המקום בריפוי מחלות עור, אבל סביר להניח שהמים המפכים,הצמחייה
העשירה והשקט ,תרמו באופן חיובי לבריאות הנפשית של האורחים וזה לא פחות חשוב! כמה
שעות של טבע מרוכז ולא מעט יזע במעלה הקניון ואנחנו חוזרים לציוויליזציה :
שזה אומר ביקור בסופר המקומי שם אנחנו נתקלים בקופסאות תמרי מג'הול , שאהובים עלינו במיוחד ,אך לא נתקלנו בהם כמעט במסענו עד כה .שמחנו לגלות כי על הקופסא יש מדבקה מישראל. התענגנו על כל ביס . ד"ש מתוק מהארץ.
וגם פסטיבל צוהל ברחובות העיר לאס פאלמס ,לכבוד שלושת המלכים או השליחים ,שפגשו את
ישו : מלכיאור , גספר ובלשצר. החגיגות החלו בבוקר ה-6.1 בנמל, בשיירה של סירות וגוררות שליוותה את המלכים ונמשכת בערב בתהלוכה של כרכרות ומשאיות עם במות מעוטרות עליהם עשרות
רוקדים בשלל תחפושות ותלבושות , מוזיקה וצבעים מהבהבים. שלושת המלכים רכובים על
גמלים ומלווים כל אחד בפמליה משלו. סוכריות נזרקות לעבר הקהל ואם זה לא מתוק מספיק , לילדים הנרגשים מצפה עוד בוקר של הפתעות: הם משאירים את הנעליים שלהם בלילה מחוץ לדלת (כדי שהמלכים ידעו כמה ילדים יש בבית )ובבוקר הם מוצאים בהם הפתעות וממתקים שהמלכים נתנו להם. מקסים.
אגב גם
כאן יש המון מצגות על חיי ישו ,חלקן מושקעות במיוחד ,עם תאורה ,דמויות ומתקנים
נעים ויש גם מצגת עם פסלים מחול על חוף הים. בקיצור חגיגה דתית מושקעת לכל המשפחה
וסיום חגיגי ראוי לשהות שלנו באי הזה.
סיכום: ברחבה הגדולה שמול הקתדרלה בעיר לאס פאלמס בגרנד קנריה, יש מספר
פסלים גדולים של כלבים. הכלבים מופיעים גם בדגל של האי ושל עוד כמה איים ובכלל בדגל
של ארכיפלג האיים הקנריים כולו . וזאת למה? יש רבים הסוברים כי מקור השם קנרי הוא
במילה הלטינית canaria או canis שפירושו כלב וניתנה
ע"י הרומאים שהגיעו לאי והבחינו בכלבי פרא גדולים במיוחד. בגרסה אחרת-האי
נקרא על שם כלבי ים מסוג מסויים שהיו באי בעבר ונכחדו . עוד גרסה- התושבים הקדומים
של האי, הגואנצ'ים , התייחסו לכלבים כאל קדושים וסגדו להם (יש אפילו הקשר לאלה
המצרית הקדומה עם ראש הכלב-אנוביס) וזהו המקור לשם. היום הגרסה היותר מקובלת ע"י הסטוריונים
היא, כי מקור השם במתישבים המקוריים של האי מהשבט קנרי(canarii ) מצפון אפריקה . כך או כך-הכלבים כבר מוטמעים
עמוק בהוויה המקומית וכנראה ימשיכו להוות סמל של האיים הקנריים.
ומה עם ציפור השיר הקנרית? במקרה זה הציפור נקראת על שם האיים, שמהווים איזור
מחייה עיקרי שלה.(יחד עם האיים האזוריים ומדירה). הציפור הובאה לאירופה על ידי
מלחים ספרדיים והיא הפכה לפופולארית במיוחד ,עקב יכולת השירה המופלאה של הזכר.
ועוד: בגן היפה שמקיף את המלון העתיק באי גרנד קנריה, נמצאת אנדרטה מפירת שלווה .
האנדרטה מראה אנשים הקופצים למותם מצוקים. היא מסמלת את הכיבוש האכזרי של האיים
הקנריים על ידי הספרדים שהפכו את הילידים לעבדים וכפו את הנצרות, תוך רמיסה של
תרבות עשירה ומחיקתה כמעט ללא זכר. רבים מהילידים מתו במהלך הלחימה ואחריה מרעב,
עינויים, מחלות ולא בהכרח בהתאבדות והאנדרטה מהווה תזכורת לעוולות שבני האדם מסוגלים להם .
ואחרון: אנחנו ממשיכים באוקיינוס האטלנטי בנתיב המחבר בין אירופה אפריקה ואמריקה
,נעזרים ברוחות הסחר שאפשרו לספינות האירופאיות, לצאת למסעות הפצת נצרות וגילוי של
עולמות חדשים.
פנינו לאיי קאבו וורדה האפריקאיים. ועל כך בפוסט הבא.
נספח- מחירי מרינה לסירה בגודל שלנו: טנריף-סנטה קרוז: 45 יורו ו-2 סנט (לא פחות...) כולל חשמל ומים.
גרנד קנריה-לאס פאלמס- 15.5 יורו כולל חשמל ומים. המרינה היא
עירונית ולכן המחיר הזול. בהתאם מלא כאן וצריך להרשם ולהמתין
שיתפנה מקום. לנו זה לקח כמה ימים. בינתיים משלמים כ-6 יורו
ליום בעגינה במפרץ הסמוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה