יום שישי, 2 בנובמבר 2018

ארה"ב -החוף המזרחי-מפילדלפיה עד סטרטפורד- על רוחות ורוחניות

אנחנו יוצאים צפונה מדלאוור סיטי לפילדלפיה ( philadephia ) ,הזרם החזק בנהר דלאוור דוחף קדימה ומוסיף כ-3 קשר למהירות ההפלגה.  התנועה בנהר ערה מאד , בעיקר אוניות משא וגוררות הדוחפות/ מושכות מטעני ענק ,חולפות מטרים ספורים מאיתנו .  שעתיים של הפלגה, מביאות אותנו אל מול העיר הענקית פילדלפיה ( כמליון וחצי תושבים) השייכת למדינת פנסילווניה.  גדות הנהר מגודרות ברובן  ויש הרבה פירים נטושים עם שלטים האוסרים על עגינה ועל כן אנחנו  עוגנים ליד אי קטן ( (pety island הנמצא בגדה הנגדית ושייך למדינת ניו ג'רסי

אנחנו לבד כאן. מקום שקט ופסטורלי. צמחיית ביצה והרבה אווזים וצפורים .  10 דקות הפלגה בדינגי ואנחנו בגדה הפילדלפית מחפשים מקום לקשור את הדינגי. באין רציף עירוני אנחנו מחפשים תחליף...ולא מוצאים. בסופו של דבר נקשרנו לרציף עץ בפיר ענק, שמשמש בחלקו למעבורת מקומית.  

בלב לא שקט יוצאים לטייל בעיר. יש מופע קיץ באחד הפארקים ואנחנו נוסעים לשם.  את המופע פותחת להקת נשים עם זרי פרחים לראשן ששרות שירי עם בלקניים, במופע משמים במיוחד...אכזבה קלה נרשמת ,אבל אז מתברר כי מיד אחריהן יש מופע של להקה אפרו-קובנית ,שמרימה את על הקהל על הרגליים ,במופע מדליק ומלא אנרגיה.  ככה חוגגים את הקיץ!!
חזרה לדינגי. איפה היא ? ובכן – 3 מטר מתחתנו ,בגלל השפל.  אין סולם ונדרשים כישורי אקרובטיים כדי להגיע אליה. אפשר להמתין לגאות שתקרה באמצע הלילה  או...שאני אמתין לאמיר במרינה פרטית בפיר סמוך, בשעה שהוא ינסה להגיע לדינגי . התוכנית הוכתרה בהצלחה , לא לפני שהצלחנו לשכנע (בקושי רב)את השומר החשדן לתת לי להכנס למרינה ולמתין שם לאמיר ( כמובן שהוא ממשיך לעקוב אחרי, כדי לוודא שאני לא זזה מהמקום ).
מסקנות ביניים : הגדה הפילדלפית ממש לא ידידותית למבקרים כמונו ועל כן צריך למצוא אלטרנטיבה.
למחרת אמיר יוצא לסיבוב עם הדינגי בקרבת היאכטה, בצד השייך לניו ג'רסי ומאתר מרינה קטנה שבעליה מסכים שנשאיר שם את הדינגי. יש.  כמה דקות נסיעה לתחנה המרכזית ומשם באוטובוס נוסף ,חוצים את הגשר לפילדלפיה. (יש גם רכבת המקשרת בין גדות הנהר).

בדרך עוברים בסביבה שמשדרת מצוקה עם שורות של בתים קטנים ומוזנחים . הרבה דלתות עם סורגים וזבל זרוק ברחובות. התחנה המרכזית מעוררת חוסר נוחות : תערובת של חסרי בית ומקבצי נדבות ואנשים ששרועים בקרנות רחוב ועל המדרכות . מתברר שאנחנו נמצאים בליבה של העיר קמדן (Camden) , שבעבר הוכתרה כעיר המסוכנת ביותר בארה"ב וגם ההווה שלה לא מבטיח : 44% מתושביה נמצאים מתחת לקו העוני ,מה שמכתיר אותה כעיר הכי ענייה בארה"ב . החצר האחורית של אמריקה השבעה.

בימים הבאים ביקרנו בכמה מאתרי החובה בפילדלפיה : היכל העצמאות (המקום בו חתמו על הכרזת העצמאות וחוקת ארה"ב ) ,  סמל המהפכה האמריקאית -פעמון החירות ( שצלצל בין היתר ביום הכרזת העצמאות של ארה"ב ) , היכל העירייה (עתיר הקשוטים והפסלים ) שוק רידינג טרמינל (שוק מקורה שפועל מאז 1893 ושומר על אווירה מיוחדת ),  סמטת אלפרט (elfreths alley- הנושא בתואר "הרחוב המיושב ברציפות ,העתיק ביותר בארה"ב ") , הרובע הסיני (שיש בו שער מעוטר יפהפה מתנה סינית לעיר) והבית של בטסי רוז שנחשבת ליוצרת הגרסה הראשונה של הדגל של ארה"ב. (אין עדות הסטורית אמינה לכך, אבל זה  לא ממש משנה להמוני התיירים שפוקדים את הבית ואת חנות המזכרות הקטנה).
 ועוד :קפצנו לביקור קצר במוזיאון לתולדות יהדות אמריקה ול"מדרגות של רוקי", שהן למעשה מדרגות המוזיאון לאומנות של פילדלפיה,שעליהן צולם סילבסטר סטלון בפוזה מפורסמת בסרט רוקי . בעבר אף הציבו פסל של רוקי במקום, אך הוא הוסר לבסוף ,עקב התנגדות מועצת העיר שחשבה שזה לא מכובד מספיק...עם פסל ובלעדיו ,המקום מהווה אחד האתרים המתויירים ביותר בפילדלפיה . 
גולת הכותרת בעיני ,היא  הביקור בבית הסוהר eastern state   בן 142 השנה,שהיה בית הסוהר הגדול והיקר ביותר בארה"ב בתקופה בה נבנה (1829). התפיסה המהפכנית לזמנו ,שניתן לשקם אנשים ע"י כך שגורמים להם לחרטה אמיתית יושמה בתכנון הבניין ,על ידי בניית מאות חדרים מבודדים עם חלון קטן בתיקרה , ציוד מימנימלי וספר תנ"ך בכל חדר. האסיר היה אמור להרהר במעשיו ולהגיע לתובנות וחרטה בשקט מוחלט.  בהתאם,  תקשורת בין אסירים ,מכל סוג היתה אסורה ונענשה בחומרה בעונשים קשים(ואף סדיסטיים).  הכלא היווה מודל לעוד בתי סוהר רבים בארה"ב . רק 80 שנים אח"כ ,המקום שונה לבית סוהר "רגיל" ואיכלס בין היתר ,אנשי מאפיה רבים ביניהם אל קפונה (בחדר מהודר להפליא) וגם עבריינים יהודים (שהקפידו לחגוג את החגים בבית הכנסת בכלא) . עוד דייר מפורסם חריג שהוכנס לכלא ב-1920  היה הכלב "פופ" , כלבו של המושל של פלדלפיה ,שאף קיבל מספר אסיר . כוונת המושל  היתה למעשה להשתמש בכלב ככלי עזר בשיקום אסירים (תפיסה חדשנית לזמנו)  אך זו לא הובנה כהלכה בציבור  והעתונים  פרסמו כי הכלב הוכנס למאסר עקב "רצח חתולתו של המושל" ....
מאז פונה הכלא ב- 1971הוא עבר הסבה למרכז מבקרים,אך הרבה מהתאים וכמה אגפים בו נשארו נעולים מה שמהווה כנראה (יחד עם ההסטוריה הקשה של המקום)  כר פורה לדמיון.......  יש מאות עדויות על תופעות על טבעיות שחוו מבקרים: דמויות שחורות, פרצופים מעונים על קירות , יללות , לחישות, בכי ,אנרגיה שלילית שאוחזת בחוזקה באדם, או סתם יד שטופחת על שכם . 

סיכומון- אז יש או אין רוחות רפאים ? 60 קבוצות שונות של חוקרים של העל טבעי ,הגיעו הנה במהלך השנים  וכולם אישרו שיש הוכחות לקיומן . כך או כך,זה בהחלט הכלא הכי "רוחני" שהייתי בו . מומלץ בחום.

ועוד- פילדלפיה המכונה גם פילי ( philly) ונחשבת כמקום הולדתה של ארה"ב ,מלאה במבנים עתיקים יפים, פארקים רחבי ידיים וכיכרות מרשימות  .לא מעט מקומות נושאים בהתאם, את כתר הפעם הראשונה בארה"ב: למשל , בית החולים הראשון,  העיתון הראשון, הכנסייה האפרו-אמריקאית הראשונה וגם philly cheesstake שנולד כאן ומפורסם בכל ארה"ב ויש לו אפילו ערך משלו בויקיפדיה.

ביום חם ומהביל צעדנו כמה ק"מ כדי להגיע לאחד המקומות המומלצים למאכל הנחשק , ליד השוק האיטלקי. 

דמיינו מסעדה, קיבלנו דוכן רחוב עם כמה שולחנות וספסלים בחוץ ולחמניה מאורכת ,מלאה בבשר סטייק קצוץ  (כמו בשוורמה) , בצל מטוגן וגבינה צהובה מומסת. והטעם? טעים למדי, אם גם עתיר קלוריות ושומן , מהסוג הפחות מומלץ ע"י שוחרי הבריאות ....

חוזרים על עקבותינו בנהר דלאוור עוגנים  ללילה בדלאוור סיטי ולאחר עוד שבע שעות הפלגה, מגיעים לעיר הנופש הקטנה קייפ מאי ( cape may),הנמצאת על מקום המפגש של מפרץ דלאוור והאוקיינוס האטלנטי.
הרבה מלונות ובתי הארחה קטנים ,חופים יפהפיים ושמורים היטב ושקיעות מרהיבות.  לשמורות הטבע המקומיות הגענו  ב אופניים. יש  כאן שבילי הליכה וספסלים , אגמים קטנים וביצות עם צמחייה ובעלי חיים אופייניים, שאפשר לתצפת עליהם וגם מגדלור עתיק שאפשר לטפס לראשו, למבט כולל על האיזור. 

ממשיכים  לעיר אטלנטיק סיטי (atlantic city) ,כחמש שעות הפלגה ועוגנים ממש מול המרינה העירונית.  יש כאן מזח ציבורי ,שניתן לקשור אליו את הדינגי . זוהי עיר קטנה יחסית (40000איש) שכל מהותה נופש והימורים. קו החוף שלה מלא מלונות ובתי קזינו,שרועים לאורך טיילת בת 9 ק"מ, מה שנותן לה את התואר ה"טיילת הכי ארוכה בעולם". מעבר לרצועת החוף הנוצצת , יש שכונות עוני לא מעטות . הרבה שיכונים ורחובות מוזנחים. 

הטיילת היא הלב של המקום. מאות תיירים גודשים את בתי הקזינו, ומוקדי הבילוי האחרים : לונה פארק רעשני , בתי קפה ועוד. יש שירות של קלנועיות קטנות על הטיילת ולא פחות פופולריים הם עגלות נשיאה (מעין כרכרה), עם מקום לכמה אנשים , אותם דוחף אדם לאורך הטיילת . פרנסה קשה , במיוחד בשמש הקופחת.

אנחנו טיילנו עם אופניים לאורך הטיילת , עוצרים בדרך במגדלור אבסקון  , הכי גבוה בניו ג'רזי  וגם נכנסים לאחד מבתי הקזינו .אין צורך בלבוש פורמלי ואיש לא פונה אלינו .  שמו של המקום wild’ wild west מספק יותר מרמז על העיצוב של המקום.

מיטב הסטראוטיפים של המערב הפרוע , בשילוב שלל אורות וקולות . מרחבים עצומים מלאים במכונות משחק . בועה זוהרת ,ששואבת אליה לא מעט מהמרים בכל שעות היום והלילה.
 לא רחוק משם עומד היכל הטיילת, שנבנה בתחילת המאה העשרים ומפורסם בין היתר בגלל שהוא מארח את תחרות מיס אמריקה מאז 1921 (למעט הפסקה של כמה שנים). ויש כמובן גם היכלי קניות ,המפורסם ביניהם הוא מרכז אאוטלט ענקי שווה במיוחד.

אנחנו עוצרים בעוד 2 מקומות בדרך למפרץ שיפסהד: מפרץ סנדי הוקsandy hook) ואטלנטיק היילנדס (atlantic hithlands ) . בסנדי הוק טיילנו על החוף , הריק ברובו והזרוע בשלדים של סרטנים גדולים עם  שריון וזנב, שנראה כמו קרן ונקראים "סרטני פרסת הסוס" . למרות מורשת של 450 מליון שנה הם הולכים ונכחדים. עצוב.

באטלנטיק היילנדס, עיר מנומנמת, ראיתי מופע קיץ של חבורת קשישים , ששרו שירי עם אמריקאיים בליווי כלי נגינה. קהל דליל ובכל זאת..המופע מתקיים.  בשירים פטריוטיים במיוחד, אנשים עומדים עם היד על ליבם ,לאות כבוד.  במפתיע אני מכירה את רוב השירים ויכולה להצטרף. היה חמוד מאד בעיני. (אמיר ויתר מראש...).
 כשעתיים הפלגה על מנוע ואנחנו מגיעים למפרץ שיפסהד (sheepshead bay ). ממול משתרעת שכונת ברוקלין השייכת לעיר ניו יורק. יש כאן כמה מרינות קטנות . אנחנו שואלים במכשיר הקשר בעל יאכטה שחלפה לידינו, היכן ניתן להשאיר כאן את הדינגי כדי לרדת לחוף. הוא עונה במבטא ,שאני מזהה מיד כישראלי. תכירו את טוני-גרשון ,ישראלי לשעבר שחי כאן כבר 40 שנה. הוא  מארגן לנו מקום לדינגי במרינה אליה הוא שייך ובכלל מסייע בכל שאלה ועניין ברצון רב ובלב רחב ,מזמין אותנו לארוחת ערב ומגיע אלינו לביקור ביאכטה. אנחנו שומרים על קשר . תודה טוני וד"ש  למרים .

סיכומון – 

על הביקור בניו יורק בכלל ומנהטן בפרט  אפרט בפוסט הבא.

בינתיים,  אספר על חווית הביקור בבית הכנסת של חב"ד במרכז חב"ד העולמי בברוקלין :
הגענו למקום במקרה ביום הזכרון למותו של אביו של הרבי מלובביץ. עמדנו משתאים מול עשרות ילדים ובני נוער שהגיעו הנה באוטובוסים , לבושים כולם בחולצות בצבע תכלת , נוהרים לתוך בית הכנסת.  תוך מספר דקות ניגש אלינו חסיד והציע עזרתו ואח"כ גם עודד אותנו להכנס. דקה אח"כ הגיעה אשה שביקשה שאתלווה אליה לעזרת הנשים ומישהו שביקש שאמיר יצטרף אליו.  המראה מלמעלה של עשרות מתפללים ושרים בהתלהבות, חלק עומדים על השולחנות,  מרשים ועוצמתי.  הרבי מלובביץ מת ,אבל הוא חי וקיים בלבבות האנשים ובאמונתם. הם מאמינים  כי רוחו ונפשו נוכחים וניתן לתקשר איתו ואף לקבל ממנו ברכות , תשובות לשאלות וכיוצ"ב. אחת המבקרות במקום שהגיעה במיוחד מישראל ,סיפרה כי הגיעה הנה כמה פעמים בעבר ,עם שאלות לרב בעניינים מהותיים( בריאות ועוד) וקיבלה בכל פעם תשובה מדוייקת שעזרה לה מאד. כיצד זה נעשה? היא שמה פתק באחד מספרי אגרות קודש, שבחרה באופן אקראי ,בעמוד אקראי וקיבלה מענה לשאלותיה. (יש 32 כרכים כאלה שכתב הרב ומתייחסים לכל שטחי החיים). אשרי המאמינים!

קשה להשאר אדיש לחום האנושי ולתחושת הגיבוש והאחווה שבין האנשים. חוויה דומה עבר גם אמיר באיזור הגברים. פחות הרגשתי נוח עם נסיונות לשכנע אותי להגיד כמה פסוקים (כי "לא במקרה הגעת הנה")או לאמר מה אני מבקשת מאלוהים/הרבי (כי יש סיכוי טוב שבקשתי תשמע ) וגם עם ההצעה להצטרף לנסיעה לקברו של הרבי ,למרות ש"רק דברים טובים יקרו לי בעקבות הביקור". 
סירבתי בנימוס להצעות השונות ,אך הודיתי על ההזדמנות להציץ ולו לזמן קצר על תרבות וחיים שמרוחקים ממני ,שנות אור. .

היה מרתק!   רק בגלל הרוח (והאמונה ) גירסת חסידות חב"ד . 

 אנחנו בדרך לעיר סטרטפורד ( stratford ) ,שם נשהה כחודש במרינה מקומית ,שנבחרה בין היתר בשל הקרבה היחסית לאביב ,אח של אמיר, שגר בפיירפילד . 

ההגעה למרינה " boardwalk " מתרחשת ביום גשום וזועף. במעלה נהר צר יחסית ( Housatonic river) ובזרמים חזקים מאד. אנחנו עוברים מתחת לגשר שנפתח על פי בקשתנו. נקשרים לרציף. ברוכים הבאים לסטרטפורד!!








פלדלפיה-מבט מנהר דלאוור


 על גדות הנהר ,פלדלפיה-פירים פעילים בחלקם


-תנועה ערה  : מכולות על נהר  הדלאוור


אוניות גדולות חולפות ממש קרוב-נהר דלאוור 


מפעל בואינג -על הדלאוור


הגשר בין פלדלפיה לקמדן-ברקע אורות העיר פלדלפיה
סמטת אלפרט בפלדלפיה-הכי ותיקה בארה"ב

בית בסמטת אלפרט -בפילי


ה
פילי-סמטת אלפרט




?הבית של בטסי רוז-אמת או אגדה
חצר ביתה של בטסי רוז-מוזיאון וחנות מזכרות קטנה


פילדלפיה-קופסאות עץ ישנות למכירה ברחוב


המוזיאון לתולדות יהדות אמריקה-פילי 


-פעמון החירות -עם הסדק-עותק ממנו נמצא בגן הפעמון בירושלים


היכל העצמאות-פלדלפיה




  שקיעה בפלדלפיה-מבט ממקום העגינה בקמדן


הבאלי היי עוגנת בקמדן-מול פלדלפיה. שקט ושלווה


 צמחי מים-קמדן ניו ג'רסי
רחוב בפלדלפיה






פסל וושינגטון- בפארק שמול המוזיאון לאומנות  בפלדלפיה


עוד זווית של פסל  וושינגטון- מוקף בבעלי חיים ויצורים מיתולוגיים -


המדרגות של רוקי-כולם רוצים להצטלם בפוזה המפורסמת מהסרט




מבט מהמדרגות של רוקי לפארק ,לפסל וושינגטון ולפלדלפיה


רופא חתולים פלדלפיה


הכניסה לכלא איסטרן סטייט פלדלפיה


איסטרן סטייט-תאים מבודדים .




איסטרן סטייט-קומה שנייה בכלא .


חדר בכלא במאה העשרים-יש אפשרות לעבוד בחדר והדלת למסדרון איננה אטומה כבעבר


בית הכנסת בכלא-כאן חגגו חגים יהודיים כמו ליל הסדר בפסח


-שטיחים , רהוט , רדיו ועוד פינוקים -החדר של אל קפונה



הכלב של המושל-פופ-תפיסה שיקומית




אגף 14 הסגור--הרבה רוחות רפאים נצפו כאן במשך השנים


חומות הכלא-מבט מבחוץ


אחד מרבים-פארק ומזרקה בפילי


כנסייה בפילי


דגל ישראל -ברחוב בפלדלפיה


בניין עיריית פלדלפיה-לעבוד באתר הסטורי


הכניסה לבניין העיריה-הרבה עיטורים ופסלים 


קיר מצוייר בפלדלפיה-יש עשרות קירות כאלה בעיר
פילי סטייק-הומצא בפלדלפיה


שוק רידינג טרמינל


השוק המקורה רידינג טרמינל


הרובע הסיני-שער הכניסה -הובא הנה  כמתנה מסין


חלון ראווה ברובע הסיני-מציע קעקועים


השער לרובע הסיני-מקרוב


הבאלי היי -קייפ מאי


עוד שקיעה-קייפ מאי


חוף הים -קייפ מאי. עיירת נופש שמורה היטב




קן ציפורים ששם אחד מדיירי קייפ מאי--בית מלון חינם לציפורים


ספרים בחינם למי שרוצה-קייפ מאי


בית בקייפ מאי


רחוב בקייפ מאי


עוד שקיעה-רציף בקייפ מאי


קייפ מאי-אחת התעלות


שמורת טבע-קייפ מאי


מגדלור עתיק בשמורת טבע בקייפ מאי-ליד הים




אגם בשמורת הטבע בקייפ מאי




קטע בטיילת באטלנטיק סיטי


אטלנטיק סיטי-מבט מהטיילת

מגדלור אבסקון-אטלנטיק סיטי




שירותי הסעת תיירים בעגלות נשיאה-ידנית. עבודה קשה 


אנדרטה לזכר הולחמים האמריקאיים בקוריאה-בטיילת באטלנטיק סיטי


בתי מלון ועסקים על הטיילת


קזינו בסגנון המערב הפרוע-שחזור של עיירה אמריקאית


מכונות משחק בקזינו


מכונות משחק בקזינו-


גם השירותים בקזינו בסגנון המערב הפרוע


היכל הטיילת-מארח את תחרות מיס אמריקה 


פינה בטיילת המוקדשת לתחרות מיס אמריקה


המלונות באטלנטיק סיטי-אורות נוצצים: מפתים אנשים להכנס לקזינו


הבאלי היי בסנדי הוק


סרטן פרסת הסוס -בסכנת הכחדה


חוף באטלנטיק היילנדס


אררנבת ליד בית באטלנטיק היילנדס


סינמה בסגנון ישן-אטלנטיק היילנדס-עדיין פעיל


הופעת שירי עם -מופע קיץ עם מעט צופים


בית חב"ד ברוקלין


שכונת מגורים של חסידי חב"ד -ליד בית הכנסת


צעירים מתפללים בהתלהבות-בית הכנסת של הרבי מלובביץ


בית הכנסת של הרבי מלובביץ -עומדים על השולחנות


האיזור האחורי של בית הכנסת-שקט יותר ,ללימודי חברותא







מפה של האיזור בו טיילנו ומוזכרים בפוסט זה



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה