מהאי טר דה הוט השייך לגוואדלופ לאי הסמוך דומיניקה (Dominica) כשלוש וחצי שעות הפלגה בלבד ,
שחולפות ביעף. אנחנו נקשרים למצוף ליד העיר פורטסמות ) portsmouth) השוכנת על מפרץ רחב ידיים מוקף גבעות ירוקות.
כמה מילים על דומיניקה : מדינה עם עבר קולוניאלי סוער ,הכולל מאבק מר בין מדינות על השטח וקבלת עצמאות
ב- 1978 מבריטניה ששלטה כאן שנים רבות. באי חיים כ-74,00 איש , רובם ליד הים,מאחר
ורוב שטחה הררי וקשה לעיבוד .מרבית
האוכלוסייה הם צאצאי עבדים שהובאו הנה מאפריקה. השפה הרשמית היא אנגלית ורוב
התושבים הם נוצרים פרוטסטנטים. הפרנסה העיקרית כאן היא מחקלאות(בננות) ותיירות
שהיא בחיתוליה , בשל היעדר תשתיות מספיקות לתת מענה לצרכי הענף .
העיר פורטסמות היא השנייה בגודלה בדומיניקה, עם כ-3000 תושבים. נהר
גדול- Indian river חוצה את העיר בדרכו לאוקיינוס . שיט על הנהר הזה המוקף בצמחייה טרופית עשירה ,מהווה את אחת
האטרקציות בדומיניקה .על גשר הסמוך לנהר ,מקומיים מנסים לצוד לקוחות פוטנציאליים לשיט , בהצלחה מועטה, באשר יש מעט תיירים . חוף הים הסמוך ריק ,למעט מספר מקומיים
שרועים בצל העצים . חם מאד ולח. במרכז העיר חנויות קטנות ומוכרי סדקית למיניהם
בדוכנים מאולתרים. הרבה מבנים מוזנחים והרוסים. .בחנות המכולת קשה למצוא מוצרי חלב
טריים ובגלדריה מוכרים גלידה על בסיס אבקת חלב מה שמקנה לה טעם מוזר... בהרבה
מקומות שורפים צמחייה שמשתלטת על השטח, במיוחד שיחי למון גראס ( עשב לימון) שגדל
כאן באופן לא מבוקר על כל שטח אפשרי.
באחת הכיכרות במרכז העיר ממתינים כמה מיניבוסים לנוסעים.עלינו על אחד
מהם כדי להגיע לעיר הבירה רוסו (Roseau ) הנמצאת
במרחק של כשעה נסיעה מכאן. המיניבוס מתמלא במהירות . חם וצפוף. אין מזגן אבל החלונות פתוחים לרווחה , מה שמביא
להקלה בנסיעה עצמה. מזל....
הדרך מתפתלת , בחלקה מטפסת על ההרים
ובחלקה עוברת בתוך ישובים קטנים וצפופים הנושקים לחוף.
עיר הבירה מכוערת למדי , צפופה ורועשת .הרבה רוכלים ומסעדות קטנות וקבצנים ברחוב.
כמה מבנים יפים ששרדו מאות שנים ,כמו כיכר השוק וקתדרלה מפוארת הבנויה מאבן מקומית
,שנמצאת בשיפוצים . הקתדרלה מוקפת בבתי ספר ומסגרות חינוך השייכים לכנסיה הקתולית.
יש כאן נמל גדול ורציף לאוניות קרוז שהיה ריק ביום ביקורנו.
הצד החזק של האי הוא הטבע: שפע של נהרות ומפלים, יערות גשם והרי געש פעילים ,רובם
מרוכזים בדרום האי .צריך רכב כדי להגיע לשם. הנהיגה היא בצד ימין של הכביש ,כמו
באנגליה .קצת מפחיד ובכל זאת מחליטים לשכור רכב. אין
הרבה רכבים על הכביש הראשי . מבקשים מגוגל
שיוביל אותנו לבריכת הברקת –היעד הראשון שלנו. גוגל מוביל אותנו לדרך צדדית עטופה
בצמחייה סבוכה, שהפכה למשובשת יותר ככל
שהעפלנו במעלה ההר. דרכי עפר משולבות במקטעי כבישים שחלקם נסחף לנהר הסמוך . גשם
כבד מתחיל לרדת. אנחנו לבד , מקווים שלא להתקע כאן ... בסופו של דבר הצלחנו לאחר
כשעה של נסיעה קופצנית להגיע ליעד. בדיעבד התברר כי הכביש שגוגל בחר עבורנו נסגר
לנסיעה בגלל מצבו . רק חבל שאין שום שילוט ובכל זאת טוב דעת...
באתר מסודר שוכנת בריכת הברקת בתחתית מפל שוצף.
יפה כאן. והברקת ? עובד השמורה החביב מסביר לנו כי ההוריקן הרס את העצים שהצלו על
הבריכה והקנו לה גוון ירוק עז ,כצבע הברקת
ורק השם נשאר כתזכורת אופטימית למה שהיה ואולי עוד ישוב.
האיזור מלא במפלים נוספים ,לחלקם הגענו לאחר טיול רגלי
רצוף עליות ומורדות, בתוך יער גשם וצמחייה עשירה .
אחד הטיולים המענגים ביותר היה למפלי מידלהם ( middleham )שהם המפלים הכי גבוהים באי . הדרך בת מספר ק"מ עוברת ביער גשם ,במסלול שיש בו ירידות ועליות ברמת קושי בינונית . ככל שיורדים לנקיק בו נמצא המפל ,נגלים עוד חלקים מרהיבים ועד לתחתית המפל שצונח
מגובה של 90 מטר לבריכה קטנה וגועשת וממשיך לזרום במורד הנקיק . רסס של טיפות מים מכסה את האיזור. מצוק ענק
מכוסה צמחייה נושק למפל והמראה סה"כ עוצר נשימה.
עוד מפלים מבוקשים- מפלי טרפלגר(trafalgar ) שנמצאים באתר מסודר. במרחק של 10דקות מהכניסה
נמצאים שני מפלים מרשימים שנקראים אבא (בגובה 80 מטר) ואמא (40 מטר). קרוב לראשו של המפל הגדול אנשים יורדים מהמצוק בסנפלינג. הם נראים זעירים ממרפסת התצפית וממחישים את עוצמתו של הטבע מסביבם . באיזור יש גם
בריכות של מים חמים שאפשר להכנס אליהם.
ואגב מים חמים- לא רחוק מכאן בלב שמורת הטבע בדרום האי ,נמצא האגם הרותח (boiling lake) שהוא השני בגודלו
בעולם . טמפרטורת המים מגיעה כאן ל 95 מעלות . ההגעה לכאן אתגרית במיוחד ודורשת
כושר גופני טוב במיוחד ומספר שעות הליכה לכל כיוון בעליות וירידות תלולות (מוגדר כטיול ברמה קשה/קשה מאד). אנחנו
ויתרנו הפעם . אולי בפעם אחרת...
פארק לאומי נוסף -קבריטס-נמצא בצפון האי במרחק הליכה של כחצי שעה מהעיירה
פורטסמות .הפארק כולל את מבצר שירלי (fort Shirley) מהמאה
ה-18 ושולט על הכניסה למפרץ שבו אנחנו עוגנים.המתחם השמור היטב משתרע על שטח נרחב
וכולל גם מספר מסלולי טיולים בטבע ,לנקודות
תצפית מרוחקות השייכות למבצר.
בדרך למבצר ראינו מלון לבן בוהק הנמצא השלבי סיום
בנייתו. קשוטים אוריינטלים מושכים את
תשומת ליבנו בהיותם חריגים בנוף המקומי. מתברר כי האלמנטים האלה שולבו במלון
כמחווה למלך מרוקו שתרם את הכסף למלון .
עוד כמה ספורים קטנים על מפגשים אנושיים ששופכים קצת אור על המקום :
בפאתי העיר פורטסמות ראינו מקבץ של מבנים מודרניים ,משתרעים על שטח
גדול. המקום שומם ומוקף בגדרות. מספר שומרים מאבטחים את האיזור. בירור קצר מעלה כי
זהו מקום המשכן לשעבר של בי"ס לרפואה של אוניברסיטת רוס (ross) האמריקאית. 1000 תלמידים רובם זרים, למדו כאן עד לפני
כשנה . האוניברסיטה עברה לברבדוס אחרי 40 שנה ,עקב נזקים שספגה בהוריקן האחרון
וגרמה בכך לזעזוע רציני לכלכלה המקומית ולכאב לב מתמשך. כל האיזור מסביב
לאוניברסיטה מוכוון שירות לסטודנטים :בתי הארחה והוסטלים פרטיים, ששימשו כמגורים
לסטודנטים ועומדים שוממים, דוכני אוכל ובעלי עסקים שונים שהתפרנסו מהמקום וכעת
סגורים ועשרות מקומות עבודה שאבדו.
הסופר הגדול והממוזג הנמצא בסמוך
לאוניברסיטה מדגים בבירור את השינוי שעבר האיזור- חצי מהמדפים שפעם היו מלאים ,
ריקים כעת. המוצרים מותאמים יותר לאוכלוסייה המקומית ,שחלקם לא יכול להרשות לעצמו
לקנות שם.
ממול לאוניברסיטה ,ראינו מסגד קטן. מראה יוצא דופן כאן. אנחנו נכנסים לבקר. האימאם של המסגד נמצא כאן .
הוא רציני ומרוחק במקצת. מספר שיש לו קהילה
קטנה מאד כאן ועל כך שהיו לו גם כמה עשרות סטודנטים מהאוניברסיטה הסמוכה
. הפסד משמעותי לקהילה שלו הוא שואל ספק
בצחוק ,ספק ברצינות, אולי נרצה לרכוש את
המקום ? ומשקיבל תשובה שלילית הוא שואל -למה
לא? זה מקום ממש נהדר.
אולי הוא סבר כאיש מאמין ,שאין לו מה להפסיד , כי אף פעם אי אפשר לדעת מהיכן תגיע עזרה ואלוהים יש לו דרכים משלו לסייע למי שנזקק...או שלא?
ונזקקים יש כאן לא מעט. מיעוטם מקבצים נדבות . ראינו אותם במספר מקומות –ליד
החנויות והמסעדות ,אתרי תיירות ,ברחובות ובחוף הים . חלקם כופים את עצמם, בעיקר על
תיירים ומסרבים לתשובה שלילית . לא כולם
עניים מרודים. חלק סתם מנסים את מזלם אצל התיירים שנתפסים כעשירים. לנו היה מפגש עם בחור צעיר לבוש בקפידה, שרשרת
זהב לצווארו בצל סככה על שפת הים. "בונז'ור בונז'ור" הוא אומר ומתיישב
ליד השולחן שלידו ישבנו, אוחז בבקבוק בירה בידו. הוא פטפטן. יותר נואם על עצמו מאשר מנהל דו שיח . אמיר
מגלגל לו סיגריה לבקשתו .כמה דקות אח"כ אנחנו מתנצלים בנימוס ונפרדים
ממנו. הוא מבקש לפני שנלך אם נוכל לתת לו
פאקט סיגריות . בארץ המונח פאקט מתייחס לחבילה של 10 קופסאות סיגריות, הוא כנראה התכוון לחבילה אחת...או שלא ? בכל מיקרה, יותר משעשע מאשר מטריד.
עוד מפגש שאופיו מטריד בהרבה : מועדון מקומי מארגן ליאכטונרים ארוחת ברביקיו
וריקודים בחוף פעם/ פעמיים בשבוע. כ-40 יאכטונרים נענים להזמנה ורוכשים כרטיסים
וגם אנחנו. היה נחמד, עד שאחד המקומיים , בחור נכה על קביים , שרגל אחת שלו קטועה עד חציה , משתכר
, מצטרף לריקודים וכופה עצמו על הנשים וגם מבקש לתת לו כסף. לא נעים בלשון המעטה.
ועוד-לחוף הים היפהפה שלאורך המפרץ בפורטסמות ,מגיעות חבורות של בני
נוער לבילוי סופ"ש . המון בקבוקי בירה ומשקאות חריפים. אחד הנערים , שיכור
לגמרי ,נכנס לעימות חריף עם מבוגר מקומי ומאיים עליו עם בקבוק ויסקי כמעט ריק,
שהוא מחזיק בידו. הוא מזנק לדינגי ריקה שהיתה ממש לידנו. צורח ומקלל את האיש .
סיטואציה נפיצה שמסתיימת בכך שהאיש עוזב את המקום.
האלכוהול באי נטוע בהוויה המקומית בצורה נרחבת-
בכל מקום מוכרים אלכוהול: המון ברים קטנים בכל פינה ובנוסף יש ברים בתוך
מסעדות, ובתי אוכל כולל בפיצריה המקומית שהומה
בילדים ומשפחות ( בפינה אחת יש בר מצוייד היטב עם ספסלי ישיבה לאורכו) ואפילו בגלידריה ובחנות הרווחה הקטנה של תחנת
הדלק. ניתן לקנות כוסית אלכוהול . לא פלא שדומיניקה ממוקמת במקום גבוה בעולם
באחוזי צריכת האלכוהול יחסית לאוכלסייתה הקטנה.
ואחרון-
בבית הקפה של מבצר שירלי הסמוך לפורטסמות ,הכרנו את דומיניק ,צרפתייה בת 65 שגרה
כאן מזה חמש שנים ומלמדת שפות בהתנדבות ,לגילאים הצעירים בבי"ס
היסודי. היא מספרת על ילדים עניים מאד אבל עם מוטיבציה רבה והורים שמעודדים
את ילדיהם ללמוד כמנוף ליציאה מהעוני. ומצד שני מדברת על בעיית השתייה והאלימות
הנלווית אליה ,בגללה היא מתגוררת בשכירות
בחדר בבית של משפחה מקומית( שם היא מרגישה יותר בטוחה ) וגם נמנעת לצאת לרחוב
בשעות החשיכה .ויש גם קשר ליהדות ולישראל- היא בת לאב יהודי שמשפחתו ניספתה בשואה ולאם
נוצרייה ויש לה קרובי משפחה בחיפה והיא אף התארחה אצלם בעבר . ד"ש מדומיניק!
תיכף נפרדים מדומיניקה שבשל היותה אי געשי אין לה חופים רבים, אבל יש לה אוצרות טבע
מרשימים- הרי געש פעילים ויערות גשם ושפע נהרות ומפלים ואתרי צלילה מרהיבים ולמרות
זאת היא עדיין צועדת בסוף רשימת האיים המבוקשים ע"י תיירים בים הקריבי .
הפיתוח המועט , תורם לכך שאיזורים רחבים של האי נותנים תחושה של טבע שלא נגעו בו. לפי
האמונה המקומית דומיניקה היא המקום היחיד באמריקה שאותה קולומבוס ,שהגיע
הנה במאה החמש עשרה, היה יכול לזהות גם כיום. אולי זו גם הסיבה שהאי נבחר כאתר
צילום לאחד מסרטי "שודדי הקריביים" ,דבר שהדומיניקנים מאד גאים בו.
עלויות: הקשרות למצוף- כ11 דולר אמריקאי (שזה 30 דולר מזרח קריבי ). אפשר גם להטיל עוגן .
רכב-כ-60 דולר אמ' ליום
אישור מהמשטרה לנסיעה ברכב (לתקופה של שבוע)- כ-11 דולר אמ'
אנחנו ממשיכים מכאן לאי סינט מרטן /סנט מרטין, שכבר ביקרנו בו לא מעט
. הגענו הנה לעצירה בעיקר לקניות בחנויות הימיות המוזלות,בדרכנו צפונה. לשמחתנו היה בסינט מרטן-(הצד ההולנדי ) קרנבל ,בזמן שהותנו וכמובן שהלכנו לראות . הופתענו לראות קרנבל עשיר שנמשך 3 שעות , עם
שלל תלבושות ורקדנים ותזמורות שמלוות את הרוקדים במוסיקה מקפיצה ומאות צופים לאורך
כל הדרך ועד לעיר הבירה. היה שמח!! ( ויש גם תמונות כמובן בסוף הפוסט- קשה לבחור )
לקראת עזיבת האי הפלגנו לעיירה גרנד כאס (grand case )הנמצאת בצפון האי- בצד הצרפתי ,לביקור ראשון באיזור.
העיירה החמודה ,מציעה חוף רחב
ידיים ושלוו והרבה מסעדות קטנות .אנחנו הגענו לכאן כדי לצלול ב"סלע
הקריאולי" אתר צלילה שנמצא במפרץ
שמול העיירה .
מפגש מהנה עם החברים שלנו מרי וסטיוארט
.מהווה סיום מושלם לביקור הקצר שלנו באי.
לאן עכשיו? לאיי הבתולה האמריקאיים ועל כך בפוסט הבא.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה